לאומי: התיקון ברמת הריבית חזרה לכיוון 5-6% במונחים נומינליים הוא רק עניין של זמן

עם זאת, מעריכים כי על סמך הנתונים הנוכחיים תהליך עליית הריבית איננו צפוי להתחיל כבר בחודשים הקרובים
לאומי בסקירת השבוע במאקרו:

המדד המשולב ממשיך לרדת אך בקצב איטי יותר
המדד המשולב לבחינת מצב המשק ירד בחודש מאי 2009 בכ-0.5% בהשוואה לחודש הקודם והשלים בכך חודש עשירי ברציפות של ירידות. יחד עם זאת, עוצמת הירידה במדד נחלשה בחודשים האחרונים וכעת נראה כי כשם שירידת המדד הייתה מהירה וחריפה יחסית עד ראשית 2009 (אף יותר מאשר במיתון הקודם בראשית העשור, ראה/י גרף), כך גם בלימת הירידה הינה מהירה גם כן. נתונים אלה של המדד המשולב, לחודשיים מתוך שלושת חודשי הרביע השני של השנה, מצביעים על אפשרות כי תמשך ירידת התוצר העסקי גם ברביע הנוכחי, אם כי נראה כעת שמדובר בקצב איטי מזה שהיה ברביע הראשון של השנה (אז הסתכמה הירידה ב- 3.9% במונחים שנתיים). כאשר בוחנים את רכיבי המדד ניתן לראות כי פעילות ענפי התעשייה מוסיפה להצטמצם וכמוה התעסוקה. אמנם, קצב הירידה איטי יותר אך הוא מושפע מאד מהעליה בפעילות ענפי ההייטק. עלייה זו, ככל הנראה נובעת מהכניסה לפעילות של המפעל החדש של אינטל בישראל. במבט קדימה, על רקע היות התעשייה הישראלית מוטת יצוא, נראה כי כל עוד לא תחול התאוששות של ממש בפעילות הכלכלית בעולם, קשה יהיה לראות שינוי משמעותי לטובה בפעילות ענפי התעשיה בישראל וחזרה לצמיחה מהירה התואמת את הפוטנציאל.

התאוששות מסויימת בפדיון בענפי המסחר
לצד פעילות ענפי התעשיה, ישנו משקל גבוה לפעילות ענפי המסחר והשירותים, בתוצר העסקי. נתוני הפדיון בענפים אלה מצביעים על התייצבות סביב רמת הפדיון של שלהי 2006, לאחר ירידות רצופות מאז ראשית 2008. ניתוח של תתי הענפים מלמד כי בכל הענפים ישנה בחודשים האחרונים התמתנות בעוצמת ירידת הפעילות ובחלקם אף נרשם גידול. ענפי המסחר, המהווים יחדיו כ-60% מהפדיון הכולל של ענפי המסחר והשירותים, מצביעים על התייצבות בעיקר בהשפעת הגידול בפדיון ענפי המסחר הקמעונאי. כפי שניתן לראות בגרף, ישנו שינוי מגמה בתחום זה, המושפע, בין השאר, מגידול במכירות רשתות השיווק (שיעורי הגידול החודשיים של הפדיון, עד חודש מאי, חזרו לממוצע של השנים האחרונות). נתונים אלה מלמדים כי ייתכן וישנם ניצני התאוששות בתחום הצריכה הפרטית. גורמים כמו השיפור בעושרו הפיננסי של הציבור מאז ראשית השנה וירידת הריבית הריאלית לטווח קצר לשיעורים שליליים, תומכים בהתאוששות זו; מנגד, עליית שיעור האבטלה, הצפויה להימשך בעת הקרובה, פועלת בכיוון ההפוך. בהמשך לאמור לעיל, ההתאוששות בצריכה הפרטית, ברביע השני של השנה, צפויה לתמוך, בירידה איטית יותר של התוצר בהשוואה לרביע הראשון. מהלכי ההתייעלות שננקטו בשנה החולפת בחברות בענפים הקשורים בצריכה הפרטית, לצד ההתאוששות בצריכה עשויים לתמוך בשיפור מסויים ברווחיות בענפים אלו.

כצפוי, ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי
בנק ישראל השאיר את הריבית לחודש יולי ללא שינוי, ברמה של 0.5%. לדברי בנק ישראל, הותרת הריבית ללא שינוי משקפת את הגורמים הבאים: האינפלציה נמצאת כרגע בתוך היעד (1-3%); השינויים במיסוי (העלאת שיעור המע"מ לדוגמא) ובמחירים המפוקחים על ידי הממשלה (מחירי המים לדוגמא) צפויים להשפיע באופן חד פעמי בלבד על רמת המחירים ולפיכך עדיין להשאיר את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים; הנתונים על הפעילות הכלכלית בישראל עדיין מצביעים על המשך הירידה בפעילות הריאלית, תוך עלייה בשיעור האבטלה; בנקים מרכזיים רבים בעולם ממשיכים לשמור על רמות ריבית אפסיות וממשיכים להפעיל כלים מוניטאריים מרחיבים "לא קונבנציונליים".

המידה הלא שגרתית של הרחבה מוניטארית על ידי בנק ישראל באה לידי ביטוי מאז ראשית השנה בשחיקה של רמת הריבית הריאלית לטווח קצר. הגרף המופיע דלעיל מציג את אחד המדדים לכך והוא הריבית הריאלית (הצפויה Ex-ante) של ריבית בנק ישראל, המחושבת כריבית הנומינלית של בנק ישראל בניכוי האינפלציה הצפויה על ידי שוק ההון לשנה הקרובה. כפי שניתן לראות, רמת ריבית זו נטתה בעבר לשהות בתוך טווח צר יחסית סביב רמה של כ-3%. רמה ריאלית זו תואמת את המקובל בעולם בתקופות "נורמאליות", אם כי בעת הנוכחית ריבית זו שלילית גם במדינות אחרות.

לנוכח ההרחבה המוניטארית המהירה מחד, ועליית החשש בשוק ההון הישראלי מפני מאינפלציה מאידך, הריבית הריאלית סטתה במידה ניכרת מן הממוצע ארוך הטווח והפכה לשלילית ברמה של כמינוס 2% בממוצע במהלך הרביע השני של השנה. להערכתנו, התיקון ברמת הריבית הריאלית חזרה לכיוון של פלוס 2-3%, שמשמעותה כ-5-6% במונחים נומינליים (בהנחת אינפלציה צפויה ברמה של כ-2-3%) הוא רק עניין של זמן. עם זאת, על סמך הנתונים הנוכחיים, תהליך עליית הריבית איננו צפוי להתחיל כבר בחודשים הקרובים.

כשיחל תהליך העלאת הריבית, הוא צפוי להמשך על פני פרק זמן לא קצר עד לחזרה לרמה "הנורמאלית". עוד נציין, שתהליך עליית הריבית בישראל צפוי להקדים את זה של ארה"ב ואירופה וזאת מהסיבות הבאות: האינפלציה בישראל לא ירדה בעוצמה הניכרת במדינות אלו, שם הקצב השנתי של שינויי המחירים הפך לשלילי לאחרונה; עומק המיתון בישראל אינו חריף במידה הקיימת במדינות אחרות; וגם משום המשבר החריף והחריג שפקד את הסקטורים הפיננסיים שבמדינות אחרות ואיננו ניכר במידה דומה של חומרה בישראל.