בכלל פיננסים ממשיכים להמליץ על אג"ח מסוג גילון ועל אג"ח קונצרניות הצמודות לריבית בנק ישראל וזאת בשל הציפיות לתחילת תהליך של העלאות ריבית ע"י בנק ישראל

כמו כן, ממליצים על מעבר לאג"ח קונצרניות של חברות אשר נותחו בצורה פרטנית ונמצאו כבעלות כושר החזר חוב גבוה במיוחד
כלל פיננסים בסקירה מאקרו שבועית: בחודש מאי נרשם גרעון של 2.5 מיליארד ₪ בתקציב הממשלה וסה"כ מתחילת השנה הסתכם הגרעון ב-10.5 מיליארד ₪, זאת בהשוואה לעודף של כ-6.5 מיליארד ₪ בממוצע בארבע השנים האחרונות. יש לזכור כי בד"כ מחצית השנה הראשונה מאופיינת בעודף בתקציב ולרוב בחודש יוני מורגש גרעון גדול הנובע מהעברות חצי שנתיות למשרדים ומוסדות שונים ובעיקר לביטוח לאומי. לכן, בהנחה שתוואי הגרעון מתחילת השנה ימשיך, סביר כי כבר יהיה הגרעון המצטבר גבוה מכל הגרעון של שנה שעברה. ההכנסות ממיסים גדלו אמנם לעומת אלו של חודש שעבר אך עדיין נמוכות משמעותית בהשוואה לשנה שעברה. בהנחה שהכנסות המדינה ממיסים לא ירדו מהרמה הנוכחית, אנו מעריכים כי הגרעון בתקציב יסתכם בשיעור נמוך מ-6.3% מהתוצר.
מפרוטוקול הדיונים המוניטאריים בבנק ישראל להחלטת הריבית לחודש יוני עולה כי בבנק ישראל מזהים התמתנות במגמה השלילית בפעילות הכלכלית. יתרה מכך, ב"י צופה כי הצמיחה במשק תתחדש עוד השנה. המודלים האקונומטריים של הבנק מצביעים על ריבית מתאימה של 0% לרביע הראשון של 2010, אך כדאי לשים לב שבהשוואה לריבית השלילית שנגזרה בעבר מהמודל מדובר דווקא בצמצום מוניטארי, כך שיתכן ורכישות האג"ח שיצרו למעשה הרחבה מוניטארית עשויים להצטמצם בהדרגה ואולי אף להיפסק לחלוטין.
מדד חודש מאי יתפרסם מחר וצפוי לעלות בשיעור של 0.2%. האינפלציה הצפויה ל-12 חודשים הקרובים עומדת, להערכתנו, על 2.1%, אם כי במידה ולא תאושר בממשלה החלת המע"מ על הירקות ופירות, תעודכן תחזית זו ל-1.7%. הסכנה האינפלציונית העיקרית להערכתנו, מגיעה בעיקר מכיוון עליית מחירי הסחורות.

נתוני סחר החוץ של ישראל לחודש מאי מלמדים על התכווצות בגרעון המסחרי לרמה של 0.1 מיליארד $. לשם השוואה, הגרעון הממוצע בחמשת החודשים הראשונים של השנה, במונחים שנתיים, עומד על 4.6 מיליארד $, לעומת גרעון של 13.2 מיליארד $ בשנת 2008. הצמצום נבע בעיקר מירידה בייבוא ומהתמתנות בירידה בייצוא, ובעיקר מייצוא ההיי-טק שאף גדל.
עם זאת, הייצוא לא צפוי לעבור למגמת צמיחה בעתיד הקרוב בעיקר בשל הקושי של הפירמות בחו"ל להשקיע בציוד ומוצרי השקעה. היבוא צפוי להמשיך להיפגע, בעיקר בייבוא מוצרי הצריכה בשל העלייה בשיעורי האבטלה. כל אלו נותנים תמיכה נוספת לשקל מול המטבעות הזרים, יחד עם גורמים נוספים, כך שנראה שהתערבות בנק ישראל גורמת לשקל להיסחר ברמה גבוהה מדי יחסית למצבו הטבעי.

המלצות לאפיק הסולידי
האפיק השקלי –
השבוע הורגשו עליות תשואה קלות בקצוות העקום וירידות תשואה במרכזו. שינויים אלו גרמו לכך שבין מח"מ של שנתיים למח"מ של כ-5 שנים העקום קעור, מצב שבד"כ לא מחזיק מעמד ולכן אנו מצפים לעליית תשואות בחלק זה. מהחוזים העתידיים על ריבית הפד עולה כי השוק מצפה להעלאות ריבית בארה"ב עוד השנה (הסתברות של 57.6%), תהליך שיכול לגרור העלאות ריבית גם בארץ. אנו מאמינים כי בנק ישראל לא יחל בתהליך של העלאות ריבית לפני הפד, למרות שהציפיות האינפלציוניות בארץ גבוהות יותר, וזאת על מנת לא ליצור לחץ נוסף על שער החליפין. עם זאת, הריבית בעוד 12 חודשים הגלומה בעקום השחרים עומדת על 3.6%, כלומר השוק מאמין כי כאשר בנק ישראל יחל להעלות את הריבית, הוא יעשה זאת במהירות ובחדות. אנו מעריכים כי אכן בנק ישראל יחל בתהליך העלאות הריבית בתחילת השנה הבאה אך בצורה יחסית מדורגת וזאת בשל העיכוב במחזור העסקים של המשק הישראלי. שיפוע האפיק (שחר 2667 לעומת ממש"ק 0219) ממשיך להיות תלול יותר ויותר ועומד כיום על 460 נ"ב. בשל כל הנאמר לעיל אנו מאמינים כי הסיכון בעקום הינו גבוה יחסית לסיכויים ולכן אנו ממליצים להקטין את הסיכונים ע"י קיצור המח"מ. כמו כן, אנו ממשיכים להמליץ על אג"ח מסוג גילון ועל אג"ח קונצרניות הצמודות לריבית בנק ישראל וזאת בשל הציפיות לתחילת תהליך של העלאות ריבית ע"י בנק ישראל.

האפיק הצמוד –
הציפיות האינפלציוניות המגולמות נותרו יציבות בשבוע האחרון. עם זאת, המשך העלייה במחירי הנפט מגדילה את הסיכון האינפלציוני. בנוסף, ממשיך הגידול באמצעי התשלום במשק ואף כי אנו מאמינים שאין זה מלמד בהכרח על התפרצות אינפלציונית עתידית, בשל הסיכון הקיים, גדלה האטרקטיביות של העקום הצמוד על השקלי בחלקים הקצרים של העקומים. לעומת זאת, כיוון שהכוחות הפועלים על חלקו הארוך של האפיק השקלי פועלים גם באפיק הצמוד כך שהסיכונים לטווח הארוך שווים פחות או יותר בין האפיקים, אנו ממליצים להחזיק בכל אפיק, במשקל דומה לזה שבמדד היחס. בנוסף, אנו ממשיכים להמליץ על אחזקה באפיק צמוד המדד דרך מעבר לאג"ח קונצרניות של חברות אשר נותחו בצורה פרטנית ונמצאו כבעלות כושר החזר חוב גבוה במיוחד.