השוק צופה ירידה בציפיות האינפלציוניות עקב הערכות כי היציאה מהמיתון תהיה ממושכת

מיטב מפרסמת סקירה מקומית עם המלצה עדיפות קלה לשקלי
שבוע המסחר החולף בשוק האג"ח הממשלתי היה המשך ישיר של השבוע הקודם, כלומר עליות בשני האפיקים - הצמוד למדד והלא צמוד בריבית קבועה. אולם, בשונה מהשבוע שעבר, הפעם היו אלה האיגרות השקליות הלא צמודות (שחרים) שעלו יותר. מדד האג"ח הלא צמוד עלה ב-0.8% ומדד האג"ח ממשלתי צמוד למדד הסתפק בעלייה של 0.1%.

את האווירה החיובית אנו מייחסים לעובדה שהשוק נרגע מעט והתשואה לפדיון על האג"ח ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב ירדה לאחר שעלתה בשבוע שלפני, מה שאפשר את צמצום הפער בין האג"ח האמריקאי ל-10 שנים לבין מקבילו הישראלי לכדי 170 נקודות בסיס.

כחלק מתגובת המשקיעים להערכות כי היציאה מהמיתון תהייה איטית וארוכה מהמצופה, חלה ירידה בציפיות האינפלציה הנגזרות מפער התשואות בין האג"ח הממשלתי הצמוד ללא צמוד. האינפלציה החזויה ב-5 השנים הקרובות עומדת על כ-2.6% לשנה. לאחרונה, ניתן להבחין כי התנודתיות בציפיות הנגזרות משוק ההון גבוהה למדי בשל שינויים ריאליים המשפיעים על מדד המחירים לצרכן. הסיבה לכך, לדעתנו, היא הקושי הרב לחזות את מדדי המחירים בחודשים הקרובים, בתקופה של מיתון והרחבה כמותית, ועל כן השווקים מגיבים לרוב לנתון האחרון שפורסם ואינם שומרים על עקביות.
לדעתנו בפער הנוכחי בין השקלים לצמודים אין עדיפות מובהקת למי משני האפיקים, ואף על פי כן, אנו מעניקים עדיפות קלה לאפיק השקלי.

בשוק הקונצרני נמשכה המגמה החיובית, כאשר מדד התל בונד 60 עלה השבוע ב-0.8%. מגמה זו מרשימה אף יותר אם לוקחים בחשבון את הגדלת ההיצע של האג"ח הקונצרניות בעקבות הנפקות חדשות והרחבה של סדרות (אבגול, קרדן ישראל, דלק ישראל, פטרוכימיים, מליסרון, פועלים, מבני תעשייה). אלה נקלטו בשוק לאחרונה בצורה חלקה ומבלי שיפגעו במהלך העליות האחרון.
פתיחת שוק ההנפקות לחברות השורה השנייה, והמשך המגעים להסדרי חוב בין החברות לבעלי האג"ח, עשויה להוות חלק חשוב בהתמודדות השוק עם העננה המאיימת של הפירעונות הקרבים.


מניות: שבוע מסחר תנודתי הסתיים בעליות

למרות הירידות ביום המסחר האחרון הבורסה המקומית סיימה את השבוע בעליות שערים כאשר מדד המעו"ף עלה ב-1.0%, מדד ת"א 100 התחזק ב-1.5%, מדד התל-טק 15 הוסיף 4.0% לערכו, מדדי היתר 50 ו-120 זינקו ב-6.5% וב-5.3% בהתאמה ומדד הבנקים סיים ללא שינוי.

בנק ישראל הותיר השבוע את גובה הריבית במשק על כנה ברמה של 0.5%. בבנק ישראל אף רמזו כי הריבית תישאר ברמה זו למשך מספר חודשים, והעריכו כי האינפלציה צפויה להישאר בתקופה הקרובה בתוך היעד. כמו כן, צפוי שהפעילות הממותנת תימשך בתקופה הקרובה. בבנק סיכמו כי ציפיות אלה תומכות בשמירה על הריבית הנמוכה בחודשים הקרובים. בארה"ב, בדומה לישראל, החליט הבנק הפדרלי להמשיך במדיניות המוניטרית הנוכחית ולהשאיר את הריבית הבין בנקאית בטווח שבין 0 ל-0.25 אחוז. בפד טוענים כי ההידרדרות בכלכלת ארה"ב מתמתנת ורומזים כי הדפלציה כבר אינה מהווה איום.

הרכב המדדים בבורסת תל אביב יתעדכן ב-1 ביולי. למדד ת"א 25 ייכנסו מניות קבוצת דלק וכור, וייצאו שופרסל וגזית גלוב. למדד ת"א 100 יתווספו 14 מניות: דלק נדל"ן, אלרוב ישראל, רבוע נדל"ן, קמהדע, נפטא, אמפל אמריקו, רמי לוי, אבגול, קרדן ישראל, אפריקה מגורים, סאני, בריינסווי, נטו וסקופ.

הבורסה המקומית המשיכה לעקוב בשבוע החולף אחר המתרחש בעולם ובעיקר בארה"ב כאשר מדדי המניות נעו בתנודתיות גבוהה יחסית בין עליות לירידות. פקיעת אופציות המעו"ף ביום המסחר האחרון תרמה למגמה יציבה בפתיחת המסחר, אולם לא להרבה זמן, והבורסה עברה לירידות. המגמה השלילית הגיעה למרות עליות שנרשמו בערב שלפני בארה"ב ובעקבות מגמת המימושים באירופה - שאפיינה לאחרונה את מרבית בורסות העולם וגם את ישראל.

מניות בכותרות: דויטשה בנק זכה השבוע במכרז על יתרת האחזקות (4.9%) של סרברוס-גבריאל בבנק לאומי. במכרז התמודדו שלושה גופים זרים וההערכות הן כי דויטשה בנק שילם מחיר נמוך ב-6% ממחיר השוק של המניות.

טבע זכתה במשפט על הפטנט לתרופת אלוקסטין, תרופה כימותרפית שמכירותיה הסתכמו ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל 2009 ב-1.45 מיליארד דולר. טבע צפויה להשיק את גרסתה הגנרית בתחילת 2010.

כור שבשליטת אי.די.בי של נוחי דנקנר הודיעה השבוע על כוונה להשקיע עד 3.5 מיליארד שקל ברשת הקמעונות הגדולה באירופה והשנייה בעולם - קארפור. המטרה הקודמת אליה כיוונה כור הייתה הבנק השווייצי קרדיט סוויס - השקעה שהניבה לה רווח מצטבר של 2.2 מיליארד שקל בתוך פחות משנה.

שבוע אחרי חוזה הענק שחתמה אלווריון בארה"ב, יצרנית פתרונות התקשורת האלחוטיים בטכנולוגית ה-WiMax, חותמת החברה על חוזה גדול נוסף, במסגרתו תפרוס אלווריון רשת WiMax עבור אריאה באיטליה - מפעילת התקשורת היחידה במדינה עם רישיון להפעלת WiMax ארצי. לפני כשבוע כאמור חתמה אלווריון על עסקה שהתמורה עליה הוערכה בידי החברה בכ-100-150 מיליון דולר, והיא תתפרש על פני 5 שנים, כך שהחברה צפויה לרשום הכנסות של 20-30 מיליון דולר בשנה.

מט"ח: שוק המט"ח בעקבות שוק הסחורות

הדולר נסחר השבוע במגמה מעורבת בטווח צר יחסית מול השקל, כשבסיכום שבועי התחזק המטבע האמריקאי ב-0.4% ושערו היציג נקבע על רמה של 3.973 שקלים. האירו התחזק גם הוא ב-1.1% ונקבע ברמה של 5.5747 שקלים.
שבוע המסחר במט"ח הן בזירה המקומית והן בזירה העולמית לווה במספר אירועים מרכזיים, ביניהם החלטות הריבית בישראל וארה"ב, בהן נותרה הריבית בשפל של כל הזמנים - בישראל על 0.5% ובארה"ב בטווח של בין 0% ל-0.25%. בנוסף, הודיעו הבנקים המרכזיים בשתי המדינות על המשך רכישת אג"ח ממשלתיות כחלק מהמדיניות לשמירה על יציבות הריביות האפקטיביות. התנודתיות המוגבלת במסחר הדולר-שקל נובע בשל נתונים סותרים שפורסמו על כלכלת ארה"ב. מחד, נתוני צמיחה טובים מהצפיות חיזקו את הדולר בעולם, ומאידך, נתוני אבטלה שליליים שהעיבו על הדולר, ששב להיחלש. הדעה הרווחת בשוק המט"ח היא כי צמד המטבעות ימשיך להיסחר במגמה מעורבת לאור מכלול הנתונים הסותרים המתפרסמים בתקשורת. תאוות הסיכון אומנם עלתה, אולם עוצמתה שברירית שכן כל אינדיקאטור כלכלי עשוי להפוך את המגמה.

הדולר נחלש השבוע ב-1.7% כנגד האירו ונסגר בשער של 1.4059 אירו. שבוע המסחר הקרוב אינו צפוי להיות תנודתי כקודמו בשל מיעוט אינדיקטורים שצפויים להתפרסם. מה שכן צפוי להשפיע בצורה חזקה על שוק המט"ח הוא כנראה שוק הסחורות. תיאבון הסיכון של המשקיעים משפיע על מעבר כספים מהשקעה פיזית במטבעות לשוק הסחורות העולמי, ועל כן, כאשר הסחורות מתחזקות, נחלש המטבע האמריקאי כנגד המטבעות המובילים בעולם. בדר"כ הקשר הוא הפוך, כלומר, כאשר הדולר נחלש הסחורות מתחזקות.

אנרגיה: הירידה בביקושים גברה על החשש מיכולת האספקה

הנפט סיים את יום המסחר האחרון בירידה חרף ההתקפות על מתקני נפט בניגריה, שמעלות חששות מחודשים לגבי יכולת האספקה של הזהב השחור. הנפט סיים שבוע שני רצוף של ירידה בעקבות חששות מאיתנות הביקושים. החוזה העתידי על מחיר הנפט למסירה באוגוסט ירד ב-1.07 דולר, או 1.5%, וננעל במחיר של 69.16 דולר לחבית. בסיכום שבועי, איבד הנפט 1.2%, אולם מתחילת החודש, עלה הנפט ביותר מ-3%.
החוזה על הנפט נהנה גם מהירידה בערכו של הדולר, כשלרוב נסחרים השניים ביחס הפוך. בסחורות כמו הנפט והזהב מושכות את המשקיעים במט"ח המעוניינים להגן על עצמם מירידה בערכו של המטבע האמריקני.