בלאומי מעריכים כי עלתה ההסתברות כי שנת 2009 תסתיים עם אינפלציה הגבוהה במעט מהגבול התחתון של יעד יציבות המחירים

סבורים כי בטרם יצטברו סימנים להתאוששות הפעילות הכלכלית בישראל יתמיד בנק ישראל במדיניותו המרחיבה וישמר ריבית נומינלית נמוכה
מבט לאומי של אגף הכלכלה בבנק לאומי, לחודש יוני 2009:

ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי
בנק ישראל הודיע ב-26 במאי כי הריבית לחודש יוני תישאר ללא שינוי ברמה של 0.5%. כחלק מתנאי הרקע אשר צוינו בהודעת הבנק המרכזי, ניתן למנות את תחזיתו לירידת התוצר בשיעור של כ-1.5% בשנת 2009 המבוססת על הערכה כי התחדשות הצמיחה צפויה לקראת סוף השנה. גם באשר לשוק העבודה מצוינת העובדה כי חלק מהאינדיקטורים מצביעים על התמתנות בחומרת המצב. באשר למשק העולמי, מוזכרת העובדה כי "נתונים כלכליים רבים שהתפרסמו לאחרונה פחות גרועים מהתחזיות המוקדמות וחלקם אף מעודדים". כך, למרות שבנק ישראל מציין כי התחדשות הצמיחה צפויה רק לקראת סוף השנה – הרי בהחלטתו ניתן משקל לעובדה שישנה אפשרות להתמתנות המגמה השלילית בפעילות הכלכלית. גורם נוסף בהחלטת בנק ישראל ניתן לעובדה שהאינפלציה החזויה בישראל נמצאת בסביבת מרכז יעד יציבות המחירים של 1% עד 3%. במבט קדימה, נראה כי בטרם יצטברו סימנים להתאוששות הפעילות הכלכלית בישראל יתמיד בנק ישראל במדיניותו המרחיבה וישמר ריבית נומינלית נמוכה. בהקשר זה, הריבית הריאלית הצפויה מצויה כיום ברמה שלילית של כ-1.5%. זאת, בעיקר על רקע העלייה בציפיות לאינפלציה בעת האחרונה ל-2%, בקירוב. זהו ביטוי נוסף להוזלת מחיר הכסף מתוך מטרה שתתמוך בפעילות הכלכלית.

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אפריל ב- 1%; צפויה עליה במדד בחודשים הקרובים בעקבות העלאות המסים
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אפריל בשיעור חד יחסית של 1% וב-12 החודשים האחרונים הסתכמה עלייתו בכ-3.1%. תרומה עיקרית לעליית המדד בחודש אפריל הייתה לסעיפים הלבשה והנעלה (3.5%), תחבורה ותקשורת (2.6%) ופירות וירקות (2%). התייקרות סעיף ההלבשה וההנעלה נבעה מסיבות של עונתיות בעוד סעיף התחבורה והתקשורת, הושפע רבות מהתייקרות הדלק כמו גם מעליית מחירי הטיסות לחו"ל במהלך החג. סעיף הדיור אשר הוביל את עליות המדד בחודשים האחרונים, עלה באפריל בשיעור של 0.5% ותרם רק עשירית נקודת אחוז לעליית המדד הכולל.

בחינת השפעתו של סעיף הדיור על המדד הכולל בחודשים האחרונים מלמדת על הדומיננטיות הרבה שלו, לאור משקלו במדד (כ-23%). כפי שניתן לראות בגרף, בתקופה האחרונה קיים פער הולך וגדל בין שיעור השינוי במדד הכולל ב- 12 החודשים האחרונים לבין שיעור השינוי של המדד הכולל, ללא סעיף הדיור. בעוד שיעור השינוי ב- 12 החודשים אחרונים במדד ללא סעיף הדיור הגיע לגבול העליון של יעד יציבות המחירים בדצמבר 2008 וירד במהירות עד חודש אפריל 2009 אל סמוך לגבול התחתון של היעד, נשאר המדד הכולל את סעיף הדיור מעט מעל הגבול העליון של יעד יציבות המחירים. במבט קדימה, פער זה צפוי להצטמצם, הן בשל עליית המדד הכולל הצפויה בחודשים הקרובים בעקבות העלאות המסים העקיפים (בפרט המע"מ) והן בשל החולשה הרבה בתנאי המשק (בפרט, העלייה בשיעור האבטלה) אשר עתידה, ככל הנראה, להביא במהלך השנה לשינוי במגמה של סעיף הדיור. על רקע זה, נראה כי עלתה ההסתברות כי שנת 2009 תסתיים עם אינפלציה הגבוהה במעט מהגבול התחתון של יעד יציבות המחירים.


הצמיחה הכלכלית בישראל

קצב הצמיחה ברבע הראשון של 2009: 3.6%- במונחים שנתיים
ברבע הראשון של השנה הצטמצם התוצר המקומי הגולמי בקצב שנתי של כ-3.6% בהשוואה לרבע האחרון של 2008 בהמשך לצמיחה שלילית של כ-0.5% ברבע הרביעי של 2008. מאז שסימני המיתון התחזקו ובאו באו לידי ביטוי באופן ברור בתוצר, כלומר ברבע האחרון של 2008 וברבע הראשון של 2009, הרמה הממוצעת של התוצר ירדה ב-0.9% במונחים שנתיים (בהשוואה לממוצע הרבע השני והשלישי של 2008).

כל רכיבי התוצר למעט ההשקעות בבניה למגורים הצביעו ברבע השנה שחלף על צמצום, כאשר בלטו הירידות ביצוא וביבוא בשיעור של כ-46.3% ו- 62.7%, במונחים שנתיים, בהתאמה (יש להתייחס בזהירות לאופן חישוב זה של שיעור השינוי "במונחים שנתיים" משום שיש כאן הנחה סמויה שהירידה החדה ברבע הראשון תימשך ארבעה רבעים). נתונים אלה מצביעים על היקפו של המיתון והשפעותיו השליליות של המשבר העולמי על היצוא מישראל.

בחינה של התפתחות שיעורי הצמיחה הרבעוניים מאז 1995 מעלה כי בתקופה זו נרשמה צמיחה שלילית בשני רבעים רצופים או יותר רק פעם אחת נוספת, בשנת 2001 (אם היינו בוחנים צמיחה לנפש, גם שנת 2002, הייתה נכללת). תחזית לאומי לתוצר בכל שנת 2009 עומדת כיום על שיעור צמיחה שלילי של 0.9%. הערכה זו עקבית עם ירידה בתוצר במהלך המחצית הראשונה של 2009 וראשיתה של התאוששות מתונה במהלך המחצית השנייה של השנה.

המדד המשולב לבחינת מצב המשק ירד באפריל בשיעור של 0.3%
המדד המשולב לבחינת מצב המשק ירד בחודש אפריל ב- 0.3%, וממשיך מגמה של תשעה חודשי ירידה רצופים. עם זאת, קצב הירידה הואט החודש בהשוואה לחודשים קודמים. קצב הירידה השנתי של המדד (ראה/י גרף) אשר דומה כיום לזה שהיה במיתון של ראשית העשור, מעיד על כך שהעלייה בחלק מרכיבי המדד אינה מצביעה, לעת עתה, על סימנים לראשיתה של התאוששות. כמו כן, מבחינת ההתפתחות השנתית ברכיבי המדד, מרבית רכיביו ירדו עד כה בשיעור חד יותר מזה שנצפה במשבר הקודם בתחילת העשור (כגון, מדד הפידיון של ענפי המשק, מדד היבוא ומדד יצוא הסחורות). במבט קדימה נראה כי מוקדם להעריך האם התמתנות הירידה במדד המשולב בחודש אפריל כבר משקפת שינוי מגמה. על מנת שהערכה בכיוון זה תתחזק, יהיה צורך בעוד חודשיים-שלושה של נתונים המעידים על צמצום במגמת הירידה של המדד המשולב.

באשר לרכיבי המדד, אלו אשר הצביעו על ירידה היו מדד הייצור התעשייתי (2.0%) לחודש מרץ, מדד היבוא (2.3%) ומדד יצוא הסחורות (2.2%) לחודש אפריל. מנגד, מדד הפידיון של ענפי המסחר והשירותים עלה בשיעור חד של 3.9% לאחר שבחמשת החודשים האחרונים מדד זה היה בירידה. העלייה במדד זה הושפעה בין היתר מעלייה בהיקף המכירות של רשתות השיווק של מוצרים בהם הביקושים קשיחים יחסית (דלק, תרופות, מזון וכד'). בהתאם לפרסום הלמ"ס מגמת העלייה בהיקף המכירות ברשתות שיווק נמשכה גם בחודש אפריל, ולכן הדבר יבוא לידי ביטוי במדד הפידיון של ענפי המסחר והשירותים בהמשך.

התפתחויות כלכליות בעולם
למרות סימנים ראשוניים לכך ששיאו של המשבר הפיננסי חלף, המערכת הפיננסית בעולם כולו עדיין ניצבת מול מיתון עמוק. הבנקים ממשיכים לספוג הפסדים שמקורם בחברות עסקיות ומשקי בית שנקלעו לקשיים ואינם עומדים בתשלומי החוב. מעבר לכך, חלה הקשחה בתנאים למתן אשראי חדש וכתוצאה מכך, בחלק מן המדינות, ישנה התכווצות של ממש באשראי. מצד ההיצע, הורדת המינוף (de-leverage) במערכת הפיננסית, במגזר העסקי ובמשקי הבית יצרה מעגל בו המיתון הולך ומעמיק ומחייב הקשחה נוספת של הקריטריונים למתן אשראי וחוזר חלילה. מנגד, גם הביקוש לאשראי ירד כמעט בכל מגזרי הפעילות הבנקאית.

המאמץ לשיקום האמון במערכת הפיננסית ולניקוי מאזני הבנקים מהנכסים הבעייתיים התמקד ביוזמות סיוע מקומיות כגון: הוצאת נכסים אלו אל חברת ניהול חיצונית (שוויץ ואירלנד), שמירת הנכסים בבנקים ומתן ערבות ממשלתית שתגביל את גובה ההפסדים (אנגליה) והקמת קרן שתהנה מערבות ממשלתית ותרכוש את הנכסים (ארה"ב). נוסף לכך, בועידת הפסגה של מדינות ה- G-20 שהתקיימה בלונדון בראשית חודש אפריל הוקצה סכום של 1.1 טריליון דולר שישמש לייצוב משקים בהם נוצר משבר במאזן התשלומים, לעידוד הסחר הבינלאומי ולמתן אשראי לבנקים אזוריים לפיתוח.

סקר קציני האשראי (Senior loan officer) שעורך הבנק הפדראלי בארה"ב הצביע על כך שברבע הראשון של שנת 2009 חלה התרופפות מסוימת בעוצמת ההקשחה של הקריטריונים למתן אשראי חדש, בייחוד באשראי למגזר העסקי. אף על פי כן, יותר בנקים דיווחו על הקשחת הקריטריונים למתן אשראי מאשר בנקים שדווחו על הגמשתם.

מחנק האשראי במערב הביא לירידה חדה בנפח האשראי הבינלאומי ולעצירת ההשקעות הישירות במדינות מתפתחות. תכניות הסיוע למיניהן מכוונות בראש ובראשונה כלפי פנים כאשר פעילותו התקינה של שוק האשראי הבינלאומי מקבלת חשיבות משנית (home bias). התפתחות זו חשפה בעיה מבנית חמורה במשקים מתפתחים רבים, בעיקר במזרח אירופה. במשקים אלו, עצירת זרם ההשקעות הישירות מקשה על מימון הגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים והיא מטילה ספק באשר ליכולתן של מספר מדינות לעמוד בתשלומי החוב בתנאיהם המקוריים. בהקשר זה, נציין שהיחס שבין היקף החובות החיצוניים של המגזר העסקי (כולל מוסדות פיננסיים) שיגיעו לפירעון בשנת 2009 לבין התוצר השנתי של מדינות מזרח אירופה עלה במהירות ומהווה אינדיקטור מדאיג.