בלאומי סבורים כי בטווח הקצר צפויה המגמה בשוק המניות להיות חיובית

מעריכים כי הסיכון הכרוך בהשקעה באגרות החוב הממשלתיות עודנו גבוה, בפרט לנוכח ירידת התשואות שנרשמה באפיק לאחרונה
שוק המניות
לאחר מספר שבועות בהם דשדש שוק המניות המקומי, התאפיין המסחר במהלך השבוע ב"ראלי" נוסף בהובלת מניות הבנקים. האופטימיות בחו"ל שנתמכה בפרסום דוחות כספיים טובים מהצפוי, נתונים מאקרו-כלכליים חיוביים בארץ והיעדר אלטרנטיבות השקעה, הביאו לעלייה נוספת בתיאבון לסיכון, ומדד המעו"ף שחצה את רף 900 הנקודות שב לרמה בה נסחר לאחרונה בספטמבר 2008. עליות השערים לוו במחזורי מסחר גבוהים במיוחד. אלו, שמתחילת החודש עמדו בממוצע יומי על כ-1.3 מיליארד ₪ הסתכמו השבוע בכ-2 מיליארד ₪ בממוצע, וייתכן כי מצביעים גם על גידול בהיקף השקעות זרים.
בסיכום שבועי עלו מדדי המעו"ף ות"א 75 בשיעור של כ- 4.7% וכ-5.1% בהתאמה, מדדי הבנקים ונדל"ן 15 עלו בכ- 12.7% וכ- 5.5% בהתאמה ומדד היתר 50 חתם את השבוע בעליה של כ- 9.4%.

כאמור, מניות הבנקים הובילו את עליות השערים. זאת, בהמשך לעליות שרשמו בשבוע שעבר בעקבות פרסום התוצאות של בנק ההשקעות לשעבר Goldman Sachs, ועל רקע המשך פרסום הדוחות הכספיים של סקטור בחו"ל, אשר באו לידי ביטוי גם במניית "כור" שנהנתה מתוצאות טובות ל-Credit Suisse. "הראל השקעות" דיווחה כי בנק דיסקונט מכר את מלוא אחזקותיו בחברה (כ-6%), כנראה כחלק מתוכניתו להגדיל את יחס הלימות ההון עד ל-12%, על פי מתווה שצפוי דירקטוריון הבנק לאשר עד לסוף החודש.

יתכן שעליות השערים בשוק המניות בתקופה האחרונה בעקבות סביבת הריבית הנוחה, הפשרת שוק האשראי החוץ-בנקאי ופרמיית הסיכון הנמוכה. נראה שתנאי השוק הנוכחיים יוצרים לחברות תנאים נוחים יחסית להמיר חלק מחובותיהן לבנקים אשר דורשים בטחונות ועמידה בהתניות פיננסיות, בהנפקות נוספות לציבור שניתנות בחלקן לטווחים ארוכים, בריבית נמוכה ללא הצמדה וללא מגבלות כלשהן על יעדי התמורה.

עוד נציין, את העליות החדות במניות הבנקים שבאו לאחר שבשבוע שעבר גדלו יתרות השורט על מניות הענף באופן משמעותי. כך, יתרות השורט על מניותיהן של שלושת הבנקים הגדולים (לאומי, פועלים ודיסקונט) שעמדו במצטבר בתחילת החודש על כ-25.2 מיליון ₪, ולפני שבועיים ירדו לכ-20.3 מיליון ₪ זינקו בשבוע שעבר לכ-55.2 מיליון ₪, דבר שייתכן ותמך בעוצמת העליות (לאור הצורך של חלק מהשחקנים לסגור את היתרות בשל עליות השערים).

על רקע הסנטימנט החיובי, ניכרה חולשתו של סקטור הדשנים, ומניית כי"ל אף חתמה את השבוע בירידות שערים. זאת, לאחר שהשבוע דיווחה החברה כי התקשרה עם לקוח מרכזי בהודו בהסכם מכר אשלג ל-9 חודשים, במסגרתו תספק כ-750 אלף טון אשלג במחיר של 460 דולר לטון. הסכם זה מחליף הסכם קודם לאספקת כ-850 אלף טון שהסתיים באפריל, ונחתם לאחר ש"Silvinit" (יצרנית אשלג רוסית פרטית) חתמה חוזה במחיר זהה. לאחר כי"ל חתמה גם "K+S" עם ההודים באותו המחיר, ונראה כי השינוי ברמות המחירים של האשלג יבוא לידי ביטוי גם במו"מ שמתנהל בימים אלה בין יצרניות האשלג הרוסיות לבין הסינים (שנהנים ממלאי גבוה יותר מאשר ההודים).

בזירת המאקרו, מתרבים הסימנים כי נקודת השפל של המשק המקומי מאחורינו. כך, במהלך השבוע פרסם בנק ישראל את המדד המשולב למצב המשק לחודש יוני שעלה ב-0.2%. עלייה זו באה לאחר ירידה רצופה של 10 חודשים ונבעה בעיקר משיפור בנתוני סחר החוץ של המשק. לצד זאת, נתוני התעשייה מצביעים על המשך מגמת הצמצום אם כי בקצב איטי יותר בהשוואה לראשית השנה. נתוני המסחר אף מצביעים על מגמת התרחבות בחודשים האחרונים, כאשר נתוני המכירות של רשתות השיווק לרביע השני של השנה מחזקים מגמה זו.


מבט לעתיד
להערכתנו, בטווח הקצר צפויה המגמה להיות חיובית, בעיקר על רקע ריבוי סימנים להתייצבות המצב הכלכלי והתשואות הנמוכות הצפויות באפיקים הסולידיים. להערכתנו קיימת כדאיות בהגדלה הדרגתית של הרכיב המנייתי בתיק.



שוק אגרות החוב
המסחר באגרות החוב הממשלתיות התנהל השבוע בעליות שערים על רקע אשרור דירוג האשראי הנוכחי של ישראל (ברמה של A) ע"י סוכנות הדירוג הבינלאומית P&S ומגמה חיובית מעבר לים, אשר הושפעה בעיקר מדבריו של נגיד הפד האמריקני מהם עלה כי הנ"ל צפוי להותיר את הריבית בארה"ב ברמתה הנמוכה גם בחודשים הקרובים. בסיכום שבועי עמדו תשואותיהן של אגרות החוב הממשלתיות השקליות והצמודות למדד בעלות מח"מ של כ- 10 שנים על כ- 5.85% וכ- 3.0% בהתאמה לעומת רמות של כ- 6.1% וכ- 3.1% בהן נסחרו בסוף השבוע שעבר. פער התשואות בין אגרות החוב הממשלתיות השקליות לטווח של 10 שנים לבין אלו האמריקאיות ירד מעט לרמה של 1.8% מרמה של 1.9% בשל ירידת תשואות חדה יותר באלו המקומיות. גם פרמיית הסיכון של ישראל בחו"ל הנמדדת ע"י מרווח ה- CDS לתקופה של 5 שנים ירדה השבוע בחדות לרמה של כ- 143 נ.ב. לעומת כ- 175 נ.ב. בה עמדה בסוף השבוע שעבר. מגמה זו נרשמה בדומה לשינוי במרווחי ה- CDS של מדינות בעלות דרוג אשראי דומה לזה של ישראל.

בהמשך לשבוע שעבר התחזקו גם השבוע הציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון לטווח הקצר והבינוני. מגמה זו הושפעה מן ההרחבה המוניטרית המשמעותית בחודשים האחרונים לצד אופטימיות המשקיעים לנוכח סימנים נוספים להתאוששות בכלכלת המשק הגלובלי והמקומי, אשר תורגמו גם לעליות במחירי הסחורות והנפט בעולם. בין סימנים אלו נציין את המדד המשולב לבחינת מצב המשק שרשם עלייה חודשית ראשונה לאחר נסיגה רצופה בעשרת החודשים הקודמים. הציפיות האינפלציוניות מושפעות גם מהצפי למדדים קרובים גבוהים יחסית בשל גורמים עונתיים ומההעלאה היזומה בשיעור המע"מ וגביית היטל המים. כיום עומדות ציפיות אלו לטווח של 12 חודשים קדימה ברמה של כ- 3.5% לעומת רמה של 2.8% בה עמדו בסוף השבוע שעבר. הציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון לטווחים הארוכים יותר של 5 ו- 10 שנים עומדות כיום ברמות של כ- 3.0% וכ- 2.8% בהתאמה לעומת כ- 2.8% וכ- 2.7% בהן עמדו בסוף השבוע שעבר.
על אף העלייה החדה יחסית שנרשמה כאמור בציפיות האינפלציוניות הקצרות ולמרות ההתאוששות המסוימת המסתמנת באינדיקאטורים הכלכליים, לדעתנו בנק ישראל אינו צפוי להעלות את הריבית המוניטארית במשק בישיבת הריבית הקרובה שתתקיים ביום שני הקרוב ויעדיף ככל הנראה לחכות להתפתחויות נוספות בסביבה האינפלציונית, כמו גם לאינדיקאטורים כלכליים נוספים אשר יעידו עוד על התאוששות אפשרית בכלכלה המקומית. בנוסף, נראה כי עליות מחירים אשר אינן נובעות מהאצה בפעילות הכלכלית אלא למשל מהתערבות ממשלתית, אינן צפויות להשפיע על החלטת הבנק. נציין, כי לרשות הבנק המרכזי מספר כלים על מנת להקטין את כמות הכסף במשק, לה קיימת השלכה מהותית על הסביבה האינפלציונית. כך עשוי הוא לספוג חלק מהנזילות העודפת בשוק באמצעות הגדלת היקפי הנפקות המק"מ החודשיות, הגדלת היקף הפיקדונות של הבנקים בבנק ישראל ו/או להפחית בהדרגה את מידת התערבותו בשווקי האג"ח והמט"ח היוצרות הזרמה.
כך או כך, צפויה פעילותו העתידית של בנק ישראל להקטנת כמות הכסף וראשיתה של חזרה למידה נורמלית של ריסון מוניטרי במשק להעיב על המסחר באפיק הממשלתי, הן מבחינת הגדלת ההיצע מחד (העלאת שיעור הריבית או הגדלת היקפי הנפקות המק"מ) והן מבחינת הקטנת הביקושים מאידך (הפסקת הרכישות בשוק האג"ח). כמו כן, הגידול הצפוי בהיקף הגיוס הממשלתי בתקופה הקרובה יגביר את הלחץ השלילי על אגרות החוב הממשלתיות ובפרט על אלו הארוכות יותר.

האפיק הקונצרני התנהל השבוע במגמה מעורבת. בסיכום שבועי רשם מדד התל-בונד 20 עליה קלה של 0.1% ואילו מדד התל בונד 40 ירד בשיעור של כ- 0.2%, זאת לאחר ששני המדדים רשמו עליות נאות יחסית בתחילת השבוע והגיעו לרמות שיא חדשות. פערי התשואות הממוצעים בין מדדים אלו לבין אגרות החוב הממשלתיות התרחבו מעט השבוע לרמות של כ- 2.4% וכ- 4.4% בהתאמה, לעומת רמות של כ- 2.3% וכ- 4.3% בהם עמדו בסוף השבוע שעבר. אנו מעריכים כי לנוכח הקשיים אשר עודם קיימים בסביבה העסקית הגלובלית והמקומית, הרי שרמת הפערים הנמוכה יחסית הקיימת בין
האפיק הקונצרני לזה הממשלתי מגלמת כיום רמת סיכון גבוהה בהשקעה באפיק הקונצרני. לפיכך, אנו ממליצים לבצע השקעה סלקטיבית באגרות החוב הקונצרניות חלף השקעה פאסיבית במדדי התל-בונד השונים.


מבט לעתיד
אנו מעריכים כי הסיכון הכרוך בהשקעה באגרות החוב הממשלתיות עודנו גבוה, בפרט לנוכח ירידת התשואות שנרשמה באפיק לאחרונה. זאת בעיקר בשל הצפי לעלייה עתידית בריבית במשק והצפי להיקף גבוה של גיוסי האוצר בהמשך השנה. משקיעים אשר אינם מעוניינים להגדיל את חשיפתם לסיכון יאלצו כיום להסתפק בהשקעות קצרות טווח ברמת תשואות נמוכה ביותר.

האפיק הצמוד - למשקיעים באפיק זה קיימת עדיפות להשקעה באגרות חוב בעלות טווח בינוני - קצר (מח"מ של 5-3 שנים).
האפיק השקלי - להערכתנו, לנוכח האמור לעיל, רמת הסיכון בחלקו הארוך של העקום גבוהה ביחס לרמת התשואות הנוכחית. לפיכך יש לשמור על מח"מ קצר של עד 3 שנים. נציין כי קיימת כיום אטרקטיביות בהשקעה ב"ממשלתי משתנה 0817", אג"ח שקלי הנושא ריבית משתנה, בשל מרווח ה"בסיסית פלוס" הנאה העומד כיום על כ- 0.21%. בשאר אגרות החוב הממשלתיות בריבית משתנה נראה כי לא קיימת כדאיות להשקעה, נוכח מרווח "הבסיסית פלוס" האפסי.
אג"ח קונצרני - צמצום המרווחים לרמה נמוכה הביא לעליית הסיכון בהשקעה באפיק, בפרט לנוכח הצפי להרעה נוספת בסביבה העסקית ובפעילות החברות. על כן, להערכתנו פחתה אטרקטיביות ההשקעה בהשוואה לרמת הסיכון הגלומה באפיק.

שוק מטבע החוץ
השבוע נחלש הדולר מול השקל על רקע המגמה בעולם. הדולר שנסחר בטווח מסחר צר יחסית חצה השבוע את רמת ה- 3.9 ₪ כלפי מטה. נציין כי רמה זו נחצתה עד כה פעמיים בתחילת יוני ובתחילת יולי, אך לימים ספורים בכל פעם.

בעולם נחלש הדולר השבוע על רקע הירידה שחלה במפלס החששות בנוגע לקריסתה של חברת הפיננסים CIT, זאת עקב הסדר שהגיעה החברה עם קבוצת מחזיקי האג"ח שלה. גם המשך פרסום דוחות רבעוניים טובים מהצפוי בשוק האמריקאי תרמו להחלשותו של השטר הירוק.
כמו כן, בעדותו של נגיד ה- FED ברננקי בקונגרס השבוע, ציין הנגיד כי שיעור הריבית במשק האמריקאי צפוי להוותר ברמתו הנוכחית הנמוכה במשך תקופה ארוכה, מה שלא הוסיף עדנה לדולר. בסיכום שבועי נחלש הדולר בכ- 0.5% מול השקל ובכ- 0.7% מול האירו.

רק בתעשיות הטכנולוגיה העילית קיים עודף מסחרי שמקזז חלק מסך הגירעון בכלל הסחורות התעשייתיות (ללא יהלומים). כשמפלחים את מרכיביו של עודף זה בתעשיות הטכנולוגיה העילית לפי ענפים, ניתן לראות כי ברוב ענפי הטכנולוגיה העילית נרשם עודף במאזן המסחרי, כשהעודף הגדול ביותר נרשם בענף התרופות – 3.2 מיליארד $ (כ- 52% מכלל העודף שנרשם במאזן תעשיות טכנולוגיה עילית). יש להניח כי לחברות טבע ופריגו היתה תרומה משמעותית לעודף זה. לפיכך, יתרונה היחסי של ישראל בתחום הטכנולוגיה העילית ובפרט בענף התרופות תורם משמעותית לזרימת מט"ח לארץ ולעוצמתו של המטבע המקומי.

נציין כי התרומה הרבה של חברות בודדות למאזן המסחרי של ישראל באה לידי ביטוי גם מפרסומו של הלמ"ס השבוע כי בשנת 2008 היו 50 היצואנים הגדולים במשק אחראים ל- 50% מכלל יצוא הסחורות מישראל.

מבט לעתיד
להערכתנו, העלייה בתיאבון לסיכון בשילוב עם הסנטימנט השלילי כלפי הדולר בעולם יביאו להיחלשותו מול השקל.