מיטב בית השקעות: קרנות הנאמנות המנייתיות מכות את המדדים

8 מבין 14 הקרנות המתמחות במניות ת"א 25 היכו את המדד; 7 מתוך 8 קרנות המתמחות במניות הנדל"ן - היכו את המדד
שוק המניות בישראל סגר את החצי הראשון של 2009 בתשואות מרשימות בכל קנה מידה. המדדים המובילים עלו בשיעורים חדים ביותר. מדד ת"א 25 עלה ב-31.7%, מדד ת"א 75 זינק ב-87.7%, מדד ת"א 100 עלה ב-42%. מדד מניות היתר עלה ב-70.5% ומדד הנדל"ן הרקיע ב-69.6%. מדד המניות הכללי עלה ב-42.3%.

מקובל לחשוב, שקרנות הנאמנות משיגות תשואות נמוכות מתשואת המדדים כאשר אלה נוסקים מעלה. זאת, הואיל ומנהלי הקרנות שומרים על אחוז מסוים מנכסי הקרנות במזומן למקרה של פדיונות, ולפיכך, שיעור זה אינו משתתף בחגיגת העליות וגורע מתשואת הקרנות. גורם נוסף שפוגם בתשואות הם דמי הניהול שנוטלים מנהלי הקרנות, שבגלל מבנה שוק ההון וקוטנו, וכן ההסדרים הנוגעים לקרנות המנייתיות (תשלום עמלת הפצה בשיעור של 0.8% לבנקים), הם גבוהים יחסית.

הלכנו ובדקנו, אפוא, כיצד סגרו מנהלי הקרנות המנייתיות את החצי הראשון של 2009, וגילינו ממצאים מפתיעים, לפחות לגבי מי שהם חסידי תעודות הסל שאמורים לספק בדיוק את תשואת המדדים.
מסתבר, שרוב ניכר של קרנות הנאמנות המנייתיות המתמחות בישראל השיגו, למרות המגבלות שצוינו לעיל, תשואה גבוהה ממדדי היחס הרלוונטיים (בנצ'מארקים), והממוצע היה גבוה בשיעור ניכר מהמדד הרלוונטי.

הקרנות המתמחות במניות בישראל חולקו על פי הסיווג המקובל, שנקבע ע"י רשות ני"ע, ל-6 הקטגוריות הבאות:
קרנות המתמחות במניות ת"א 25
קרנות המתמחות במניות ת"א 75
קרנות המתמחות במניות ת"א 100
קרנות המתמחות במניות היתר
קרנות המתמחות במניות הנדל"ן
קרנות המתמחות במניות (כללי)

נטרלנו, הן את הקרנות האגרסיביות עם חשיפה גבוהה במוצהר לשוק המניות, הן את הקרנות הדפנסיביות עם חשיפה נמוכה במוצהר לשוק המניות והן את הקרנות הפאסיביות, שבדומה לקרנות הסל, מבקשות להשיג בדיוק את המדד הרלוונטי, והנה הממצאים:8 מבין 14 הקרנות המתמחות במניות ת"א 25 היכו את המדד; 7 מתוך 8 קרנות המתמחות במניות הנדל"ן, היכו את המדד.

ההישג של קרנות הנאמנות המנייתיות בולט מנקודת ראותו של המשקיע בהשוואה מול תעודות הסל. זאת, משום שתשואת קרן הנאמנות למשקיע, גם כל אלה המוצגות כאן, הן נטו, בעוד שכאשר משקיע רוכש תעודות סל הוא משלם לבנק עמלת קנייה ועמלת מכירה, עמלה שאינה קיימת כשמדובר ברכישה ו/או במכירה של קרנות נאמנות.

לעניין התשואה מנקודת הראות של מנהל הקרן - בהיבט של המקצועיות, ההפרש לטובת מנהל הקרנות מול תעודות הסל הוא אף גדול יותר. אם מביאים בחשבון שדמי הניהול הממוצעים בקרנות המתמחות במניות בישראל עומדים על יותר מ-2% לשנה, זוהי תשואה עודפת נוספת שהשיגו מנהלי הקרנות מול תעודות הסל, תשואה שלא הגיעה אמנם ללקוחות בגלל שכללי "המשחק" שנקבעו ע"י המחוקק לקרנות הנאמנות מפלים אותן לרעה מול תעודות הסל.

הציבור, מן הסתם, קרא את התמונה, גם אם באיחור מה.

בחצי הראשון של 2009 נכנס לקרנות המתמחות במניות בישראל סכום של כ-0.6 מיליארד ₪ . זאת, לאחר שבשנת 2008, יצא מהן סכום של 2.4 מיליארד ₪. מתוכן, כ-2 מיליארד שקל בחצי השני של השנה, פרק זמן שבו התרחש שיאו של המשבר.

ולבסוף, כדי ליצור תחרות אמיתית בין שתי התעשיות הללו, צריך קודם כל המחוקק לקבוע תנאי "משחק" זהים, כלומר, לא עוד עמלת הפצה שישלמו מנהלי הקרנות לבנקים המפיצים, אלא עמלת קנייה ומכירה כמקובל בתעודות הסל.

ברגע שזה יקרה יושגו כמה מטרות:
א) ההשוואה בין התשואה שמשיג המשקיע בשתי צורות השקעה אלה תהייה אמיתית ונכונה.
ב) מנהלי קרנות הנאמנות יהיו מסוגלים להפחית את דמי הניהול באופן משמעותי, מה שיהיה לטובת הלקוחות עם אופק השקעה ארוך.
ג) מנהלי תעודות הסל, בלי קשר לכך, יצטרכו להעלות את דמי הניהול שהם גובים, שהיום בכל מקרה, הם ברמה בלתי מתקבלת על הדעת.

כל שוק ההון ייצא נשכר מההתפתחויות האלה שיציבו את התחרות על כן אחיד ושקוף.