מי שלא קנה חוזים עתידיים על חקלאיות מומלץ לא להתפתות עכשיו

ארזים-הדס מפרסם סקירת שווקים ומעריכה כי הורדות הריבית בישראל הסתיימו בטווח הקצר
לקראת סוף החודש פינה משבר האשראי את מרכז הזירה למשבר מחירי הסחורות שהתהווה לאיטו בתקופה האחרונה והחודש הגיע לשיאו הזמני. בניגוד למשבר שוק משכנתאות הסאב-פריים לא נדרשים מאמרי פרשנות מפולפלים כדי להסביר את מהות משבר מחירי הסחורות לאזרח הפשוט, במיוחד אם משתמשים במונח האלטרנטיבי - משבר המזון העולמי.
משבר מזון הוא מושג קליט, הוא מלבה את הפחדים האנושיים הבסיסיים והוא מאוד מוחשי - ביקור חטוף בסופרמרקט השכונתי מספק הוכחה פיזית לקיומו. בתוך משבר המחירים הנוכחי קיבלו האורז והסויה את מירב תשומת-הלב הציבורית ודחקו הצידה את הזינוק המטאורי במחירי הנפט.
מה בעצם קרה כאן? מספר ממשלות של משקים מתעוררים )כגון הודו ו-ויאטנאם( התערבו בתעשיית המזון המקומיואסרו על יצוא של מוצרי מזון מסוימים וסחורות מחוץ למדינה, כדי להגן על האוכלוסייה המקומית החלשה מפני עליית מחירים שתקשה עליה לרכוש מזון בסיסי.
לולא ההתערבות הזאת סביר להניח שהיינו עדים לעלייה עולמית הדרגתית במחירי המזון. פעולת הממשלות יצרה מספר שווקים סגורים וגרמה באופן מעשי לסבסוד של האוכלוסייה המקומית בכך שסיפקה לה סחורה שיכלה להימכר בשווקים הבינלאומיים במחירים גבוהים. מאידך, נוצר מחסור )או תחושת מחסור( בחלקים אחרים של העולם שגרמו לעליית
מחירים פרועה, פאניקה ובמקרים מסוימים מהומות וקריאת תיגר על השלטונות במדינות שנוהגות להסתמך על יבוא הסחורה.
ומה הלאה? סביר כי לאחר עליית מחירים משמעותית כ”כ יעדיפו הכלכלות שמייצרות את האורז, החיטה והתירס לחזור ולייצא אותם כדי לממש את הסחורה היקרה שברשותם וכך נחזור לתסריט המקורי - מחירי מזון שעולים בהדרגה עפ”י קצב הביקושים שמכתיבה הצמיחה העולמית.
למי שעדיין לא קנה חוזים עתידיים על סחורות חקלאיות מומלץ שלא להתפתות לעשות זאת כעת - חוזה עתידי שיירכש למספר שנים קדימה יכול להוות השקעה מצוינת, אך חוזים קצרי-טווח עלולים לגרור הפסד כבד אם תירגע ההיסטריה או שתשוחרר הסחורה ע”י הממשלות שאוגרות אותה.

ומה קורה בישראל: חודש לא קל עבר על פרופ’ סטנלי פישר. לאחר ההתערבות הפעילה
במסחר בדולר שנקט בנק ישראל במהלך חודש מרץ והשקת תוכנית הגדלת יתרות המט”ח של ישראל שבוצעה במטרה לתמוך בדולר המתרסק, גרמה החודש התבטאות יחידה שלו לחידוש צלילת שער המטבע האמריקאי, שחזר לשנרקל מתחת לרמת 3.50 ₪.
נגיד הבנק הביע את דעתו המקצועית על-פיה השקל צפוי על פיו יישק מט”ח להתחזק מול הדולר בטווח הבינוני-ארוך וגרם לסוחרי המט”ח ולציבור לרוץ למכור דולרים מתוך חשש שערכם צפוי לרדת. אין ספק שהנגיד הצטער על התבטאותו שנאמרה במסגרת סקירה מקצועית-אובייקטיבית לגבי מגמות צפויות בכלכלה הישראלית.
לאחר ובנק ישראל קבע את ייצוב שער הדולר כתוכנית אסטרטגית, כל אמירה שתפקפק ביכולתו של הדולר להתאושש תערים קשיים על יעילות המהלך, ומניסיון העבר נראה שאוזנו
של הציבור כרויה למוצא פיו של הנגיד.
הנגיד יכול בהחלט לחוש הרגשת פספוס לאחר שבסופו של דבר סיים השקל חודש
נוסף של התחזקות מול הדולר, בזמן שהאחרון דווקא התחזק באפריל מול כל
המטבעות המובילים בעולם ללא יוצא דופן. המדד מפתיע ומסיים את רצף הורדות הריבית
מדד המחירים לחודש מרץ שפורסם החודש עלה ב 0.3%- , והפריך את תחזיות השוק שציפה דווקא לירידת מחירים של 0.2% . הבדל משמעותי מאוד שנבע בעיקר מעלייה במחירי הדלק ומחירי המזון )שעלו בשיעור של 1.6% (. קצב האינפלציה השנתי עלה בעקבות המדד ל 3.7%- - מרחק ניכר מהרף העליון של יעד האינפלציה העומד על 3% בלבד. זה החודש ה 11-
ברציפות שבו קצב האינפלציה גובר, והעובדה שציפיות האינפלציה מתעדכנות שוב כלפי מעלה גרמה החודש כאב ראש לנגיד בנק ישראל, שקיצץ את הריבית ב 1%- בחודשיים הקודמים על-מנת להקל על המשק בהתמודדות עם ההאטה הכלכלית עולמית וכדי לנסות לבלום את ייסוף השקל. המציאות החדשה הכתיבה באופן ברור למדי כי מגמת הורדות הריבית נבלמה ובסופו של דבר הותיר הנגיד את הריבית לחודש מאי וללא שינוי בשיעור של 3.25% . מדד אפריל צפוי
להביא את קצב האינפלציה השנתי בישראל אל מעל ל 4%- ויגביר את הלחץ להעלאת הריבית במשק.