כלל פיננסים: עדיף שהשווקים יעלו לאט – עלייה מהירה סוחפת ספקולנטים שמנסים להשיג רווח מהיר

אמיר כהנוביץ': השבוע יאלצו השווקים לנסות לעלות גם בלי מניות הפיננסים, כשלא רבות מהן צפויות לדווח השבוע
באסיה נרשמות הבוקר עליות חדות בהובלת מניות הסחורות, למעט בורסת טוקיו בה לא התקיים היום מסחר לרגל חגים מקומיים. בורסות העולם פותחות היום שבוע מסחר לאחר שבוע של עליות בהובלת מניות הפיננסים שהציגו דוחו"ת טובים מהצפוי (ואינטל). עד כה כרבע מהחברות הפיננסיות המדווחות בארה"ב הציגו את דוחותיהן ובממוצע רשמו הפתעה חיובית של 46.8% על ציפיותיהן המוקדמות של האנליסטים. השבוע יאלצו השווקים לנסות לעלות גם בלי הפיננסים, כשלא רבות מהן צפויות לדווח השבוע. פרסומי חברות מענפים אחרים הפתיעו גם הן לטובה אך בצורה מתונה הרבה יותר מהפיננסים. כמו כן, השבוע שוב יקבלו המשקיעים נתונים שהם לא אוהבים, כמו עליה במספר דורשי דמי האבטלה, שתנבע בשל העיוות כלפי מטה שנגרם ע"י סקטור הרכב בפרסום הקודם, המשך ירידת מחירי הנדל"ן (מה לעשות, זה עדיין לא נגמר) והתמתנות העלייה במכירות הבתים במאי. בסיכום, זה עשוי להיות שבוע של לקיחת אויר, למרות המגמה החיובית שצריכה לדעתנו להימשך. מדד הפחד, ה-VIX, ממשיך ליפול והגיע לרמה של 24.3 נק', רמה נמוכה ביחס לשיא המשבר, אך עדיין ברמות של אי נחת.

מדד האינדיקטורים המקדימים צפוי לאותת היום – תיפרדו יפה מהמיתון הוא הולך לבית שלו
מדד האינדיקטורים המקדימים בארה"ב משקלל עשרה אינדיקטורים כלכליים שנמצאו כמאותתים על הצמיחה העתידית ומנורמל ל-100 נק' ב-2004. האינדיקטור ששיאו האחרון היה במרץ 2006 כשעמד על 104.9 נק' החל לרדת מאז, מהלך שבדיעבד אותת אולי על שעומד לבוא, כך עד לשפל שהגיע במרץ 2009 – 97.9 נק' אך מאז חזר לעלות, בדומה לשווקים, עד ל- 100.2 נק' במאי. היום יפורסם הנתון העדכני ליוני שצפוי להמשיך ולהראות עלייה, אך מתונה יותר של 0.5%. נזכיר כי הנתון הקודם (למאי) היה חיובי (1.2%) ונתמך ע"י ירידה במרווחי האשראי ועלייה בכמות ההזמנות אך גם בשל עליה חדה בשוק המניות, כשאלה מהוות את אחד ממרכיביו ולמרות פגיעה של שוק העבודה. המיתון עוזב אותנו, הזדמנות אחרונה להיפרד ולהגיד שלום, אבל בניגוד למיתונים קודמים רבים חוששים שהוא לא באמת עבר, אלא שפשוט מתחבא איפה שהוא. איפה? אולי במאזני הממשלות והבנקים המרכזיים.

לא לטמון הראש בחול – דיווחי רווחי הבנקים בעייתיים
כן אני אופטימי, כן אני חושב שמתחיל מחזור כלכלי חיובי, אבל לא, אני לא חושב שמצב הבנקים טוב כמו הדוחות שלהם. אני אומנם לא אנליסט בנקים, אבל מזווית מאקרו כלכלית אני מזהה מספר בעיות קשות: ראשית, בנקים מיתנו את רישום מחיקות, ולא בגלל שירידת מחירי נכסי הנדל"ן לא ממשיכה, אלא פשוט כיוון שהממשל מסבסד ללווים הבעייתיים את תשלומי המשכנתאות, מה שכנראה לא ימשך עוד זמן רב ובשל מכירות של נכסים חד פעמיות של הבנקים שצמצמו מחיקות אלה, אך, כאמור, המחיקות עוד ממשיכות. שנית, ירידת רמות מינוף, שהיוו גורם חשוב לרווחי הבנקים, מוגבלות היום ויקשו על עשיית רווחים עתידית, מקור רווחים משמעותי נוסף לבנקים היה תעשיית הלוואות הסאב פריים, מקור שנפסק במשבר. הממשל עצמו עשוי להביא את הבנקים להוצאות כבדות אם ימשיך לדרוש מחיר גבוה על ני"ע שקיבל בעבור החילוץ בכדי שיוכלו להתנתק מחיבוק הדוב שלו. צריך לזכור גם כי הבנקים ביצעו במשבר קיצוץ שיתכן "בבשר החי" כשפיטרו עשרות אלפי עובדים בכדי לצלוח את המשבר מה שבטווח הקצר נראה טוב בדוחו"ת, אך רק בטוח הקצר. עוד גורם שמשפיע בעיקר על הטווח הקצר הוא פעילויות שהוקפאו לחלוטין במהלך המשבר וכעת נוצר תיקון הכרחי כלפי מעלה, לדוגמא בפעילות החיתום. בנוסף, בנקי השקעות רבים בארה"ב נאלצו להפוך להיות בנקים מסחריים מה שיגביר את הפיקוח עליהם ויקטין את הוירטואוזיות בעשיית רווחים כפי שעשו בעבר. בטווח הקצר נהנים הבנקים גם מעליית מניותיהן מרמות אפסיות, מה שנראה טוב באחוזים, אך קשה להאמין שיהיה להם הכוח לפרוץ לגבהים הקודמים.

בדיקת כלל פיננסים: גם בשאר העולם הפתיעה אינפלציית יוני למעלה
בישראל הפתיעה אינפלציית יוני והוסברה בעיקר בעליית מחירי שירותי הדיור, אך מבדיקה שבצענו נמצא כי ב-44% מתוך 30 מהמדינות שפרסמו מתחילת החודש ועד כה את השינוי במדדי המחירים הפתיעה האינפלציה כלפי מעלה וב-27% בלבד כלפי מטה. האינפלציה הממוצעת במדינות אלה עמדה ביוני על 0.27% לעומת צפי לעלייה ממוצעת של-0.2%. אינפלציה בכל מדינה מושפעת הן ממוצרים סחירים, כלומר מוצרים שניתן לסחור בהם ומחיריהם העולמים משפיעים על האינפלציה המקומית בעיקרן הן סחורות, ולמוצרים שאינם סחירים, לרוב שירותים ודיור שאינם ניתנים למסחר בין מדינות. כשנשאלת מידת ההשפעה של אינפלציה לדוגמא בסין לזאת בישראל נהוג להפריד בין המוצרים הסחירים לבין שאינם סחירים. אך למעשה הסיבות שגורמות לשינוי מחירים במוצרים שאינם סחירים עשויות גם הן להיות דומות בין מדינות ולהגביר את המתאם. לדוגמא, משבר עולמי יביא להדפסת כסף במדינות רבות שיביאו לעליית מחירים במוצרים שאינם סחירים. לסיכום, להפתעות האינפלציה כלפי מעלה בעולם עשויה להיות השפעה הדדית חזקה.

לאן הלכו כספי תוכנית ה- TARP?
משרד האוצר האמריקאי פרסם סקר שערך בין 360 בנקים לגבי השימוש שעשו בכסף שקיבלו מהממשל דרך תוכנית ה-TARP, בסכום של כ-800 מיליארד דולר. מהסקר עלה כי: 83% שימשו בכסף למתן הלוואות מתוכן: 29% הלוואות למשכנתאות לדיור, 18% משכנתאות מסחריות ו-17% להלוואות לצרכנים. 14% דיווחו כי הכספים שימשו אותם לתשלום חובות ו-4% הנותרים כי הכספים שימשו לרכישת בנקים שקרסו. מה עוזר לנו המידע הזה? לא הרבה, בעיקר לשקט הנפשי, לדעת שהכסף לא מתבזבז.

בן שלום ברננקי - תורך
בהמשך לסיפור השתלשלות העניינים מאתמול, מחר ידווח ברננקי לקונגרס ולמשקיעים על תוכניותיו להמשך ובעיקר על אסטרטגיית היציאה מההתערבות האגרסיבית של הפד בשווקים. ברננקי מעוניין להותיר את הריבית נמוכה ולתמוך בכך בצמיחה, אך הוא כמובן מסתכן כך באינפלציה, ולכן צפוי שיתמקד מחר בשני דברים: הראשון, למתן את הציפיות האינפלציוניות (אז אל תתבאסו אם הוא יגיד משהו לא טוב) השני, בלהוכיח לכולם שהוא יהיה מסוגל לספוג כמויות גדולות של כסף מהשוק אם הדבר יידרש. איך? בין האפשרויות שהוא עשוי להציע הן: הגבלת הבנקים בנתינת אשראי, מכירת נכסי הבנק המרכזי (שהגיעו ל-2.3 טריליון דולר) או העלאת ריבית. להערכתי, ברננקי לא יגיד את האמת, והיא שהוא פשוט לא מפחד מאינפלציה. כל הדרכים אותן מתכוון או יציג ברננקי יתקשו לספוג את הכספים וברננקי מוכן לקחת הימור, מהיכרותי את משנתו הוא מאמין שאינפלציה במשבר כלכלי היא דבר הכרחי לפיתרון. אם נחזור לדרכים בהן הוא ינסה בעתיד לרסן את האינפלציה המרכזית היום היא מכירת נכסי הבנק המרכזי, פעולה שכזאת עלולה להביא לגל מכירות עולמי של נכסים אמריקאים, כמו כן במצב כזה מחיריהן ירדו וירשמו הפסדים מיידים לבנק, להפסדים כאלה הממשל לא יסכים כאשר הוא גם ככה נמצא בחוב עצום.