BDO - זיו האפט: "בטווח הארוך, משבר המימון במגזר התעשייה בישראל חמור ממשבר האג"ח בנדל"ן"

רו"ח אסף רבקאי: מדיניות פאסיבית מצד הממשלה בתקווה שה"יד הנעלמה" תביא לפתיחה של השווקים הפיננסים בישראל מהווה סיכון אמיתי לפגיעה רחבה בתעשייה ובהיי-טק
"בטווח הארוך משבר המימון במגזר התעשייה בישראל חמור ממשבר האג"ח בנדל"ן , עצימת עיניים ומדיניות פאסיבית מצד הממשלה בתקווה שה"יד הנעלמה" תביא לפתיחה של השווקים הפיננסים בישראל, מהווה סיכון אמיתי לפגיעה רחבה באותם העסקים בתעשייה ובהיי-טק שעד כה הובילו את המשק לצמיחה" כך טוען רו"ח אסף רבקאי , שותף באשכול תעשייה של פירמת ראיית החשבון BDO - זיו האפט לקראת כנס תעשייה וטכנולוגיות שתערוך BDO ב- 22 ביוני בתל אביב בשת"פ עם התאחדות התעשיינים.

לדברי רו"ח רבקאי, עיקר הדיון התקשורתי סביב הסיכון למשק בהחזרי האג"ח של החברות הציבוריות מחנק האשראי, התמקד בעיקר בחברות הנדל"ן הגדולות, ובאותן חברות שכספי האג"ח שגייסו הופנו להשקעות מעבר לים. עם זאת, כאשר בוחנים את ההשפעות של המשבר הפיננסי על הכלכלה בישראל בטווח הארוך, מהיבט של צמיחה, פריון ותעסוקה, תשומת הלב צריכה להינתן לחברות התעשייה וההיי-טק אשר היוו את מנוע הצמיחה של המשק והיצוא בשנים האחרונות.

למרות שהמשבר הפיננסי שהחל באמצע 2008, השפיע על התעשייה הישראלית במידה פחותה לעומת מדינות אחרות, אין הדבר מעיד על כך כי גם בתקופות הבאות (עד להתחדשות הצמיחה בעולם), הכלכלה הריאלית ובפרט התעשייה תמשיך להפגין עוצמה יחסית. יתרה מכך, בעוד שמתחילת שנת 2009, שוקי ההון בעולם "חמים" ביותר, כאשר בארה"ב שוק הנפקות האג"ח הקונצרני (ואף אג"ח זבל – 21.9 מיליארד דולר הונפקו בחודש מאי 09!) פועל בהיקפים גדולים, וגם באירופה סכום הנפקות אג"ח חברות הגיע לשיא חסר תקדים, הרי בישראל מספר מצומצם של חברות גדולות (בעיקר בתחום הנדל"ן) ביצעו הנפקות, ושוק ההון עדיין אינו מהווה אפשרות אמיתית לגיוס הון למרבית החברות.

המערכת הבנקאית, אומנם הפגינה עוצמה במשבר הפיננסי, אך מאידך הבנקים הקשיחו באופן מהותי את התנאים לקבלת אשראי חברות, ולמעשה מערכת מתן האשראי בישראל נמצאת בשיתוק.

עמדת הממשלה, ומשרד האוצר הינה, לא להתערב באופן ישיר בשווקים הפיננסים. אמנם הממשלה נקטה בצעד מבורך של הקמת קרנות המעוף והקצאה של מספר מילארדי שקלים לטובת השקעות בשוק ההון בערבות (חלקית) של המדינה, אך בהינתן התנאים שנקבעו להשקעות אלו, לא ברור כלל האם כספים אלו מיועדים להשקעות "מעוררות" צמיחה. גם קרנות המימון הממשלתיות אשר נועדו לסייע לעסקים הקטנים יותר, אינן אפקטיביות, כאשר על פי סקר של התאחדות התעשיינים כ- 70% מהבקשות להלוואות נדחו, והזמן שחלף ממועד הגשת הבקשה עד מתן התשובה הוא כ- 3 חודשים, זמן ארוך מדי ללא ספק.

הנקודה היא כי בעוד שבמדינות אחרות קיימים פתרונות מימון לענפי התעשייה השונים , באמצעות שוקי ההון שפועלים כיום ביתר שאת או באמצעות תמיכות ממשלתיות שונות, הרי שבישראל המצב בעיתי, ולחברות התעשייה יש קושי אמיתי בגיוס הון לצורך המשך והרחבת פעילויות, וכן למחזור חובות. מצב זה בישראל גרם לעסקים רבים לנקוט באסטרטגיה של "מגננה", צמצומים וחסכון בעלויות, ומאידך הקפאת כל תוכניות ההתרחבות, עצירת המשך ההשקעות בציוד, ידע ומו"פ.

לא יהיה זה יומרני לומר כי בלימת ההשקעות במשק, אשר נובעת בחלקה הגדול מאי הוודאות של התעשייה ביכולת לממן פעילויות אלו, תפגע בצמיחה של השנים הבאות, ואף עלולה לסכן את נכסי ההשקעה והמו"פ שקיימים היום. כאשר התעשייה נמצאת ב-"עננה" בהיבט הפיננסי וקיים קושי רב בגיוס הון לצורך החזר הלוואות והחזר של אגרות חוב, נצפה מהממשלה לפזר (במידת מה) את אי הוודאות הפיננסית, זאת על מנת שהתעשייה הישראלית תמשיך לייצר נכסי ערך מוסף, וכך לשמר את צמיחת המשק בעתיד.

רו"ח רבקאי מציין כי על הממשלה לנקוט צעדים ישירים ליצירת יכולת גיוס הון לחברות, וזאת תחילה על ידי שינוי תנאי ההשקעה של קרנות המעוף, על ידי כך כי כספי הקרנות יושקעו בעסקים בעלי מגבלות מימוניות אשר הם הם מחוללי הצמיחה של המשק בעתיד, כגון תעשיות מוטות ייצוא. כמו כן יש לפעול מיידית לכך כי הקרנות הממשלתיות יפעלו באופן אפקטיבי, וכך גם התעשיות "התומכות" באותם עסקים מחוללי צמיחה יוכלו להמשיך לפעול.

מעורבות נדרשת זו של הממשלה בשווקים הפיננסים הינה ללא ספק בעלת השלכות תקציביות. עם זאת, על מנת לממן את הגירעון הציבורי, ולהגדיל את תקבולי המדינה ממיסים, דרושה מדיניות שתביא לשיפור מתמיד ביכולת התחרותית של המשק לעומת מדינות אחרות.