כלכלני לאומי: ההחלטות האחרונות של בנק ישראל מעידות על תחילת "מדיניות יציאה" ממכלול הכלים שהפעיל להתמודדות עם המשבר

מעריכים כי במידה ויהיו סימנים נוספים של התאוששות במשק - עשוי להביא להקדמת ראשיתו של תהליך העלאת הריבית
הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של המחלקה הכלכלית, בחטיבה לכספים וכלכלה של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן.

סקר החברות של בנק ישראל מצביע על שיפור יחסית לרביעים קודמים
דיווחי החברות בסקר החברות של בנק ישראל לרביע השני של השנה, מלמדים על התמתנות בקצב ירידת הפעילות העסקית לעומת שני הרביעים הקודמים. בכל הענפים עדיין נרשמה ירידה בפעילות, אם כי באופן מתון יחסית לרביע הראשון של השנה, למעט הבניה והתקשורת שם נרשמה יציבות ועליה בפעילות, בהתאמה. במרבית הענפים חלה הקלה במגבלת צד הביקוש (כמגבלה להגדלת הפעילות) כאשר כמעט בכולם, למעט בענף הבניה, מגבלת הביקוש משמעותית יותר ממגבלת ההיצע לצורך ביצוע הפעילות בענף. בהקשר זה, ראוי לציין, כי נרשמה הקלה מסוימת במגבלת המימון במרבית הענפים כאשר מבחינת חומרת המגבלה היא נעה בין קלה למתונה.

נתונים אלה, הגם שהם מתבססים על סקר בעל אופי איכותי ולא כמותי, משקפים מגמה של שיפור במצב החברות יחסית לרביעים קודמים. יתר על כן, מדובר, לפי הסקר, על התאוששות מהירה יחסית למיתון הקודם בראשית העשור. תמונה מיקרו כלכלית זו, אם תימשך גם ברביע הבא, עשויה לשקף דפוס של התאוששות המגזר העסקי הדומה יותר לאות V ופחות לאות U (תקופה ארוכה של שפל כפי שהיה המשבר בשנים 2001-2003). חיזוק ראשוני לכך ניתן לקבל ממבט לרביע השלישי שנותנות החברות בסקר, לפיו ישנם ענפים בהם צופים לעליה בפעילות: בענף המסחר צופים לעליה משמעותית במכירות, בשירותים העסקיים והתקשורת צופים עליה בפעילות ובבניה מצפים לעליה מתונה. יחד עם זאת, לאור התיסוף הריאלי המתמשך של השקל, קיים חשש לפגיעה בענפי התעשייה, דבר העלול למתן את מהלך ההתאוששות.

גידול ברכישות באמצעות כרטיסי אשראי
אחד המדדים להתפתחות הצריכה הפרטית הוא היקף הרכישות של צרכנים פרטיים באמצעות כרטיסי אשראי. נתוני הלמ"ס, המנוכים מהשפעות עונתיות, מלמדים כי ברביע השני של השנה נרשם גידול משמעותי ברכישות באמצעות כרטיסי אשראי, הן בהשוואה לרביע קודם והן בהשוואה לרביע מקביל אשתקד (ראה/י גרף). שינויי הכיוון המוצג בגרף נתוני כרטיסי האשראי מצביע על דפוס התפתחות של התאוששות בפעילות הדומה לזה שהוצג בגרף הקודם, המתייחס לדיווחי החברות בסקר החברות על פעילותן. גם חלוקה לפי קבוצות רכישה מעלה מגמה דומה של שיפור בענפי המשנה השונים. במצטבר, בחודשים ינואר-יוני נרשמה עלייה בסך היקף הרכישה של 4.4%, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. זהו עדיין שיעור נמוך מזה שהיה בשנים 2007 ו-2008 (10.5% ו-6.0%, בהתאמה), אך אם תימשך המגמה של החודשים האחרונים, דהיינו קצב גידול שנתי של 8%-10%, הרי שפער זה יצטמצם בתקופה הקרובה.

ריבית בנק ישראל –ללא שינוי; תיפסק התערבותו בשוק האג"ח אך תמשך ההתערבות בשוק המט"ח
בנק ישראל הודיע ב-28 ביולי כי הריבית לחודש אוגוסט תישאר ברמה של 0.5%. כחלק מתנאי הרקע להחלטה ציין בנק ישראל כמה נקודות. ראשית, צוינו מדדי המחירים הגבוהים הצפויים בחודשיים הקרובים בשל ההתייקרויות הצפויות כתוצאה משינוי במיסוי ובמחירים שבפיקוח. לכן צפויה האינפלציה (ב-12 החודשים האחרונים) להישאר באזור הגבול העליון של יעד יציבות המחירים (1-3%) בתקופה הקרובה. בנוסף, צוינו האינדיקטורים לפעילות הריאלית המצביעים על האטת הירידה בפעילות ואולי אף בלימתה ברביע השני של השנה. אינדיקטורים חיוביים אלה, לצד היחלשות הדולר בעולם, תמכו לדעת בנק ישראל בהתחזקותו של השקל. באשר למשק העולמי, צוין כי המשיכו להגיע נתונים התומכים בהערכות כי המיתון העולמי עומד לקראת סיום.

משמעות צעדי בנק ישראל: התחלה של "תהליך יציאה" מהפעלת אמצעים המיוחדים לתקופת משבר
בנוסף להחלטה על הריבית, הודיע בנק ישראל כי ב-5 באוגוסט יפסיק לרכוש אג"ח ממשלתיות בשוק המשני וכי אין בכוונתו למכור את ניירות הערך שרכש. כמו כן, הודיע הבנק המרכזי כי ימשיך לרכוש מט"ח בשוק מטבע החוץ. שלוש ההחלטות הללו מצביעות להערכתנו על ראשיתו של יישום "מדיניות יציאה" מתקופה בה הופעלו מכלול של כלים לא שגרתיים העומדים לרשות הבנק המרכזי להתמודדות עם המשבר בעולם וכניסתו של המשק הישראלי למיתון. יש בכך ביטוי להערכה כי גם אם המשק טרם יצא מן המיתון, הרי הוא בדרכו לכך, כאשר מבחינת בנק ישראל האינפלציה אינה מהווה סיכון בשלב זה. השינוי האמור במדיניות, עליו הצבענו בסקירתנו מהשבוע שעבר, ומקדים מדינות אחרות בעולם, נובע בין השאר, ממצבה השונה של ישראל ומעוצמת משבר פחותה יחסית למדינות המערב. לפיכך, אם יצטברו סימנים נוספים להתאוששות במצב המשק-הדבר עשוי להביא להקדמת ראשיתו של תהליך העלאת הריבית.