כלל פיננסים: מדד מנהלי הרכש באירופה ומדד האינדיקטורים המקדימים בארה"ב שיפורסמו מחר צפויים להראות שיפור

מפרסמים סקירה כלכלית יומית ומעריכים כי ללא פרסומי מאקרו חשובים היום, המסחר בעולם צפוי להיות רגוע יחסית
לא יכולתם, עדיין החסרתם פעימה כשמדד התחלות הבניה ואישורי הבניה בארה"ב הפתיעו למטה. ולמרות שידעתם שהנתון לא באמת יכול להעיד על התאוששות כלכלית, כיוון שגם אם היא קיימת לא תגרור עליה בהתחלות הבניה בשל המלאים הגדולים, וכמוכם משקיעים רבים הגיבו לנתון והמדדים ירדו בכחצי אחוז. אבל, אחרי לא פחות משעה כבר חזרו לעלות. לקראת סיום המסחר חזרו הירידות, חלק בשל מימוש, חלק בשל הצתה מאוחרת לנתוני הנדל"ן, חלקן בשל הדוחות המאכזבים של הום-דיפו וחלקם מירידת מניות הפיננסים על רקע הערכות של מודי'ס כי שווי הנכסים המסחריים המשיך לרדת לאחר שנפל במרץ ב-21% ביחס לשנה שעברה ולפחות ב-30% מהשיא ב-2007. החשש הוא כי ירידה חדה בשווי הנכסים עלולה להגדיל את המחיקות הנדרשות מהמערכת הפיננסית שמחזיקה כמויות גדולות של אג"ח מגובה נכסים. רוב שאר הסקטורים בכל זאת סיימו בעליות. לאחר סיום המסחר התפרסם נתון מאכזב של סקר בטחון הצרכנים (45- לעומת צפי ל:42-) גם באסיה נרשמה הבוקר מגמה מעורבת. הנפט חצה את רמת 60 הדולר לחבית.

ברזיל מתקרבת לצלחת הסינית
בכדי לנצל את מרבצי הנפט העצומים שנתגלו בה זה מכבר, זקוקה ברזיל לכסף, להרבה כסף. חברת הנפט של ברזיל, Petroleo Brasileiro, זקוקה לשם כך לסכום של 174 מיליארד דולר ב-5 השנים הקרובות. מימון מבית החברה מתקשה לקבל, מארה"ב ומאירופה זה באמת לא הזמן לבקש והברזילאים נאלצו להרחיק עד לסין - אחת המדינות היחידות שכסף עוד מצוי ברשותן. סין בעצמה זקוקה לכמויות גדולות של אנרגיה בכדי להניעה את כלכלתה הצומחת והסדר משותף נראה מבטיח. ההסכם הראשוני צפוי להיות הלוואה של 10 מיליארד דולר תמורת 200 אלף חביות נפט ליום.

ההתקרבות בין ברזיל לסין לאלה מבינכם שעוקבים נמשכת כבר תקופה, ובחודש מרץ האחרון עקפה סין את ארה"ב כשותפת הסחר הגדולה ביותר של ברזיל.

כלכלת יפן התכווצה בקצב המהיר ביותר בהיסטוריה
יפן, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, התכווצה ברבעון הראשון בשיעור של 15.2% (במונחים שנתיים). ההתכווצות החדה ביותר מאז החלו להירשם בה נתונים, 1955. הגורם העיקרי להתכווצות הוא הירידה ביצוא שנפל ב-70% ביחס לשנה שעברה.
חצי הכוס המלאה: התחזיות היו גרועות יותר וציפו להתכווצות של 16.1%. כמו כן הירידה ביצוא התמתנה מאז וקצב ההתכווצות צפוי להתמתן בחדות ואף לעבור לצמיחה ברבעון הרביעי.
להערכתנו, יפן לא נפגעת רק מהמשבר הכלכלי אלא מהתנוונות המערכת הכלכלית בה כבר הרבה קודם. ההצלחה הכלכלית לה זכתה יפן בשנות ה-80 בזכות התחרותיות והשוק שנפתח לעולם חזרה עם השנים למבנה כלכלי "הסתדרותי" ופיטורים או תחרות מבית הן מילים גסות. אולי דווקא המשבר יצליח לפרק את המבנה המשתק של הכלכלה ויביא לשינוי המיוחל.

לא מפחדים ! (עד שזה מגיע להשקעות)
מדד הפחד, ה-VIX, נפל אל מתחת ל-30 הנק'- 28.8. נזכיר כי המדד בודק את סטיות התקן שגלומות באופציות על מדד ה-S&P500 ומעיד למעשה על הצפי לתנודתיות.
בשגרה אפשר לצפות למדד של כ-15 נק', כלומר אנחנו עדיין לא שם, אבל אם נזכור שרק לפני כחצי שנה היינו ברמה של מעל 80 נק' נראה כמה המצב היום רגוע יותר. מה שמעניין הוא שמדד הפחד עד נפילת ליהמן ברדרס נשאר ברמות נמוכות ביחס למשברים קודמים, עד 32 נק' כשבמשברים קודמים שהיו קלים יותר הוא עלה מעל 40. יתכן שהמשקיעים נכנסו למשבר בתחושת ביטחון שהמשבר קטן עליהם ושהם יצליחו "לעבור גם את זה". אלא כנראה שנפילת בנק ההשקעות יחד עם ההשוואות למשבר שנות ה-30 ערערו לבסוף את ביטחונם והעלו את הסיכוי שאנו קרובים לאפוקליפסה. התגובה לכך הפחידה גם את הרגועים הגדולים.
וורן באפט אמר פעם שהמוטו שלו הוא שכשכולם מפחדים הוא קונה וכשכולם אופטימיים הוא מוכר. אבל מה עושים כשחצי ככה וחצי ככה? אולי נקרא בספר הבא.

מקיימים את הבטחות הבחירות (בארה"ב כמובן)
נזכיר כי במצע הבחירות שלו הבטיח אובאמה לקדם את השימוש באנרגיה חלופית ולהקטין את התלות בנפט. אתמול הודיע על תוכנית לקביעת סטנדרט מחייב ליעילות צריכת דלק שתשתנה בין קטגוריות הצרכים אך בגדול תגיע עד 2016 ל- 35.5 מייל ל-1 גלון (15 קמ' לליטר). התוכנית צפויה לחסוך עד אז 1.8 מיליארד חביות נפט ותקל על זיהום האוויר כמו הורדת 177 מיליון רכבים מהכביש. עלות התוכנית מתוכננת להתגלגל על רוכשי הרכבים שבממוצע יוציאו על כל רכב עוד 1,300 דולר.
המשמעות הכלכלית לא פשוטה. לדוגמא מצד אחד ירידת הצריכה עשויה להביא לירידה במחירי הדלק ובשילוב עם הצריכה הנמוכה של בנזין הנסיעות יהיו זולות יותר ולכן עשויות להתארך. מצד שני, התייקרות הרכבים עשויות להביא לירידה ברכישתם, להתייקרות ההובלה והגעת עובדים לעבודה. וכמובן יש את החיסכון בנזקי הזיהום כלומר, קשה מאד לגזור מכאן משמעויות כלכליות.

תבינו כבר - הם לא רוצים את הכסף
גולדמן זאקס, ג'י-פי מורגן ומורגן סטנלי שוב ניסו להחזיר 45 מיליארד דולר שקיבלו במסגרת תוכנית החילוץ, אבל הפד עדיין לא מסכים לקבל אותו, לפחות לא עד ה-8 ביוני התאריך בו נדרשים כלל הבנקים שנבחנו במבחני הלחץ לעמוד בדרישות ההון. כבר פורסם השבוע שגם לקיחת הכסף הייתה, בוא נגיד ככה, לא לבקשתם. כבר כתבתי על הסיבות למה הם לא רוצים את ההלוואה ולמה הפד מכריח אותם לקחת אותה, אז לא אחזור על זה. כמו כן, הבנקים צריכים גם להחליט אם הם רוכשים מהממשל את האופציות שמכרו לו, כי גם כאן העסק לא פשוט, הממשל לא רוצה למכור להם.

סיכום
בהמשך היום לא צפויים פרסומי מאקרו חשובים, כך שהיום עשוי להיות רגוע יחסית. אבל מחר שוב נחזור לראות נתונים משמעותיים, כגון מדד מנהלי הרכש באירופה ומדד האינדיקטורים המקדימים בארה"ב ושניהם צפויים להראות שיפור. נזכיר שאנחנו בתקופת פרסומי נתוני נדל"ן שתמשך גם לשבוע הבא ולכן בשל ההתייצבות בענף עשויה להמשיך ולתמוך בשווקים.