לאומי: האפיק המנייתי יסבול השבוע מירידות שערים

הירידות עקב העליה בסבירות שבנק ישראל יעלה את הריבית לאחר הזינק במדד המחירים לצרכן. השקל ימשיך להתחזק בטווח הקצר
הערב (יום ה') לאחר תום שבוע המסחר, פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל. המדד זינק ב- 1.5% ועלה אפילו על התחזיות הגבוהות ביותר בשוק שהיו סביב 1%. למעשה מאז 2002 לא נרשם מדד אפריל גבוה כל כך. כעת עומד קצב האינפלציה השנתי על 4.2%, הרבה מעל הגבול העליון של יעד יציבות המחירים הממשלתי. העליות במהלך חודש אפריל נרשמו בעיקר בסעיפי ההלבשה וההנעלה, המזון, תחבורה ותקשורת, חינוך,תרבות ובידור והדיור. בסה"כ עלה המדד ב-12 החודשים האחרונים ב-4.7% ובניכוי סעיף הדיור עלה בשיעור של 5.6%, כמעט כפול מתקרת היעד. הגורמים העיקריים שהשפיעו על מגמת העלייה במדד היו העליות במחירי המזון והאנרגיה בעולם. ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי המזון בישראל ללא ירקות ופירות בכ- 11% ומחירי הירקות והפירות עלו בכ- 22%. גם מאז תחילת השנה נרשמו עליות חדות בסעיפים אלו כשזה הראשון רשם עליה של כ- 6% בעוד מחירי הירקות והפירות רשמו עליה של 13.5%. עליות אלו בולטות במיוחד לנוכח העובדה שהמדד הכללי עלה מאז תחילת השנה ב- 1.6% ומשקפות את רמת האינפלציה למוצרים הבסיסיים. עליות אלו כאמור נובעות בשל העליות במחירי חומרי הגלם שנרשמו בעולם והצפויות להימשך בטווח הקצר, כך שנראה כי הסביבה האינפלציונית הגבוהה השוררת במשק המקומי תמשיך להתקיים בטווח הקצר. לאור האמור לעיל, גברו באופן משמעותי הסיכויים להעלאת הריבית המוניטרית.
שוק המניות
שבוע המסחר בשוק המניות המקומי התאפיין במגמה חיובית והמדדים המובילים הציגו תשואה עודפת על פני אלה מעבר לים. מניות השורה הראשונה דווקא רשמו השבוע תשואת חסר ביחס לאחרות, בניגוד למגמה מתחילת השנה. כך רשמו מדדי המעו"ף ומדד הבנקים עלייה של כ- 1.1% וכ- 2.3% בלבד בהתאמה, בעוד מדד ת"א 75 רשם תשואה של כ- 4%. מדד הנדל"ן 15 רשם עלייה מרשימה של כ- 5.6% ומדד התל טק 15 חתם את השבוע עם עלייה של כ- 4.3%. מחזור המסחר היומי הממוצע היה נמוך במעט מהממוצע היומי ועמד השבוע על כ- 1.7 מיליארד ₪, זאת בהשוואה למחזור ממוצע של כ- 2 מיליארד ₪ מתחילת השנה.

האירוע המרכזי התרחש השבוע רק לאחר תום המסחר, עת פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל. כאמור המדד עלה בשיעור גבוה משמעותית מהצפוי והעלה את הסבירות להעלאת הריבית המוניטרית במשק בטווח הקרוב. העלאת הריבית תפגע בביצועי המניות על רקע עליית האטרקטיביות של אפיקים אלטרנטיביים, עלייה בשיעורי ההיוון לפיהם נהוג להעריך את שווי החברות וכן גידול בעלויות המימון שלהן.

כאמור, מדד המעו"ף רשם תשואת חסר ביחס למדדים המובילים, זאת בעיקר בשל שתי השפעות מנוגדות שפעלו עליו במהלך השבוע. בתחילת השבוע בלטה השפעתה השלילית של מניית פריגו על המדד, זו רשמה ירידה של כ- 13.5% בארבעת ימי המסחר הראשונים, בנוסף לירידה של כ- 11% שרשמה בסוף השבוע שעבר. הירידה החדה בפריגו באה על רקע פרסום דוחותיה לרבעון השלישי לשנת 2008 (שנה פיסקלית). החברה הציגה דוחות חזקים אף מעבר לתחזיות אך המשקיעים שציפו כי על רקע הדוחות, היא תעלה את תחזיותיה לשנת 2008, התאכזבו כשהחברה לא עשתה זאת ויתכן כי גם הסיקו מסקנות לגבי תוצאות 2009 ושלחו אותה לירידות חדות. מנגד השפיעו לחיוב על המדד תוצאותיהן הטובות של מכתשים אגן, סלקום ונייס שפורסמו ביום רביעי. הראשונה נהנתה מהצמיחה שאפיינה את ענף החקלאות בתקופה האחרונה והציגה צמיחה של כ- 31% בהכנסות. חשוב מכך, לאחר תקופה ארוכה של שחיקה ברווחיות הגולמית, הציגה החברה שיפור בסעיף זה, זאת על אף העלייה במחיר הנפט שמהווה חלק גדול מעלות המכר של החברה. מכתשים אגן נהנתה מהתחזקות מטבעות (בעיקר האירו) מול הדולר אשר הביאה לגידול בהכנסות במונחים דולרים (מטבע הדיווח). סלקום הציגה גידול של 10.9% בהכנסות שהגיעו לכ- 1.59 מיליארד ₪ וגידול של כ- 31.3% ברווח הנקי. נייס עקפה את ממוצע תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות ועמדה בתחזית הרווח, זאת למרות החלשות הדולר שגרעה כ- 2 מיליון דולר מהרווח. אלמנט זה צפוי להעיב בהמשך גם על תוצאותיהן של חברות יצואניות נוספות. החברה העלתה את תחזית ההכנסות לשנת 2008 ל- 634-619 מיליון דולר בהשוואה לתחזית קודמת להכנסות של 630-615 מיליון דולר והותירה את תחזית הרווח על כנה בטווח שבין 1.75-1.65 דולר למניה. תחזית זו משקפת צמיחה ממוצעת של מעל ל- 20%. מניית נייס ירדה בחודשים האחרונים בשל חשש המשקיעים שהמשבר בארה"ב יפגע בתוצאות החברה, דבר שלעת עתה התבדה. בהקשר זה נציין כי על אף החששות עד כה מרבית החברות שפרסמו, הן בארץ והן בארה"ב, הציגו תוצאות טובות, להוציא את חברות הפיננסים. כך מדוחות כלל פיננסים עולה כי החברה עברה להפסד של כ- 13.6 מיליון ₪ בהשוואה לרווח של כ- 39.4 מיליון ₪ ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח נובעת ברובה מירידה של כ- 87% בהכנסות מעמלות חיתום, ניהול והפצה לציבור, דבר שעולה בקנה אחד עם היקף ההנפקות המצומצם ברבעון זה וצפוי להמשך גם ברבעון הבא במידה ולא תהיה התעוררות בהנפקות. ירידות משמעותיות נרשמו גם בהכנסות מייעוץ ותווך בהשקעות ומדמי ניהול בקרנות הנאמנות, סעיף שסבל משיעור הפדיונות הגבוה שפקד את הענף. מנגד נציין את תוצאותיה של אקסלנס שכקודמתה רשמה ירידה משמעותית בהכנסות מחיתום וכן רשמה הפסד מניירות ערך, אך בזכות גידול בנכסיה הכפילה את הכנסותיה מדמי ניהול קופות גמל וקרנות פנסיה בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד וכן הגדילה את הכנסותיה מתעודות סל וכך בשורת הרווח הנקי רשמה ירידה של 3% בלבד.

מבט לעתיד
השבוע צפוי האפיק המנייתי לסבול, לפחות בתחילתו, מירידות שערים בעקבות עלייה בסבירות להעלאת הריבית. כמו כן צפוי המסחר לשמור על קורלציה גבוהה יחסית עם השווקים הבינלאומיים. עבור הלקוח הסולידי ו/או למשקיע שיידרש לכספו בטווח הקצר אנו מציעים עדיין להמשיך ולשמור על רמת אחזקה נמוכה יחסית במניות, תוך התמקדות בענפים דפנסיביים.

שוק אגרות החוב
במהלך השבוע התנהל המסחר באפיק הסולידי במגמה מעורבת שנבעה בעיקר מההמתנה לפרסום מדד המחירים לצרכן בגין חודש אפריל. מרבית ההערכות צפו עלייה של כ- 1% במדד אפריל. התנהלות המסחר באפיק בתחילת השבוע אותתה על חששות כי העלייה תהיה גבוהה משיעור זה. חששות אלו באו לידי ביטוי בהמשך ירידות תשואות באגרות הצמודות למדד בעלות טווח קצר לפדיון ועלייה מתונה נוספת בציפיות האינפלציוניות הקצרות. במחציתו השנייה של השבוע נרשם שינוי בכיוון המסחר באפיק. זאת כנראה בעקבות פרסום ליבת מדד המחירים לחודש אפריל בארה"ב שהיה נמוך מהצפוי. בפועל, עלה המדד ב- 1.5%, גבוה בהרבה מציפיות השוק, דבר הצפוי להביא לעליית תשואות באגרות החוב השקליות.

בסיכום שבועי נסחרות אגרות החוב השקליות והצמודות למדד לתקופה של 10 שנים כמעט ללא שינוי, בתשואה של כ- 5.89% וכ- 2.98% בהתאמה לעומת כ- 5.93% וכ- 2.98% בסוף השבוע שעבר. הציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון לתקופה של 12 החודשים הקרובים עומדות כיום על כ- 4.3% לעומת כ- 4.1% בסוף השבוע שעבר. ציפיות אלו לתקופות של 5 ו- 10 שנים עומדות על כ- 3.14% וכ- 2.9% בהתאמה לעומת כ- 3.09% וכ- 2.85% לפני כשבוע.

במחצית הראשונה של השבוע נרשמה התחזקות נוספת בהערכות השוק להעלאות ריבית על ידי בנק ישראל. כך מק"מ לשנה נסחר בתום שבוע המסחר בתשואה של כ- 4.11% לעומת כ- 3.83% בסוף השבוע שעבר. ממוצע תשואות המק"מים עומד כיום על כ- 3.8% לעומת כ- 3.5% בסוף השבוע שעבר. אלה צפויות לעלות לאחר פרסום המדד הגבוה המוביל להתחזקות הצפי להעלאת הריבית.

המסחר באפיק הקונצרני התאפיין אף הוא השבוע במגמה מעורבת. בסיכום שבועי ירד מדד התל-בונד 20 בכ- 0.4% בעוד מדד התל-בונד 40 עלה בכ- 0.55%. פערי התשואות בין אגרות החוב המרכיבות את המדדים לבין אגרות דומות ממשלתיות עומדים כיום על כ- 1.2% וכ- 1.82% בהתאמה לעומת כ- 1.18% וכ- 1.98% בסוף השבוע שעבר. בדומה למדד התל-בונד 40, גם אגרות החוב הלא מדורגות נהנו במהלך השבוע מירידה בפרמיית הסיכון. כך בסיכום שבועי עומד פער התשואות בין אגרות אלו לאגרות דומות ממשלתיות על כ- 11.6% לעומת כ- 12.2% בסוף השבוע שעבר. נתונים אלו מלמדים על מעבר המשקיעים לאגרות בעלות רמת סיכון גבוהה יותר המשתייכות לענפים ספקולטיביים יותר.

השבוע פרסמה בורסת תל-אביב את תוצאות הפעילות לחודש אפריל. מהנתונים עולה כי בחודש זה העמיק השפל בפעילות הסקטור העסקי בשוק האג"ח הראשוני. באפריל גייסו החברות מהציבור וממוסדיים סכום של 1.7 מיליארד ₪ בלבד, הסכום החודשי הנמוך מזה כשנתיים. ככל הנראה, מגמת צמצום גיוסי החוב נובעת בעיקר מהתנודתיות הגבוהה המאפיינת את המסחר בתקופה האחרונה ומהעלייה החדה בפרמיית הסיכון באפיק שנרשמה במהלך השנה. להערכתנו, בתקופה הקרובה לא צפויה עלייה משמעותית בהיקפי הגיוסים של הסקטור העסקי בשל הסיבות שהוזכרו לעיל. כמו כן, עליית מחירי המימון כתוצאה מהתגברות קצב האינפלציה והעלייה הצפויה בריבית במשק יקשו אף הם על גיוסי החברות. על כל פנים, שיפור בתחום ההנפקות עשוי לבוא במידה ותחול רגיעה מתמשכת וירידה בפרמיית הסיכון בשוק ההון.

מבט לעתיד
לאחר עליות המחירים האחרונות, הריבית הריאלית המתקבלת באג"ח הצמוד הקצר הנה נמוכה, אך פרסומו של המדד הגבוה מהציפיות עשוי בטווח הקצר להמשיך לתמוך בעליות באגרות חוב אלו. בנוסף, לנוכח רמת חוסר הוודאות בשוק, והסיכון הגבוה הכרוך בהשקעה על רקע התנודתיות במסחר העולמי, ולנוכח הצפי להעלאת הריבית אנו בדעה כי אין הצדקה להארכת מח"מ של הרכיב האג"חי בתיק.

האפיק הצמוד – ההשקעה באפיק זה לטווח בינוני (מח"מ של 3-7 שנים) מעניינת.
האפיק השקלי - באפיק זה קיימת עדיפות להשקעה באגרות חוב בעלות טווח קצר לפדיון (מח"מ של עד שנתיים).
אג"ח קונצרני- רמת הסיכון הטמונה בהשקעה באג"ח הקונצרניות עודנה גבוהה. לפיכך, אנו ממליצים להתמקד בהשקעה באגרות חוב מדורגות בדירוג השקעה.


שוק מטבע החוץ
השבוע נותר הדולר כמעט ללא שינוי מול השקל בדומה למגמה בעולם. כאמור, עליית הסיכויים להעלאת הריבית המוניטרית שתביא להרחבת פער הריביות השורר בין המשק המקומי לזה האמריקאי (לטובת המשק המקומי) צפויה לתמוך בשקל.

מגמת היציבות שנרשמה כאמור בעולם, תוך טווח מסחר צר, שררה לאור ההערכות כי מהלך הפחתות הריבית של ה-FED מיצה עצמו לעת עתה. במהלך השבוע היינו עדים למספר נתוני מאקרו חיוביים שהשפיעו באופן מנוגד על עוצמתו של הדולר: מחד, נתוני המכירות הקמעונאיות שעלו מעבר לציפיות המוקדמות ומאידך, ליבת מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל שעלתה בשיעור מתון יותר מהציפיות המוקדמות (מה שהקטין את הסיכוי להעלאת ריבית ע"י ה- FED). נציין כי במקביל התפרסמו השבוע נתונים חיוביים מגוש האירו שתמכו במטבע האירופאי: התמ"ג הגרמני צמח ברבעון הראשון של השנה בשיעור מרשים של 1.5% שהיה גבוה משמעותית מהציפיות המוקדמות.

בסיכום שבועי התחזק הדולר בכ- 0.2% מול השקל ובכ- 0.2% מול האירו.

הלמ"ס דיווח השבוע כי סך הגירעון המסחרי (ללא יהלומים) שיקף בחודשים האחרונים גירעון של כ- 13.4 מליארד $ במונחים שנתיים, זאת בהשוואה לגירעון נמוך יותר ב-2007 שעמד על 10.2 מליארד $. גידול זה בגירעון המסחרי נבע מהתמתנות חדה יותר בגידול ביצוא בהשוואה להתמתנות שנרשמה בגידול ביבוא: בשלושת החודשים האחרונים עלה יצוא הסחורות (למעט יהלומים) בכ- 15.4% בחישוב שנתי לעומת עלייה של 23.9% בשלושת החודשים שקדמו לכך ; יבוא הסחורות (למעט יהלומים, אוניות, מטוסים וחומרי אנרגיה) עלה בשלושת החודשים האחרונים בכ- 23.9% בחישוב שנתי לעומת עלייה של 29.3% בשלושת החודשים שקדמו לכך. גידול זה בסך הגירעון המסחרי פועל להחלשת השקל.

בנק ישראל דיווח השבוע כי מסיכום פעילות המשק במט"ח עולה כי במהלך חודש אפריל השקיעו תושבי חוץ באג"ח ובמניות בבורסה המקומית וכן ביצעו השקעות ישירות במשק בסכום כולל של כ- 1.1 מליארד $. גידול זה בהשקעות הזרים לווה בירידת פרמיית הסיכון של ישראל בחודש אפריל, כפי שהיא נמדדת ע"י מרווח ה- CDS ל- 5 שנים, מרמה של כ- 90 נקודות בסיס לרמה של כ- 60 נקודות, דבר התואם את ירידת המרווח במרבית המדינות המתעוררות. יש להניח כי העלאת הדירוג שבצעה s'Moody באפריל לאגרות החוב של ממשלת ישראל, בשקלים ובמט"ח, מ-A2 ל- A1, סייעה גם היא למגמה האמורה. גידול זה בהשקעות הזרים תמך במטבע המקומי.
נציין כי מנגד הזרימו המשקיעים המקומיים מט"ח לחו"ל שקזז את המגמה האמורה: המגזר העסקי ביצע השקעות ישירות בחו"ל בסכום של 0.5 מליארד $, המשקיעים המוסדיים ומשקי הבית השקיעו במניות בחו"ל והגדילו את הצבירה בפקדונות מט"חיים בסכום של 0.3 מליארד $ כ"א. גם בנק ישראל סייע בקיזוז המגמה האמורה באמצעות רכישות המט"ח שביצע בחודש אפריל בסכום של 0.5 מליארד $.

מבט לעתיד
בטווח הקצר צפוי השקל להיתמך מההתרחבות הצפויה בפער הריביות בין המשק המקומי לזה האמריקאי. בהמשך, מיצוי מגמת הפחתות הריבית בארה"ב ושינוי כיוון בכלכלה האמריקאית יביאו להתחזקותו של הדולר בעולם, דבר שיבוא לידי ביטוי גם מול השקל.