לאומי: בחודשים האחרונים מסתמנת התייצבות בגביית המסים

מפרסמים סקירת מאקרו שבועית
בנק לאומי בסקירת מאקרו שבועית:

תקציב המדינה - גירעון של כ-10.5 מיליארד ₪ מתחילת השנה
בחודש מאי נרשם גירעון של כ-2.6 מיליארד ₪ בתקציב המדינה. עד כה, בכל אחד מחודשי השנה נרשם גרעון, שהגיע במצטבר לכ-10.5 מיליארד ₪. כפי שניתן לראות בתרשים, צבירת הגירעון השנה הינה מהירה וחריגה מאוד בהשוואה לתוואי החודשי שהיה בשנים קודמות. להערכתנו, הגרעון יסתכם השנה בכ-6% תוצר, שהם יותר מ-40 מיליארד ₪. עד כה, מימון הגירעון התבסס ברובו הגדול על גיוסי הממשלה בשוק המקומי באמצעות הנפקת איגרות חוב. שנת 2009 צפויה להיות שנת שיא בהיקף הגיוס הממשלתי נטו בשוק המקומי ולכך ישנן השלכות מבחינת רמת הריבית לטווח הבינוני והארוך במשק.

התייצבות הכנסות המדינה ממסים ברמה נמוכה יחסית
סך ההכנסות ממסים הסתכמו בחודש מאי בכ-14.9 מיליארד ₪ ומתחילת השנה בסך של 71.5 מיליארד ₪ בהשוואה ל-82.2 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד. זוהי ירידה נומינלית בשיעור משמעותי של 13.0%. במסים הישירים (מס הכנסה, מס חברות) הסתכמה הגבייה בחודש מאי בכ-7.3 מיליארד ₪ ובמסים העקיפים (מע"מ, מכס, מס קנייה) בכ-7.2 מיליארד ₪.

בחודשים האחרונים מסתמנת התייצבות בגביית המסים, העומדת עדיין על רמה נמוכה שמבטאת את ירידת הפעילות במשק. בתרשים הרצ"ב ניתן להבחין בירידה הגדולה שהייתה בהכנסות המדינה ממסים, מכ-16.2 מיליארד ₪ לחודש (במחירי 2008) בשנת 2007 ועד לשפל של פחות מ-13 מיליארד ₪ לחודש ברבע האחרון של שנת 2008. ירידה זו בלטה במיוחד בתחום המסים הישירים ומלבד השפעת המיתון הכלכלי הדבר משקף גם את ההפחתה בשיעורי המס. במהלך חמשת החודשים הראשונים של 2009 עלתה במעט רמת הכנסות המדינה ממסים והתייצבה על כ-13.7 מיליארד ₪ (במחירי 2008). התאוששות קלה זו באה לידי ביטוי הן במסים הישירים והן בעקיפים.

עלייה בשווי תיק הנכסים הכספיים שבידי הציבור בחודש אפריל
תיק הנכסים הכספיים שבידי הציבור הסתכם בסוף חודש אפריל 2009 בכ-2,050 מיליארד ₪, עלייה של כ-2.5% (50 מיליארד ₪) בהשוואה לחודש מרץ ועלייה של 6.7% ביחס לתחילת השנה. השווי של רוב רכיבי תיק הנכסים (למעט הרכיב הצמוד מט"ח) עלה באפריל ביחס למרץ, כאשר העליות במחירי המניות ואגרות החוב הצמודות למדד, במהלך החודש, תרמו לשערוך ערכו של תיק הנכסים כלפי מעלה. למרות העליות בשווי התיק בחודשים האחרונים, בהשוואה לחודש אפריל אשתקד שווי תיק הנכסים הכולל עדיין נמוך ב- 0.6%.

מבחינת הרכב התיק, חלה בחודש אפריל עלייה משמעותית בהיקפם של רכיבי העו"ש והפח"ק (פיקדון ליום אחד), הנזילים מאוד. נתון זה עולה בקנה אחד עם הרמה הנמוכה של הריבית לטווח קצר מחד והרתיעה מפני סיכונים מאידך. במהלך ארבעת החודשים הראשונים של השנה עלה רכיב נזיל זה בכ-33 מיליארד ₪ ל-142 מיליארד ₪. על רקע היקפן הגדול של היתרות הנזילות של הציבור, עולות שאלות לגבי המהירות והאופן שבו יתרות אלו ינועו לאפיקים אחרים, בבוא העת, עם הבשלת התנאים לכך.

השכר הריאלי במשק עלה במתינות ברבע הראשון של השנה ומספר משרות השכיר ירדו
השכר הנומינלי הממוצע למשרת שכיר עלה ברבע הראשון של השנה בשיעור של 1%, ביחס לרבע האחרון ב- 2008 (עפ"י נתונים מנוכי עונתיות). העלייה חלה במרבית ענפי המשק (למעט ענף הבנקאות, ביטוח ופיננסים). על פי סקר שכר בתעשייה של התאחדות התעשיינים עולה שהמדיניות במרבית החברות במשק הייתה למקד את הפחתות השכר בעיקר בדרג הניהולי הבכיר. במקביל לעלייה המתונה בשכר הנומינלי, ירד מספר משרות השכיר במשק ברבע האחרון ב- 0.8%. בין הענפים בהם חלה ירידה במספר משרות השכיר, בולטים ענף שירותי האירוח וענף התעשייה כרייה וחרושת. עוד יצוין כי על פי סקר כוח האדם של הלמ"ס, ענפים כגון: שירותי אירוח, שמירה ואבטחה וסעד ורווחה, בהם השכר יחסית נמוך, מאופיינים בשיעור גבוה של מועסקים במשרה חלקית.

נמשכת המגמה המואצת של השקעות של תושבי ישראל באפיקים פיננסיים בחו"ל
נתוני בנק ישראל על תנועות ההון לישראל וממנה מלמדים כי בשליש הראשון של השנה, ההשקעות הישירות (לדוגמא רכישת בעלות בחברות בהיקף של 10% ויותר או השקעות נדל"ן) של תושבי חוץ בישראל, המבוצעות באמצעות הבנקים בישראל נשמרו ברמה גבוהה יחסית הדומה לזו של שנת 2008 של כ-5 מיליארד דולר לשנה. עיקר ההשקעות היו בענפי הטכנולוגיה העילית, התקשורת והנדל"ן.

באשר להשקעות של תושבי ישראל בחו"ל, חלה בשליש הראשון של 2009, ירידה משמעותית בהשקעות הישירות של ישראלים בחו"ל, המבוצעות באמצעות הבנקים בישראל. לעומת זאת ההשקעות הפיננסיות של ישראלים בחו"ל עלו מאד בהשוואה לשנים 2007-2008 והסתכמו בכ- 2.9 מיליארד דולר בשליש הראשון של 2009 (כ-8.6 מיליארד דולר במונחים שנתיים), מתוכם 2.1 מיליארד דולר הושקעו במניות בחו"ל. המשקיעים העיקריים היו הגופים המוסדיים. נתון זה עשוי להצביע על מידת האופטימיות של הגופים המוסדיים ביחס לשווקים בחו"ל.