מיטב בית השקעות - התמיכה הממשלתית פעלה

הנהגות כלכליות של מדינות בשווקים מתעוררים שתמכו בפעילות הכלכלית נשאו פרי; ההנהגה הסינית מצליחה לשמר קצב צמיחה שנתי של 8%, בדומה ליעד שהציבה לעצמה
מיטב בסקירת מאקרו עולמית: לא רק בישראל. ממשלות שפעלו באופן אגרסיבי הצליחו לתמוך בפעילות הכלכלית.
הנתונים המגיעים מהמזרח הרחוק מצביעים על כך שהמשבר חלף והאזור מוביל מבחינת מחזור העסקים. כך לדוגמא, אינדונזיה צמחה ברבע השני של 2009, לעומת הרבע הראשון (במונחים שנתיים ובמחירים קבועים) בשיעור של 2.3%. כלכלת הונג-קונג התרחבה ב-3.3% ; יפן צמחה ב-3.7%, הכלכלה הסינית שומרת על קצב התרחבות שנתי של 8%, תוך התרחבות מרשימה של 18% ברבע השני והכלכלה הסינגפורית הפליאה עם צמיחה של 20.7%, ברבע האחרון.
הצמיחה לא הגיעה ללא מאמץ ותמיכה. כך לדוגמא, הגירעון הפיסקלי בסינגפור עלה מ-1.5% בשנת 2008 לכדי 4% השנה, תוך עלייה של כ-20% בתקציב הפיתוח. יתר על כן, גם המדיניות המוניטרית היא מרחיבה מאוד ומנסה לשמר על המטבע חלש.

יעד הצמיחה של הממשל הסיני לשנת 2009 עמד על 8% והוא פועל בכדי לשמר את הצמיחה, לכל הפחות, ברמה זו. כאשר המשבר גבר, המעורבות הממשלתית, הן בצד המוניטרי (גידול הכמות הכסף) והן בצד הפיסקלי (גידול בגירעון הממשלתי) פעלו להרחבת הפעילות ולשמירה על היעד.

אחת התוצאות של הגברת המעורבות היא עלייה חדה מאוד בכמות הכסף (1M) בסין לכדי 26%, אפילו בשיעור גבוה מאשר בארה"ב (17%). גם הגירעון הפיסקלי בסין צפוי להגיע השנה לרמה של 4% עד 5%, לעומת כמחצית מכך בשנים האחרונות. התמיכה הממשלתית הביאה לכדי עלייה של יותר מ-30% בהיקף ההלוואות הניתנות במשק. אין ספק, שהממשל עבד בצורה אגרסיבית לעידוד הפעילות הכלכלית.

אי אפשר לומר שבכל אסיה פעלו הממשלות לשחרור האשראי כפי שנעשה בסין, אך סביבת האשראי באזור לא הייתה במצב כה גרוע כפי שמתרחש בארה"ב, שבה האשראי הצרכני ממש ירד בשנה שחלפה.

התוצאה המרכזית של תמיכת הממשל הסיני בפעילות הכלכלית באה לידי ביטוי בהיקף ההוצאה של הצרכנים המקומיים, אשר אלו לבסוף הביאו לנתוני הצמיחה המרשימים. לשם המחשה, במכירות של כלי-רכב השנה נרשמה עלייה של 70%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. באופן כללי, המכירות הקמעוניות התרחבו ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי ב-15.2%. זאת, לעומת 11.6% בחודש פברואר.

אגב סין, השייכת לקבוצת מדינות ה-BRIC, גם מדינות BRIC אחרות כמו ברזיל והודו מציגות ביקושים חזקים מהצד הצרכני. בברזיל, חל שיפור משמעותי בהוצאה הפרטית עקב הפחתות מסים, מדיניות מוניטרית ופסקלית מרחיבה ומהתגברות באשראי למשקי בית (מזכיר במשהו את ישראל..). כך, לאחר שהתרחבו בקצב של 1.3% ב-12 החודשים שהסתיימו במארס 2009, המכירות הקמעוניות בברזיל התרחבו בקצב של 5.6% בשנה שחלפה עד חודש יוני. כל זאת, כאשר הסביבה האינפלציוניות התמתנה ב-1% בין החודשים הללו.

סין המהווה ליבו של הביקוש האזורי נותרה איתנה והצליחה לעודד את הפעילות הכלכלית באזור ובמיוחד בקרב היצואניות אליה, כמו יפן. אמנם, גם ביפן נעשו מהלכי מדיניות דומים לאלו שבסין וגם בה הממשל התערב בצורות שונות ואף רכש איגרות חוב בשוק, אך תמיד טוב שיש את סין בסביבה כגורם המייצר ביקושים.

בכדי להמחיש זאת, די אם נתבונן על נתוני יצוא הסחורות מיפן לסין. יצוא הסחורות מיפן לסין מהווה נתח של 16% מסך היצוא של יפן לעולם. טרם פרוץ המשבר, ביולי 2008, הגיע יצוא הסחורות מיפן לסין לרמה של 1,282 מיליארדי ין. בעקבות המשבר חלה ירידה ביצוא לשפל של 511 מיליארדי ין, בינואר 2009. בחודש יוני הסתכם היצוא היפני לסין בסך של 903 מיליארדי ין. כלומר עלייה של 77% מרמת השפל.
לעומת היציבות ביצוא היפני לסין (עלייה של 1% ב-12 החודשים האחרונים), היצוא היפני לארה"ב ירד בשנה האחרונה ב-16% וב-8% לאירופה. כלומר, הכלכלה היפנית נתמכת בפעילות הכלכלית בסין ושל מדינות אסייתיות כגון סינגפור, או תאילנד.

נציין כי גם היצוא האמריקאי לסין גדל מראשית השנה, אך רק ב-32%. כלומר, ארה"ב לא נהנתה מהכלכלה הסינית בדומה ליפן.

לא ברור אם אפשר להצביע כאן על תופעה של Decoupling אולם ברור שאיזור המזרח ומדינות ה-BRIC (להוציא את רוסיה) צולחות את המשבר הגדול ביותר, זה עשרות שנים, בצורה מרשימה. זוהי עוד עדות לכך, שמשקלה הסגולי של סין הולך וגדל.

עונת הדוחות הכספיים באירופה
מטבע הדברים אנו מתמקדים, בדרך כלל, בנעשה בקרב החברות הציבוריות האמריקאית, אך גם החברות האירופיות נמצאות בשיאה של עונת הדוחות הכספיים.

באופן, לא מפתיע למדי, סגנון התוצאות של החברות האירופיות דומה לזה של האמריקאיות. כלומר, תוצאות חלשות, אך מעבר להערכות השוק.

כך, לפי דיווח במערכת Bloomberg על 300 חברות הכלולות במדד ה-Euro Stoxx 600 חלה ברבע השני של השנה ירידה של כ-38% בשורת הרווח הנקי, בהשוואה לקבע המקביל אשתקד. נזכיר כי בקרב החברות האמריקאיות (S&P 500) נרשמה ירידה של 30%.

מבחינת ההפתעה, קרוב ל-50% מהחברות הפתיעו עם דוח שהיה טוב מאשר היו הציפיות. זאת, לעומת 76% בארה"ב.

ההפתעה בשורת הרווח הייתה קלושה למדי, 1.35% בלבד, לעומת ההערכות. זאת, בהשוואה ל-10% בארה"ב. כלומר, גם כאן, בדומה לארה"ב ההפתעה הייתה לטובה, אך דלה לעומת ארה"ב.

מבחינה לפי סקטורים עולה רק שירותי בריאות ושירותי חשמל, מים וגז (Utilities) דיווחו על עלייה בשורת הרווח, בהשוואה לרבע המקביל אשתקד.
עם זאת, הסקטורים אשר דיווחו על תוצאות טובות יותר משמעותית מאשר היו הערכות השוק הם: טכנולוגיה (שהציגו רווח הגבוה ב-40%, מאשר היו הערכות השוק), מוצרי צריכה (32%) וחברות אנרגיה (24%).

להערכתנו, החברות האירופיות ימשיכו להפגין תוצאות נחותות ביחס לאמריקאיות. זאת, עקב ההתאמה המהירה במבנה ההוצאות שביצעו האמריקאיות בהשפעת המשבר. זו תספק לחברות האמריקאיות יתרון משמעותי בשנים הקרובות.