כלל פיננסים: גם אם שער הדולר יגיע ל-3.6 שקל לדולר, רווחי ההון שיווצרו לבנק ישראל מההשקעה בדולר יכסו לפחות חלק מההפסד שינבע מהשינוי בשער החליפין

אורי גרינפלד: מסיבה זו העלות אינה בהכרח גבוהה ביחס לתועלת שתיווצר לתמיכה בצמיחה והיציאה מהמשבר
התייחסות אורי גרינפלד,כלכלן מאקרו בכלל פיננסים לרכישות הדולרים של בנק ישראל:

"האם בנק ישראל מסוגל להשפיע על שער הדולר לתקופה ארוכה?

כיוון המגמה של הדולר בעולם הוא בבירור כלפי מטה. מה שמחזיק את הדולר בעולם עד עכשיו הוא רכישות אג"ח אמריקאי של בנקים זרים. מדינות רבות המוטות לייצוא מנסות ככל הניתן להמשיך ולתחזק את המטבע הירוק על אף שברור שהזרמות הכספים חזרות התקדים של הממשל יעלו בסופו של דבר את התשואות על האג"ח האמריקאי. רק לשם המחשה, בשלושת ההנפקות האחרונות של הממשלה האמריקאית, כ-50% מהביקושים הגיעו מבנקים מרכזיים ברחבי העולם (לא כולל הפד). לבנק ישראל יהיה קשה להלחם במגמה זו ולכן טוב עשו בבנק שהפסיקו עם תוכנית הרכישות הקבועות שהשפעתן על השוק הייתה מינורית. לעומת זאת, למדיניות העכשווית בה בנק ישראל יכול לרכוש דולרים בכל זמן נתון ובכל כמות שירצה ישנה השפעה בעיקר בטווח הקצר וכיוון ששוק המט"ח מושפע מאד ע"י משקיעים ספקולנטים, האיום שמהווה בנק ישראל בכך שיכול להזיז את שער החליפין בפרקי זמן קצרים, הוא משמעותי ויכול לתמוך ביציבות שער החליפין.

האם הרכישות יגרמו להפסדי ענק של כספי הציבור?

נכון שלדעת רבים צפוי הדולר להמשיך ולהחלש ואף שהשקל גם אמור להתחזק. אבל צריך לזכור שבנק ישראל משקיע את הדולרים בניירות ערך המניבים ריבית ונותנים רווח. גם אם שער הדולר יגיע ל-3.6 ₪ לדולר, כלומר השקל יתוסף בכ-5%, רווחי ההון מההשקעה בדולר יכסו לפחות חלק מההפסד שינבע מהשינוי בשער החליפין, ולכן העלות אינה בהכרח גבוהה ביחס לתועלת שתיווצר לתמיכה בצמיחה והיציאה מהמשבר."