בלאומי מעריכים כי בטווח הקצר רמת התנודתיות בבורסה צפויה להיוותר ברמה גבוהה וקצב העליות מדוד יותר

סבורים כי העלייה בתיאבון לסיכון בשילוב עם הסנטימנט החיובי כלפי השקל יביאו להמשך היחלשותו של הדולר
בהמשך לתיקון שנרשם בשבוע שעבר, נפתח שבוע המסחר בשוק המניות המקומי בירידות שערים. זאת, לאחר גל עליות ארוך שהביא למימוש רווחים שנראה כי יהיה מוגבל בהיקפו. בהמשך השבוע שבה המגמה החיובית, לאחר פרסום מספר נתוני מאקרו חיוביים ועל רקע מגמת המסחר מעבר לים. התנודתיות ניכרה גם בסטיות התקן הגלומות באופציות על מדד המעו"ף - "מדד הפחד". אלו, שבתחילת השבוע חצו את רף 30%, ירדו לקראת סיום השבוע אל מתחת ל-25%.
ענפי הנדל"ן והתקשורת ריכזו עניין, בפרט על רקע המשכה של עונת פרסום הדוחות הכספיים ועונת הקיץ ניכרה במחזורי המסחר. אלו עמדו השבוע בממוצע יומי על כ-1.5 מיליארד ₪ בלבד, לעומת ממוצע של כ-2.1 מיליארד ₪ בחודש האחרון ובדומה לממוצע שנרשם מאז תחילת השנה.
בסיכום שבועי נרשמו ירידות שערים. מדדי המעו"ף ות"א 75 ירדו בשיעור של כ- 1.0% וכ- 1.3% בהתאמה, ומדדי הבנקים הנדל"ן 15 והיתר 50 ירדו בכ- 1.4%, כ-2.4% וכ- 2.7% בהתאמה.

הסימנים ליציאה מהמשבר מתחילים לחלחל באופן ממשי אל נתוני הכלכלה הריאלית. כך, השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי ברביע השני של השנה צמח המשק הישראלי בקצב שנתי של 1.0%, לאחר קצב צמיחה שלילי של כ-3.2% ברביע הראשון של השנה. שינוי המגמה במשק הוא תוצאה של התרחבות בצריכה הפרטית והציבורית ושל גידול מתון בייצוא. נתוני המדד המשולב של בנק ישראל לחודש יולי שעלה בכ-1.2% מצטרפים לנתונים אלו ומצביעים גם הם על שיפור במצב המשק. נראה כי תנאי הרקע הבסיסיים הטובים של המשק הישראלי בעת הכניסה למשבר תומכים בו גם כעת, דבר שעשוי להביא ליציאה מהירה יחסית מהמיתון הכלכלי.
יחד עם זאת, נציין כי התחזקות השקל עלולה להעיב על היצוא, דבר שעשוי להשפיע לרעה על הצמיחה ולבוא לידי ביטוי בהמשך גם בתוצאות חלק מהחברות.
עליות השערים שנרשמו מתחילת השנה ניכרות גם בנתונים שפרסם בתחילת השבוע בנק ישראל אודות תיק הנכסים של הציבור. הנתונים מצביעים על כך שבמהלך המחצית הראשונה של השנה עלה ריאלית שווי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בכ-8.4% והוא הסתכם בכ-2.1 טריליון ₪.
הגידול נבע, בין היתר, מגידול של כ-38% (כ-182 מיליארדי ₪) בשווי תיק ני"ע, בעיקר כתוצאה מעליית השערים בארץ ובחו"ל, אך גם מזרימת כספים נוספים. עליית מחירי הנכסים השפיעה גם על הרכב התיק. זו באה לידי ביטוי בגידול במשקלן היחסי של ההשקעות הספקולטיביות, על חשבון הנכסים הסולידיים שבתיק.

עונת פרסום הדוחות הכספיים לרבעון השני של השנה נמשכת. תוצאות הסקטור הפיננסי, אשר מושפע בעיקר מהשלכות מאקרו-כלכליות, היו טובות יחסית. "בנק מזרחי" שנקט במדיניות אשראי שמרנית דיווח כי ברבעון השני נרשם גידול מתון בהכנסות המימון, תוך קיטון במרווח הפיננסי הכולל. ההכנסות התפעוליות של הבנק גדלו בכ-2.7% בהשוואה לרבעון המקביל (בנטרול תוצאות "יהב" והכנסות שנרשמו בתקופה המקבילה כתוצאה ממימוש מניות), שיעור ההפרשה לחובות מסופקים היה נמוך בהשוואה לרבעון הראשון של השנה והתשואה על ההון הסתכמה בכ-10.1% (במונחים שנתיים) בהשוואה לכ-10.4% בשנת 2008 כולה. תוצאות "מגדל ביטוח" שיקפו את השיפור הניכר בשוק ההון, אם כי זו עדיין לא נהנתה מגביית דמי הניהול המשתנים בפוליסות המשתתפות בביטוח חיים. בהשוואה לחציון המקביל צמח היקף הפרמיות הכולל בכ-3% והרווח הנקי גדל בכ-128%.
ענף התקשורת נסחר על רקע דוחותיה של "סלקום" שהציגה תוצאות טובות, בעיקר בהשוואה לפרטנר. החברה הגדילה ברבעון השני את נתח השוק שלה וצמחה במרבית הפרמטרים. שיעור ה-EBITDA מסך ההכנסות גדל לכ-39.6% (מרמה של כ-38.7% ברבעון המקביל) וסך הרווח הנקי גדל בכ-15%. מניית "בזק" ריכזה גם היא עניין, זאת על רקע החלטת בית המשפט העליון לקבל את ערעור הממונה על ההגבלים העסקיים ולא לאשר את מיזוגה עם "YES".
מניות הנדל"ן נסחרו על רקע הודעת "אפריקה ישראל" כי בדוחות הרבעון השני היא צפויה להציג הפסד של כ-1.4 מיליארד ₪, בעיקר בעקבות ירידה בשוויים ההוגן של נכסי נדל"ן להשקעה שבבעלותה. בנוסף, דיווחה החברה כי בהסדר פשרה נקבע, שהתמורה שתקבל עבור נכס שמכרה במיאמי תמורת כ-88.7 מיליון דולר תסתכם בסופו של דבר בכ-39 מיליון דולר בלבד.

מבט לעתיד
להערכתנו, בטווח הקצר צפויה המגמה להיות חיובית, בעיקר על רקע ריבוי סימנים להתייצבות המצב הכלכלי והתשואות הנמוכות הצפויות באפיקים הסולידיים. יחד עם זאת, רמת התנודתיות צפויה להיוותר ברמה גבוהה, וקצב העליות מדוד יותר.
שוק אגרות החוב

המסחר באגרות החוב הממשלתיות התנהל השבוע במגמה מעורבת, בעיקר לנוכח הירידה שחלה בציפיות האינפלציוניות לאורך עקום התשואות. בסיכום שבועי עמדו תשואותיהן של אגרות החוב הממשלתיות השקליות והצמודות למדד בעלות מח"מ של כ- 10 שנים על כ- 5.8% וכ- 3%, לעומת רמות של כ- 5.9% וכ- 2.9% שנרשמו בסוף השבוע שעבר. בסיכום שבועי עלה פער התשואות בין אגרות החוב הממשלתיות השקליות לטווח של 10 שנים לבין אלו האמריקאיות לרמה של 1.7% לעומת כ- 1.6% בה עמדה בסוף השבוע שעבר, כתוצאה מירידת תשואות חדה יותר באלו הזרות. גם פרמיית הסיכון של ישראל בחו"ל הנמדדת ע"י מרווח ה- CDS לתקופה של 5 שנים עלתה השבוע, לרמה של כ- 120 נ.ב. מרמה של כ- 110 נ.ב. בה עמדה בסוף השבוע שעבר. מגמה זו נרשמה בדומה לשינוי במרווחי ה- CDS של מדינות בעלות דרוג אשראי דומה לזה של ישראל.

בסוף השבוע שעבר פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי אשר עלה בשיעור חד של 1.1%, מעט מעל לקונצנזוס התחזיות המוקדמות בשוק. הגורמים העיקריים שתרמו לעליית המדד היו כצפוי העלאת שיעור המע"מ ותחילתה של גביית היטל הבצורת, כמו גם עלייה עונתית במחירי הפירות והירקות ועלייה נוספת במחירי הדלקים. נציין כי גם מדד חודש אוגוסט צפוי להיות גבוה יחסית ויושפע אף הוא מהחלת היטל הבצורת. למרות האמור, לאחר פרסום המדד הגבוה נרשמה עליית תשואות באגרות החוב הממשלתיות הצמודות ובעיקר באלו בעלות טווח קצר לפדיון, בעוד אגרות החוב השקליות נהנו מירידת תשואות. כך נרשמה ירידה חדה בציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון ל- 12 החודשים הקרובים, אשר נבעה להערכתנו משתי סיבות עיקריות:
1. נהירת המשקיעים לאגרות החוב הצמודות הקצרות במטרה ליהנות ממדד יולי שהיה צפוי להיות גבוה. לאחר פרסום המדד נרשם באגרות אלו מימוש רווחים.
2. התמתנות תחזיות האינפלציה של החזאים בשוק ל- 12 החודשים הבאים כתוצאה מיציאת המדד הגבוה מחד והצפי למדדים אפסיים ואף שליליים בחודשים הקרובים מאידך. כך, הערכות הן כי לאחר התפוגגות השפעתן של העלאות המחירים היזומות יושפעו מדדים אלו מעלייה נוספת בפער התוצר, עלייה ברמת האבטלה במשק ושחיקה נוספת בשכר. עם זאת, נציין כי בטווח הארוך יותר צפויה ההרחבה המוניטארית שביצע בנק ישראל במשק לתת אותותיה על רמת הביקושים המקומית ולתרום לעלייה מחודשת בסביבה האינפלציונית.

בסיכום שבועי צנחו הציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון לטווח של שנה קדימה לרמה של 2.4% בלבד לעומת רמה של כ- 4.3% שנרשמה בסוף השבוע שעבר. הציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון לטווחים הארוכים יותר של 5 ו- 10 שנים ירדו אף הן ועומדות שתיהן ברמות של כ- 2.8% לעומת כ- 3.2% וכ- 2.9% בהן עמדו בסוף השבוע שעבר.

על אף המדד הגבוה האחרון אנו מעריכים כי הריבית המוניטארית במשק תיוותר על כנה בישיבת בנק ישראל ביום שני הקרוב, זאת בעיקר לנוכח ההתמתנות בהערכות החזאים, אשר עולה בקנה אחד עם תחזיותיו של הבנק המרכזי. עם זאת, ההרחבה המוניטארית שביצע הנ"ל במשק בשנה האחרונה צפויה להשפיע כבר בשנה הקרובה על היקף הביקושים המקומיים ולתרום להגברת הלחצים האינפלציוניים. לפיכך, על אף הירידה האחרונה בציפיות האינפלציוניות עשוי הבנק המרכזי להעלות את הריבית כבר בתחילת השנה הבאה ולו כגורם מרסן טרם עת. שוק המק"מ מלמד אף הוא על ציפיות המשקיעים לעלייה בריבית רק לקראת סוף השנה, כאשר תשואת המק"מ לתקופה של כשנה ירדה השבוע לרמה של 1.52%, זאת לעומת רמה של כ- 1.67% בה עמדה בסוף השבוע שעבר.

האפיק הקונצרני נסחר אף הוא השבוע במגמה מעורבת והושפע בתחילתו מהחשש כי קצב השיפור בכלכלה העולמית מאט כמו גם מההתמתנות שנרשמה בציפיות האינפלציוניות והשפיעה לשלילה בעיקר על אגרות החוב הקונצרניות הקצרות הצמודות. בהמשך השבוע התהפכה המגמה, ייתכן ועל רקע אופטימיות שעלתה מנתוני התמ"ג והמדד המשולב. בסיכום שבועי נותר מדד התל-בונד 20 ללא שינוי ואילו מדד התל-בונד 40 עלה בשיעור של כ- 0.2% בהתאמה. פערי התשואות הממוצעים בין מדדים אלו לבין אגרות החוב הממשלתיות ירדו מעט השבוע לרמות של כ- 2.0% וכ- 3.7% בהתאמה, לעומת רמות של כ- 2.1% וכ- 3.8% בהן עמדו בסוף השבוע שעבר בשל עליית תשואות חדה יותר באלו הממשלתיות. לנוכח המרווחים הנמוכים יחסית אליהם הגיעו מדדים אלו לאחרונה, נראה כי הפוטנציאל לעשיית רווחי הון נוספים הינו מוגבל. כמו כן, הצפי לעלייה קרובה בריבית המוניטארית עלול להעיב על המסחר באפיק הקונצרני.
מבט לעתיד
אנו מעריכים כי הסיכון הכרוך בהשקעה באגרות החוב הממשלתיות עודנו גבוה, בפרט לנוכח רמת התשואות בהן הן נמצאות. זאת בעיקר בשל הצפי לעלייה עתידית בריבית במשק והצפי להיקף גבוה של גיוסי האוצר בהמשך השנה. משקיעים אשר אינם מעוניינים להגדיל את חשיפתם לסיכון יאלצו כיום להסתפק בהשקעות קצרות טווח ברמת תשואות נמוכה ביותר.

האפיק הצמוד - למשקיעים באפיק זה קיימת עדיפות להשקעה באגרות חוב בעלות טווח בינוני (מח"מ של 5-4 שנים) בהן התשואה הריאלית עודנה חיובית. על אף העלייה החדה יחסית שנרשמה השבוע ברמת התשואות בחלקו הקצר של העקום נראה כי הציפיות האינפלציוניות הנגזרות ממנו עדיין גבוהות יחסית.
האפיק השקלי - להערכתנו, לנוכח האמור לעיל, רמת הסיכון בחלקו הארוך של העקום גבוהה ביחס לרמת התשואות הנוכחית. לפיכך יש לשמור על מח"מ קצר של עד 4 שנים.
אג"ח קונצרני - צמצום המרווחים לרמה נמוכה הביא לעליית הסיכון בהשקעה באפיק, בפרט לנוכח הקשיים בסביבה העסקית אשר עודם עומדים בפניו. לפיכך, אנו ממליצים לבצע השקעה סלקטיבית באגרות החוב הקונצרניות חלף השקעה פאסיבית במדדי התל-בונד השונים.

שוק מטבע החוץ
השבוע נחלש הדולר מול השקל בשיעור קל על רקע המגמה בעולם במחזורים נמוכים מהממוצע. נזכיר כי בשבוע שעבר הודיע בנק ישראל על הפסקת רכישותיו הקבועות. על פי הערכות שונות שנשמעו בשוק, רכש השבוע בנק ישראל דולרים בהיקף של מעל 100 מיליון דולר, כך שניתן לראות כי הבנק המרכזי מממש את כוונתו להתערב בשוק המט"ח במידת הצורך באמצעות רכישות אקראיות.

בעולם נחלש הדולר בסיכום שבועי לאחר שנסחר בתנודתיות גבוהה. בתחילת השבוע, התחזק הדולר עקב פרסום מדד אמון הצרכנים בארה"ב שהיה נמוך משמעותית מהציפיות ועורר חששות באשר ליכולתו של הצרכן האמריקאי לתמוך ביציאה מהמיתון. מאידך, אתמול פורסם כי מלאי חביות הנפט בארה"ב ירד בשיעור חד, נתון המצביע על התאוששות הכלכלה האמריקאית שגרם בין היתר להיחלשות השטר הירוק.

בסיכום שבועי התחזק השקל בכ- 0.2% מול הדולר ובכ- 0.4% מול האירו.

מנתוני הלמ"ס עולה כי בחודשים ינואר-יולי השנה הסתכם יבוא הסחורות ב-23.1 מיליארד דולר. הנתונים מצביעים על ירידה של כ-5.4% בחישוב שנתי בחודשים מאי-יולי, זאת בהמשך לירידה של כ-37.1% בחישוב שנתי בפברואר-אפריל 2009. מהנתונים עולה כי ישנה עלייה ביבוא מארה"ב ומארצות האיחוד האירופי וירידה מקבוצת יתר ארצות העולם.
יצוא הסחורות הסתכם בחודשים ינואר-יולי בכ-19.5 מיליארד דולר. הנתונים מצביעים על עלייה של כ-11.3% בחישוב שנתי בחודשים מאי-יולי, זאת לאחר שנרשמה ירידה של כ-15.9% בחישוב שנתי בפברואר-אפריל 2009. מהנתונים עולה כי ישנה עלייה ביצוא לארה"ב, ארצות אסיה ולקבוצת יתר ארצות העולם ונמשכת הירידה ביצוא לארצות האיחוד האירופי. במידה ותימשך מגמת העלייה ביצוא הסחורות לצד ירידה ביבוא סחורות, יגדיל הדבר את זרימת המט"ח לארץ ויקרין לחיוב על עוצמתו של המטבע המקומי.

מבט לעתיד
להערכתנו, העלייה בתיאבון לסיכון בשילוב הסנטימנט החיובי כלפי השקל יביאו להיחלשותו של הדולר.