בכלל פיננסים מעריכים האפיק הממשלתי צריך להיות היום בחשיפת חסר בשל הסיכון וחוסר האטרקטיביות הגלומה בו

היום יפרסמו מדינות אירופה וארה"ב את מדד מנהלי הרכש בתעשייה, מדד המהווה הנמצא במתאם גבוה מאד עם הצמיחה העתידית
פתיחה מעורבת עם נטייה לעליות הבוקר בשווקי המניות באסיה. בולטות בעליות הבורסות בסין בשנחאי ובשנזן עם עליות של 1.5%. העליות מגיעות על רקע מספר גורמים בניהם: העליות ביום שישי ברוב בורסות וול סטריט, דבריו של נגיד הפד הקודם, גרינספאן, כי המיתון קרוב לסיום, צפי לנתוני מאקרו חיוביים מסקטור התעשייה בעולם (ראה הרחבה) ועל רקע המשך העלייה במחירי הסחורות, שמאותתת על ביקושים יציבים. במסחר באגרות חוב ממשלתיות נרשמת מגמה מעורבת, בעוד אג"ח, בעיקר בדירוג גבוה כדוגמת האמריקאיות, היפניות, ואוסטרליות נחלשות, מולן מתחזקות אג"ח ממשלתיות בעיקר בדירוג נמוך, במלזיה, אינדונזיה וברזיל. חזרה לסיכון כבר אמרנו?

אג"ח קונצרני – וירא כי טוב
בראשית היו השווקים תוהו ובוהו וחושך על פני המסכים, ויאמרו המשקיעים: יהי אג"ח קונצרני, ויהי אג"ח קונצרני. ויבדל המשקיע בין אג"ח קונצרני פיננסי לאג"ח קונצרני תעשייתי וירא כי טוב. ויאמר המשקיע יהי דירוג לאג"חים. ויקרא המשקיע לאג"ח המסוכן C ולבטוח קרא A וירא כי טוב. ויהי בוקר ויהי ערב- סוף מסחר. וירא המשקיע את כל אשר עשה והנה לא טוב. באסה. התשואות על אג"ח בדירוג A ל-10 שנים בסקטור הפיננסי זינקו במשבר ל-9.6%, הפער בינו לבין אג"ח תעשייתי דומה נפתח במשבר ליותר מ-3.19%, עומד היום על 1.56%. פרמיות הביטוח על אג"ח בדירוג השקעה ל-5 שנים, כפי המגולם במדד ITRAXX, זינק ליותר מ-2%, היום עומד על 0.88%. והמשקיעים הפסיקו להתקרב לאג"ח בדירוג נמוך למרות התשואות האטרקטיביות היחסיות שלהן. אג"ח בדירוג AA אמריקאי ל-5 שנים נותנת היום בממוצע תשואה של 3.91% לשנה לעומת אג"ח בדירוג BB שנותנת בתנאים דומים תשואה שנתית של 8.4%. ויכל המשקיע ביום השישי מלאכתו אשר עשה וישב לספור רווחים.

היום במאקרו: סקטור התעשייה בעולם
היום יפרסמו מדינות אירופה וארה"ב את מדד מנהלי הרכש בתעשייה, מדד המהווה אינדיקטור מקדים עיקרי להתפתחות התעשייה ונמצא במתאם גבוה מאד עם הצמיחה העתידית ולכן השפעתו על השווקים, אם יפתיע, עשויה להיות משמעותית. אתמול בבוקר פורסם הנתון הנ"ל לסין, בין המדינות היחידות בעולם בהן סקטור התעשייה חזר כבר להתרחב, והצביע שקצב ההתרחבות ממשיך להאיץ כשעלה מ-53.2 ל-53.3 נק' (50 נק' היא קו פרשת המים שמעליה סקטור התעשייה מתרחב). את עיקר ההתרחבות של סין זוקפים רבים לתוכנית התמריצים הממשלתית וקרן המטבע העולמית אף המליצה לסין החודש להפעיל תוכנית תמריצים נוספת. בחברת HIS Global מעריכים כי בשנת 2015 תעקוף התעשייה של סין בגודלה את זו האמריקאית. כאמור, היום יתפרסם המדד גם במדינות אירופה וארה"ב, בהן הוא צפוי המדד להמשיך ולהצביע על התכווצות אך מתונה שאף ממשיכה להתמתן. בולטת בהתייצבות היא צרפת (כרגע 47.9 נק') ובהתכווצות איטליה (42.7 נק').

החברות, מסתבר, נהנות מהדיפלציה
דפלציה לרוב איננה טובה לחברות, הן רכשו מלאים במחירים גבוהים ונאלצים למכור אותם במחירים נמוכים יותר. לכן יפעל בדרך כלל בנק מרכזי בכל כוחו כדי למנוע התרחשותה. בפועל, ארה"ב, כמו מדינות רבות, חווה היום דיפלציה כשביולי ירדו המחירים לצרכן, ביחס ליולי המקביל אשתקד, ב-1.4%. אלא שמחירי הסחורה הסיטונאית לחברות ירדה יותר מירידת המחירים לצרכן: ב-4.6% (הרבה בגלל ירידה חדה במחירי הסחורות בעולם) מה ששוב מראה שהכל בעצם יחסי. החברות בארה"ב נהנות מהמרווח שנפתח בין שתי רמות המחירים היורדות המאפשר להן לגזור רווחים גדולים יותר. מה שכנראה היה בין הגורמים שהצליחו להפתיע את תחזיות האנליסטים לרווחיהן ולדחוף את מדדי המניות בעולם למעלה. עם זאת, בשוק חופשי סביר שפער המחירים יצטמצם לאיטו (בשל תופעה כלכלית של קשיחות מחירים כלפי מטה) או דרך עליה, שכבר מורגשת, במחירי הסחורות או דרך ירידת מחירים נוספת לצרכן ויביא את רווחי החברות למה שנקרא "רווח אפס". להערכתנו, עיקר צמצום הפער יגיע כנראה בעיקר דרך עליית המחירים ליצרן ופחות מירידת המחירים לצרכן. ואנו חוששים שרווחי החברות לא יוכלו להמשיך לעלות בקצב מהיר.

מסחר במט"ח – יפן תגוון או שלא את רזרבות הדולרים ?
מסאיוקי נאושימה, מתווה מדיניות בכיר במועצת המחוקקים היפנית מהמפלגה הדמוקרטית, אמר בשבוע שעבר כי האופוזיציה ביפן, אם תיבחר החודש, צריכה להימנע מללכת בעקבותיה של סין בנושא גיוון רזרבות המט"ח הדולריות. לדעתו, יפן לא צריכה לפעול כעת, בזמן משבר, במדיניות שתביא להחלשות הדולר. דברים אלה נאמרו בין השאר כתגובה להתבטאותו של שר האוצר היפני המכהן בחודש שעבר כי יפן צריכה לגוון את רזרבות המט"ח דרך רכישת אג"ח שתנפיק קרן המטבע העולמית במקום אלה האמריקאיות, בדומה לפעולותיה של סין. להערכתנו, הדגש בדבריו צריך להיות על המילה "כעת". כיוון שבעוד מדינות רבות ניסו במהלך המשבר להחליש את מטבעותיהם אל מול הדולר בכדי להמריץ את הפעילות העסקית ולמנוע התנוונות של הסקטור היצרני, הן גרמו לזינוק לא נחוץ ברזרבות המט"ח. הרזרבות של סין, להמחשה, עברו את השני טריליון דולר ושל יפן את הטריליון דולר. גם אם לא "כעת", סביר כי עם החזרה לצמיחה יפעלו מדינות רבות למכור חלק מהרזרבות הללו ויביאו לפגיעה בינלאומית בדולר. מכיוון שיהיה קשה לתזמן את המפנה כדאי כנראה לא לקחת בכלל את הסיכון שבחשיפה אליו.
במסחר נחלש הבוקר הדולר בהמתנת המשקיעים לנתוני מאקרו חיוביים מסקטור התעשייה, נתונים שצפויים להמשיך ולהוציא משקיעים מ"הבונקר" שבהשקעה בדולר.

בנקים: "קחו את המשכנתאות ואת הפירמות תנו אג"ח ממשלתי ועזבו אותנו"
לאחר שנכוו מהתמוטטות שוק המשכנתאות ולאחר שנכוו מהתמוטטות חברות, הבנקים בארה"ב עברו לשים את הכסף, מהפיקדונות הגדלים של הלקוחות, באג"ח ממשלתי ואחזקותיהם באג"ח זינקו בשנה האחרונה ב-15.6%, עלייה כפולה כמעט מהעלייה השנתית הממוצעת. רכישות אלה היו בין הגורמים שהצליחו לשמור על תשואות האג"ח הממשלתי נמוכות אבל מכיוון שבאו, בין השאר, על חשבון הלוואות לצרכנים הביאו לפתיחת מרווח ריביות עצום בין הריבית הבין-בנקאית (הליבור) לבין הריבית של הבנקים המסחריים ליחידים (עפ"י נתוני הפד) כשזה זינק ל-11% ! סביר שהמרווח לא יישאר ברמות אלה ויחזור לרמתו ערב המשבר 7%. להערכתנו, המרווח הגבוה הקיים היום מעיד על אנומליה ועם התקדמות ההתאוששות סביר שכסף שנמצא באג"ח ממשלתי יחל לעבור גם לפרטיים ויביא במקביל לירידה בביקוש לאג"ח ממשלתי ולפגיעה בו. נזכיר כי להערכתנו האפיק הממשלתי צריך להיות החיום בחשיפת חסר בשל הסיכון וחוסר האטרקטיביות הגלומה בו.