כלל פיננסים: עליות השערים בבורסה והמשך ההתאוששות של סקטור הפיננסים בעולם ובישראל מקנה תחושה אופטימית בקרב הציבור

מציינים, כי אמנם הרע ביותר כנראה מאחורינו אך העתיד אינו צבוע בגוונים בוהקים של ורוד
עליות השערים בבורסה והמשך ההתאוששות של סקטור הפיננסים בעולם ובישראל מקנה תחושה אופטימית בקרב הציבור. עם זאת אין לטעות, אמנם הרע ביותר כנראה מאחורינו אך העתיד אינו צבוע בגוונים בוהקים של ורוד. ראשית, כל עוד שיעור האבטלה ממשיך לעלות (אנו מעריכים 9% בסוף השנה) סביר שהצריכה הפרטית תמשיך להיפגע. עד כה לא הורגשה פגיעה משמעותית בצריכה, חלק מכך נובע להערכתנו ממידת החלקת התצרוכת הגבוהה של הצרכן הישראלי. אנו מעריכים כי ברבעונים הקרובים תורגש פגיעה בסעיף הצריכה, מה שיקשה על המשק לחזור לשיעורי צמיחה חיוביים. בנוסף ואולי חשוב יותר, תהליך הפחתות המינוף בעולם והגירעונות העצומים של ממשלות רבות עלול להוביל את הכלכלה הגלובאלית לתקופה ארוכה יחסית של צמיחה איטית. לכן, גם במידה והרע ביותר מאחורינו לא סביר כי הכלכלה תחזור לשיעורי הצמחה שאפיינו את השנים שלפני פרוץ המשבר והאופטימיות בשוק ההון צריכה להיות מעט זהירה.

השבוע יתפרסמו נתוני הגרעון בתקציב הממשלה לחודש יוני. ע"פ הערכות מוקדמות צפוי הגרעון להסתכם בכ-6 מיליארד ₪. קשה לראות כיצד ללא עלייה בהכנסות ממיסים בהמשך השנה תצליח הממשלה לשמור על יעד הגרעון של 6% מהתוצר. ביקורת רבה הוטחה השבוע בפורום קיסריה על מדיניות המיסים של האוצר שמצד אחד מפחית את שיעורי מס ההכנסה ומצד שני מעלה את המיסים על צריכה. האמת שמזמן לא ראיתי קונצנזוס נרחב כל כך בקרב כלכלנים ממגזרים שונים. בפורום נכחו נציגים מהמגזר העסקי, מבנק ישראל, מהאקדמיה ומהממשלה. כאשר הגרעון בשנים הבאות צפוי להיות גבוה ויחס החוב לתוצר עלול לעלות למעל ל-90% בסוף 2010, לא ברור מדוע לא ניתן לדחות את הפחתת מס ההכנסה. גם אם ההכנסות מהמיסים העקיפים החדשים יצליחו לכסות על ההפסדים שנובעים מהפחתת שיעור מס הכנסה, השינוי בתצורת המיסים עלולה לגרור גידול באי השוויון במשק. בנוסף, גידול ביחס החוב לתוצר של המשק עלול לגרור הפחתת דירוג או אופק דירוג לישראל ולהקשות עוד יותר על שוק האג"ח שגם כך נמצא בקשיים. יש לשים לב כי למרות שבמדינות רבות הגירעונות והחובות צמחו השנה בממדים עצומים (בד"כ אף יותר מבישראל), במדינות אלו שיעור החוב/תוצר היה נמוך משמעותית מזה של ישראל בשנים האחרונות כך שהחוב לא מהווה נטל כבד על המשק וניתן יהיה לטפל בו בגמישות גבוהה יותר. בישראל מהווה סעיף החזר החובות כשליש מהתקציב השנתי והגדלת החוב תקשה עוד יותר לצמצמו בטווח הקרוב. בבנק ישראל פרסמו עבודה המתארת ארבעה תרחישים ליחס החוב/תוצר עד שנת 2016, ע"פ התרחיש הנראה לנו כסביר ביותר (חזרה לגידול הוצאות הממשלה בשיעור שנתי של 1.7% והתאוששות איטית) יחזור יחס חוב/תוצר לרמת ה-90% רק ב-2015).