כלכלני לאומי: קיים סיכוי גבוה כי הגירעון בתקציב בשנת 2009 לא יהיה גבוה מ-6% תוצר

במצטבר בחודשים ינואר-יוני הסתכם הגירעון בכ-17.7 מיליארד שקלים. זאת לעומת גירעון מתוכנן לשנת 2009 של כ-44.4 מיליארד שקלים
הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של המחלקה הכלכלית, בחטיבה לכספים וכלכלה של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן.


תקציב המדינה- גירעון גדול במחצית הראשונה של השנה
בחודש יוני הסתכם הגירעון בתקציב המדינה, ללא מתן אשראי נטו, בכ-6.9 מיליארד ₪ ובמצטבר בחודשים ינואר-יוני הסתכם הגירעון בכ-17.7 מיליארד ₪. זאת לעומת גירעון מתוכנן לשנת 2009 של כ-44.4 מיליארד ₪. מקורו של הגירעון הגדול בתקציב (בתקופה המקבילה אשתקד היה עודף של יותר מ-2 מיליארד ₪) הוא בירידה החדה בהכנסות המדינה ממיסים עקב המיתון במשק. כפי שניתן לראות בגרף, ברביע השני של השנה עדיין נרשמה ירידה בהכנסות ממיסים, בהשוואה לרביע הראשון, אם כי נתוני משרד האוצר מלמדים על התמתנות בקצב ירידת ההכנסות ממיסים ישירים ועליה מתונה בהכנסות ממיסים עקיפים, החל בחודש אפריל.

בהינתן שתהיה תחלופה מלאה בהכנסות המדינה ממסים שהממשלה תכננה לקבלם בעת אישור הצעת התקציב (כמו מע"מ על פירות וירקות), לבין חלופות המיסוי שיאושרו בסופו של דבר במהלך אישור התקציב בכנסת (כמו דחיית מהלך הפחתת מס ההכנסה), אז קיים סיכוי גבוה לעמידה ביעד הגירעון התקציבי של 6% תוצר. הערכה דומה, אשר התבססה על נתוני התקציב עד מאי, ניתנה לאחרונה גם על ידי בנק ישראל. כמובן שהערכה זו גם מחייבת התייצבות הפעילות הכלכלית במשק במחצית השנייה של השנה ובלימה של הירידה בהכנסות ממיסים. משמעות נוספת לעמידה הצפויה ביעד נוגעת לצורכי גיוס ההון למימון הגירעון הממשלתי, אשר אינם צפויים לחרוג מהאומדנים הנוכחיים, המצביעים על צרכי מימון גדולים בסדר גודל של כ-40 מיליארד ₪ נטו בשוק המקומי השנה.

גידול ניכר בתנועות ההון הפיננסיות היוצאות מישראל
בחמשת החודשים הראשונים של השנה נרשמו מספר התפתחויות חשובות בתחום תנועות ההון במט"ח לישראל וממנה. ראשית, תושבי החוץ המשיכו בתקופה זו להשקיע בישראל והשקעותיהם הישירות, המדווחות על ידי מערכת הבנקאות המקומית (השקעות בעלות אופי ארוך טווח) הסתכמו בהיקף שנתי הקרוב ל-4 מיליארד דולר, נמוך מאשר בשנים קודמות, אך בהתחשב בעומק המשבר הגלובאלי יש בכך ביטוי לאמון רב בכלכלת ישראל. ההשקעות הפיננסיות נטו של תושבי חוץ הסתכמו מאז ראשית השנה בסכומים זניחים, כאשר קיימת תנודתיות בין חודשית גבוהה (חודשים של השקעות נכנסות וחודשים של מימושי השקעות). בניגוד לתושבי החוץ, הרי תושבי ישראל הגדילו מאד את השקעותיהם הפיננסיות בחו"ל, כאשר במונחים שנתיים ההשקעות הן בהיקף של כ-10 מיליארד דולר. הרכיב המרכזי היה ההשקעה במניות, ביטוי לעליה ב"תאבון לסיכון" של המשקיעים הישראלים. לעומת זאת, ההשקעות הישירות של ישראלים בחו"ל היו בסכומים קטנים בלבד. מחיבור תנועות ההון הנכנסות והיוצאות, נראה שתנועות ההון היוצאות היו גבוהות מאלה הנכנסות, מצב התומך לכאורה בחולשת המטבע המקומי. מנגד, פעלו באותה עת גורמים אחרים להתחזקותו, כמו הגידול בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אשר הושפע מאד מהירידה בערך היבוא של סחורות לישראל.

השכר הריאלי ירד בשליש הראשון של השנה
בשליש הראשון של השנה ירד השכר הריאלי הממוצע למשרת שכיר (כולל עובדים זרים) בשיעור של כ-3.5% בהשוואה לשכר בתקופה המקבילה אשתקד. זאת, על בסיס נתונים מנוכי עונתיות. לעומת זאת, השוואה בין-חודשית מלמדת על התייצבות של השכר בחודשים האחרונים, כאשר עיקר הירידה בשכר הייתה בשלהי 2008, עת החל שיעור האבטלה לעלות. הערכתנו היא שבחודשים הקרובים אין לצפות להתאמות חדות בשכר כלפי מטה, מצב הצפוי להביא לירידה שנתית של 2%, בקירוב, בשכר הריאלי בשנת 2009. בהקשר זה יש לזכור כי במיתון הקודם ירד השכר הריאלי בכ-10% (בין השנים 2001-2003) ורמתו בשנת 2009 צפויה להיות עדיין נמוכה בכ-5%-6% מרמתו בשנת 2001. זאת, למרות הצמיחה של המשק מאז (גם במונחים של צמיחה לנפש).