בישיר בית השקעות מעלים את תחזית הצמיחה לשנת 2009 מ-(1%-) לשיעור של 0.2%

מעריכים כי שיעור האבטלה צפוי להעלות בשנת 2010 לשיעור של 9.5% בשל קצב הצמיחה הנמוך הצפוי בשנה הבאה
סוף סוף לאחר שנה קשה לכלכלה הריאלית בישראל החלו לקראת השנה החדשה לפרוח נתונים חיוביים המסמנים את סוף המיתון ובוא הצמיחה. כלכלני ישיר בית השקעות בסקירה חודשית.

נקודות עיקריות:
בעולם: התייצבות – הקטסטרופה בנתוני הצמיחה של הרבעון הראשון התאדתה עת החלו להתפרסם החודש נתוני הצמיחה של הרבעון השני המסמנים את נקודת המפנה של המיתון. כך למשל, התכווצה הכלכלה האמריקאית ב-1% בלבד (לעומת 6.4% ברבעון הראשון), אירופה התכווצה בשיעור 0.1% (2.5% בראשון), יפן צמחה בשיעור 3.7% וסין טסה ב-7.9% ברבעון השני. להערכתנו, הנתונים המעודדים מהעולם נובעים בעיקר מהמדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים והממשלות, מדיניות אשר צפויה להאט ולהתחיל בהסרת התמיכות בהדרגה במחצית הראשונה של 2010, דבר שעשוי להעיב על קצב הצמיחה בשנים 2010-2012.

בארץ: מהפך – הנתונים הכלכליים לחודשים יולי-אוגוסט מצביעים על בלימת הירידה ומעבר למגמת עלייה בפעילות הריאלית, עם כי בקצב מתון. ברבעון השני התרחב המשק בשיעור של 1% תוך עלייה של היצוא (5.8%) ושל הצריכה הפרטית (4.4%) והצריכה הציבורית (20.2%), לאחר ירידה של 3.7%, במונחים שנתיים, ברבעון הראשון. המדד המשולב של בנק ישראל לחודש יולי זינק ב-1.2% ובמקביל תוקנו כלפי מעלה שלושת המדדים הקודמים. להערכתנו, לאור התפנית שחלה ברבעון השני, ועם התאוששות היצוא וסחר החוץ העולמי, אנו מעלים את תחזית הצמיחה לשנת 2009 מ-(1.0%-) לשיעור של 0.2%.

מדיניות פיסקאלית: הגירעון ב-12 החודשים האחרונים – 5.2% מהתמ"ג – גביית המסים הישירים ירדה החודש רק ב-7.6% יחסית לאוגוסט 2008, לאחר 15 חודשים רצופים בהם הירידה היתה דו ספרתית. מניתוח הגביה ע"פ ענפים מתקבל שהירידה היא בכל הענפים להוציא ענף הבנקאות (עליה של 15.4%). הירידות הבולטות בענפי המשק הם התקשורת והשירותים העסקיים שהגביה מהם ירדה באוגוסט ב-33% יחסית לחודש המקביל אשתקד. יחד עם זאת, נמשכת ההתאוששות במיסים העקיפים שזינקו ביולי (28.7%) והמשיכו לעלות גם החודש (1.7%), דבר זה הביא לעודף של 2.1 מיליארד ₪ מיעד הגביה השנתי (0.3% מהתמ"ג). להערכתנו, נוכח התאוששות המשק כבר ברבעון השני והעליה בגביה בחודשים האחרונים, יחסית לרבעון הראשון של השנה, צפוי הגרעון הממשלתי ב-2009 להיות נמוך מהיעד של 6% ולעמוד על 5% מהתמ"ג.

שוק העבודה: האבטלה בשנת 2010 – 9.5% - להערכתנו, על אף ההתמתנות הנוכחית במשק, המשבר הנוכחי בשוק העבודה יעמיק, אם כי בשיעורים שהולכים ופוחתים, ויביא לעליה בשיעור האבטלה ל-8.5% בסוף שנת 2009. שיעור האבטלה צפוי להעלות בשנת 2010 לשיעור של 9.5% בשל קצב הצמיחה הנמוך הצפוי בשנה הבאה.

מדיניות מוניטרית: הריבית תעלה ל-1% עד סוף השנה – בשל ייחודה של ישראל המצויה באינפלציה לעומת מרבית העולם המערבי השרוי בדפלציה, בנק ישראל הוא הראשון בעולם שהחל להעלות ריבית. להערכתנו, הריבית צפויה לעלות בחודשיים הקרובים בעוד 0.25% ולהיוותר על שיעור של 1% עד סוף השנה, זאת בהינתן יציבות בצפיות האינפלציה.

אינפלציה: מדד אוגוסט יעלה ב-0.6% - בעיקר בשל התייקרות תעריפי המים, וההתייקרות העונתית של ירקות ופירות, חינוך ותרבות. להערכתנו, המדיניות המוניטרית המרחיבה שהביאה לגידול של 57% בכמות הכסף (ב-12 החודשים האחרונים) יחד עם הורדת ריבית אגרסיבית שדחפה לבועת נדל"ן ולעלית סעיף הדיור במדד, בשילוב המדיניות הפיסקאלית המרחיבה שהביאה להעלאת מיסים עקיפים, יביאו לכך שהאינפלציה ב-2009 תעמוד על 4.2% והאינפלציה הצפויה ב-12 החודשים הבאים תהיה 2.3%.

מט"ח: מלחמה אבודה מראש – מטרתו של הנגיד היא לסייע ליצואנים ולשם כך הוא נוקט במדיניות אשר אמורה למנוע קריסת שער הדולר בבת אחת. יחד עם זאת, להערכתנו, המלחמה שמנהל בנק ישראל כנגד היחלשות הדולר הינה כמלחמת דון קישוט בטחנות הרוח. שכן כל עוד קיים עודף יציב כל חודש בחשבון השוטף, זרימת ההון הספקולטיבי אינה נפסקת והקורלציה לדולר בעולם גבוהה, ימשיך הדולר להיחלש כנגד השקל. לכן, בנק ישראל יתחיל לנקוט בקרוב במדיניות יותר סתגלנית עם נטיה לירידה ממותנת בשער הדולר בהבינו כי מלחמתו הנוכחית אינה אפקטיבית בטווח הארוך
 שוק המניות: להערכתנו, בתקופה הקרובה שוק המניות עשוי לצעוד במקום עם נטייה לירידות בשל הצפי להעלאות ריבית ומימוש רווחים אחרי הראלי של החודשים האחרונים.
 שוק האג"ח: להערכתנו, יש מקום להתמקד בהשקעה באג"ח צמוד בטווח הבינוני, בשל מגמת העלאת הריבית והצפי לאינפלציה מעל לממוצע תחזיות השוק, עקב הפתעה שעשויה להתרחש בסעיף הדיור ששמר על איפוק ביולי, למרות הירידה בציפיות לאינפלציה לאחר הודעת הריבית.

הפעילות הריאלית – מ-ה-פ-ך
ברבעון השני של 2009 חל מהפך - לאחר שני רבעונים של נסיגה כלכלית צמח המשק בשיעור של 1%. החיזוק לאיתנות המהפך, שהחל כאמור ברבעון השני, הגיע עם פרסום המדד המשולב של בנק ישראל לחודש יולי שזינק ב-1.2% ומאשר את התפשטותו גם לרבעון השלישי. כתוצאה מכך העלה בנק ישראל את תחזית הצמיחה לשנת 2009 מ-(1.5%-) לשיעור צמיחה של 0%. להערכתנו, לאור התפנית שחלה ברבעון השני, ועם התאוששות היצוא וסחר החוץ העולמי, אנו מעלים את תחזית הצמיחה לשנת 2009 מ-(1%-) לשיעור של 0.2%.

הצריכה הפרטית
הצריכה הפרטית עלתה ברבעון השני של 2009 בשיעור 4.4% במונחים שנתיים, לאחר ירידה של 3.9% ברבעון הראשון של השנה. התפנית בצריכה הפרטית חלה במרכיב של צריכת מוצרים בני קיימא שעלו ב-4.9% והביאו לדחיפה הצריכה הפרטית כלפי מעלה. ייתכן כי העליה ברכיב זה נובעת מהקדמת צריכה בשל העלאת המע"מ בתחילת יולי והחלת המיסוי הירוק. מנגד, הצריכה השוטפת ירדה ב-2.4% וזאת לאחר שעלתה ב-4.6% ברבעון הראשון של השנה.

הרכישות של ישראלים בלבד בכרטיסי אשראי עלו ברבעון השני יחסית לרבעון המקביל אשתקד בשיעור של 6.6% וב-2.9% יחסית לרבעון הראשון. ההתאוששות ברכישות הציבור בכרטיסי אשראי באה לאחר שברבעון האחרון של 2008 הן ירדו בשיעור 1.9% - הירידה הגדולה ביותר שנרשמה ברכישות בכרטיסי אשראי. חשוב לציין כי הרכישה בכרטיסי אשראי היא ברובה צריכה שוטפת שירדה כאמור ברבעון השני, כך שייתכן כי העליה ברכישות בכרטיסי אשראי ברבעון השני היא ברובה תחלופה בין אמצעי התשלום האחרים לשימוש בכרטיסי אשראי. בחודש יולי עלה השימוש בכרטיסי אשראי ב-1.3% יחסית לחודש יוני - גבוה מהממוצע השנתי שעומד על 0.3%.
הצריכה הציבורית
הוצאות הממשלה עלו ברבעון השני של שנה בשיעור 20.2% במונחים שנתיים. העליה ברבעון זה היא עונתית ונובעת מכך שברבעון הראשון ממעטת הממשלה בהוצאותיה בשל תחילת התקשרויות עם קבלני משנה ויועצים למיניהם, וברבעון השני לאחר ההתקשרות הממשלה מתחילה לשלם את הוצאותיה כך שיש מעין קפיצה בהוצאות הממשלה.


ההשקעה הגולמית
ההשקעה בנכסים קבועים ירדה ב-10.1% במונחים שנתיים ברבעון השני של 2009, ובכך מזכירה לנו שהמיתון טרם נטש אותנו. הירידה בהשקעה חוצה את כל מרכיבי ההשקעה מלבד השקעה בנכסים לא מוחשיים שעלתה ב-6.9%. ברבעון זה ירדה ההשקעה בבניה למגורים של הסקטור הפרטי בשיעור של 0.3% וזאת לאחר 5 רבעונים של עליות ברכיב זה.

המרכיב השני של ההשקעה הוא ההשקעה במכונות וציוד שירדה ב-8.8% לאחר קריסה של 18.5% ברבעון הראשון של השנה. ברבעון זה נרשמה ירידה של 38% יחסית לרבעון המקביל ביבוא מכונות וציוד וכן ירידה של 43% ביבוא חומרי גלם. מקור הירידה בהשקעות במכונות וציוד ובחומרי גלם הוא עודף כושר הייצור בו שרוי המשק הנובע בעיקר מהירידה ביצוא שהביא לירידה בייצור התעשייתי ולעליה במלאים בשני הרבעונים הקודמים.

יצוא הסחורות והשירותים (ללא יהלומים וחברות הזנק)
ברבעון השני של השנה עלה יצוא הסחורות והשירותים בשיעור של 5.8% במונחים שנתיים, לאחר ירידה של 27.2% ברבעון הראשון של השנה. כאשר בוחנים את יצוא יחסית לרבעון המקביל אשתקד מקבלים כי חלה נסיגה של 16.3% - כך שהמהפך ברבעון השני מסמן את נקודת המפנה בהתכווצות הדראסטית שחלה ביצוא הישראלי עקב התכווצות הסחר העולמי והירידה החדה במחירי חומרי הגלם שהביאו בהתאם לירידת מחירי המוצרים.

בבחינת התרחבות היצוא התעשייתי לפי עתירות טכנולוגית ברבעון השני עולה כי יצוא תעשיות טכנולוגית עילית, המהווה כמחצית מהיצוא התעשייתי, עלה ברבעון השני בשיעור 20.5% בחישוב שנתי בהמשך לעליה שנרשמה ברבעון הראשון של 14.9%. הסיבה העיקרית לכך היא תחילת הייצור במפעל החדש של אינטל. הנסיגה הבולטת ביותר מבין ענפי הטכנולוגיה היא ביצוא תעשיות הטכנולוגיה המעורבת-עילית שירד ברבעון השני ב-11.8% בחישוב שנתי לאחר קריסה של 52.8% ברבעון הראשון. יצוא תעשיות טכנולוגית מסורתית ירדו ברבעון השני בשיעור של 6.6% בחישוב שנתי. שיעור זה הינו מתון יחסית לרבעון הקודם בו הצטמק יצוא התעשיות המסורתיות בשיעור של 25% בשל הירידה החדה בביקושים העולמיים והירידה החדה במחירי חומרי הגלם שהביאו בהתאם לירידת מחירי המוצרים.
יצוא לארה"ב ואירופה
היעדים המרכזיים של היצוא הישראלי הן לארה"ב ואירופה המהווים כ-70% מהיצוא התעשייתי. ברבעון השני, כאמור, קרס יצוא הסחורות לאירופה בשיעור של 42% ולארה"ב בשיעור של 28% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד. היצוא הישראלי לארה"ב נפגע פחות מהיצוא לאירופה ואף התרחב בחודשים האחרונים, משום שעיקר היצוא לארה"ב הוא של תעשיות טכנולוגית העלית, שכאמור נפגעו באופן מתון יחסית לשאר תעשיות הטכנולוגיה האחרות.

העליה המרשימה ביצור וביצוא של טכנולוגית העילית נזקפת לתחילת הייצור והיצוא של מפעל אינטל החדש לפני 6 חודשים שתרומתו לסקטור העילית עשה את כל ההבדל. בחודש יולי עלה יצוא הסחורות לארה"ב בשיעור של 5.3% יחסית לחודש יוני, ולאירופה חלה ירידה של 9.4%.

יבוא הסחורות והשירותים (ללא יהלומים וחברות הזנק)
יבוא הסחורות והשירותים ירד ברבעון השני ב-8.7% במונחים שנתיים יחסית לרבעון הראשון בו נסוג היבוא בשיעור שיא של 37.6%. הירידה היחסית נמוכה ביבוא ברבעון השני נתמכת בכך שהחלה התעוררות בחודש יוני של יבוא מוצרי בני קיימא כמכונות כביסה, מקררים, מכוניות ועוד (12.4%) בשל העלאת המע"מ בשיעור של 1% והתייקרות הרכבים עקב המיסוי הירוק.
מהגרף (בעמוד הבא) ניתן לראות כי בחודש יוני זינק יבוא מוצרים בני קיימא בשיעור של 12.4% ובחודש יולי המשיך היבוא לעלות ב-25.7% יחסית לחודש יוני. בחודשיים הראשונים של הרבעון השני ירד יבוא מוצרים בני קייימא ב-8.7% במונחים שנתיים יחסית לרבעון הראשון בו נסוג היבוא בשיעור שיא של 37.6%.

הירידה הנמוכה יחסית ביבוא, ברבעון השני, נתמכת בכך שהחלה התעוררות בחודש יוני של יבוא מוצרי בני קיימא כמכונות כביסה, מקררים, מכוניות ועוד, בשל העלאת המע"מ בשיעור של 1% והתייקרות הרכבים עקב המיסוי הירוק.
הגרעון במאזן המסחרי
מראשית המשבר הנוכחי שיעור הירידה ביבוא הסחורות והשירותים היה גבוה מהירידה ביצוא הישראלי, דבר שהביא לצמצום הגרעון המסחרי של מאזן התשלומים שבשיאו הגיע אף לעודף של 100 מיליון דולר בחודש מאי.

מחודש יוני החל היבוא לעלות בשיעור גבוה מהיצוא דבר שהביא לעליה בגרעון המסחרי. חשוב לציין, שבכל תקופת המיתון הנוכחי יש עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים דבר התומך בהתחזקות השקל ואשר גרר את בנק ישראל להתערבות בשוק המט"ח.