מזרחי: נתוני סחר החוץ מצביעים על איתנות מרשימה של המשק

בנק ישראל והתאחדות התעשיינים העלו תמונה עגומה על המשלוחים לחו"ל ברביע הראשון של השנה, אך נתוני סחר החוץ מראים תמונה אחרת לגמרי
נתוני סחר החוץ מרשימים וניתן ללמוד מהם על איתנות רחבה במשק הישראלי בראייה לחודשים הבאים - הן בקרב משקי הבית, הן אצל החברות והן בנוגע לסקטור המייצא. כך מעריך רונן מנחם, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי. לדבריו, סקרי החברות של בנק ישראל והתאחדות התעשיינים העלו תמונה עגומה על המשלוחים לחו"ל ברביע הראשון של השנה, אך נתוני סחר החוץ מראים תמונה אחרת - חזקה בהרבה.

מה ניתן ללמוד מנתוני סחר החוץ לגבי ההתפתחויות במשק בחודשים הקרובים?

ה ₪ מאבד תמיכה מכיוון סחר החוץ - לפי נתוני השליש הראשון של השנה, הגירעון בחשבון הסחר הנו 13.4 מיליארדי דולרים (להלן –‏ בחישוב שנתי). אשתקד עמד גירעון זה על 10.2 מיליארדי דולרים "בלבד" –‏ עלייה בת 31%. עלייה בגירעון הסחר, בפני עצמה, פועלת להיחלשות המטבע המקומי מול המטבעות של שותפות הסחר שלנו.

לא מסתמנת האטה במדד הייצור התעשייתי –‏ ייבוא חומרי הגלם, ללא יהלומים וחומרי אנרגיה, עלה בכ 16% בשלושת החודשים האחרונים, בדומה לעלייה בת כ 17% בשלושת החודשים לפניהם. מדד זה מהווה אינדיקציה לכוונות היצרניות, שכן חומרי הגלם הם חלק מקדמי בפס הייצור.

ההשקעה בנכסים קבועים עשויה לגדול בקצב מהיר פחות, אך עדיין גבוה ומרשים –‏ ייבוא מוצרי ההשקעה, ללא אוניות ומטוסים, עלה בכ 30% בשלושת החודשים האחרונים, בהמשך לעלייה בת כ 46% בשלושת החודשים לפניהם. נתון זה מהווה מדד מוביל להשקעה בנכסים קבועים בענפי המשק והוא רגיש מאוד להערכות החברות בדבר הביקוש העתידי העומד לפניהן.

ההוצאה לצריכה פרטית עשויה להמשיך לעלות בשיעורים גבוהים –‏ ייבוא מוצרי צריכה בני קיימא (ריהוט, מוצרי חשמל ביתיים וכלי תחבורה) זינק בכ 55%! בשלושת החודשים האחרונים. משקי הבית עשויים לרכוש בארץ מוצרים ושירותים שישלימו רכישות אלו, המאופיינות בפריטים גדולים. יש כאן מחשבה של הציבור כי יוכל לשרת את התשלומים בגין מוצרים אלו, שיש בהם אלמנט של השקעה. מכאן, חשיבות העלייה הנאה והמתמשכת בסעיף זה.

יצוין, כי לתיסוף בשער ה ₪ מול הדולר היה ללא ספק חלק בהטיה של התוצאות כלפי מעלה, בשל כדאיות לרכוש בחו"ל בתקופה זו. עם זאת, העליות המדווחות נראות לנו גבוהות מספיק כדי לפצות על כך. כמו כן, נתוני סחר החוץ מהווים אינדיקאטור להתנהגות המשק בראייה קדימה, אך יש לראות בהם חלק מרשימה רחבה של אינדיקאטורים אחרים ממקורות שונים. עם זאת, ניסיון העבר מלמד כי הם מהימנים למדי.

חרף חשש חוזר ונשנה, לא מסתמנת ירידה במשלוחים לחו"ל –‏ ייצוא הטכנולוגיות המתקדמות עלה ב 14%! בשלושת החודשים האחרונים (תקופה בה לפי סקרי בנק ישראל והתאחדות התעשיינים רשמו המכירות בחו"ל ירידות חריפות), רק מעט פחות מאשר בשלושת החודשים לפניהם, אז הייתה עלייה בת 18%. מדובר בכ 40% מסך הייצוא הישראלי.

היכן ניתן בכל זאת לראות התמתנות? במכירות הטכנולוגיה המעורבת –‏ עילית (שנותרו על כנן, לאחר שעלו בכ 11% קודם לכן). בשאר הטכנולוגיות –‏ המצב טוב: זינוק של כ 56%! נרשם בייצוא הטכנולוגיה המעורבת מסורתית ואילו הטכנולוגיה המסורתית גדלה ב 11% בשלושת החודשים האחרונים, בלי שהורגשה התמתנות כלשהי בהשוואה לחודשים לפניהם.

יצוין, כי הייסוף בשער ה ₪ מול הדולר הטה, מן הסתם, את התוצאות כלפי מטה. כך גם ההתמתנות המדווחת בכלכלה הגלובאלית. עליות בסדרי גודל כאלו, חרף מגבלות אלו, מצביעות בהחלט על איתנות המשק הישראלי בכלל והסקטור המייצא בפרט.