במזרחי מעריכים כי הסיכון בשוק המניות אינו נמוך

רונן מנחם מנהל היחידה לאסטרטגיה בבנק מעריך כי קצב הירידה בפעילות הכלכלית יואט
הנתונים האחרונים והמדדים הצופים קדימה מצביעים על כך שברביע השני של השנה יהיה קצב הירידה בפעילות הכלכלית נמוך משמעותית מאשר ברביע הראשון ואפשר שאומדני התוצר ישודרגו בהמשך השנה.
הסיכון הכרוך בשוק המניות בישראל, לאחר העליות האחרונות, אינו נמוך, אך לנוכח הנתונים הכלכליים האחרונים, הסיכוי נמשך אף הוא. בשל עליות אלה, ובעקבות בחינה ענפית שערכנו, לא מצאנו לנכון להמליץ, לעת עתה, על הקצאת יתר בענף כלשהו, להוציא חשמל ואלקטרוניקה, בו אנו ממשיכים להמליץ על הקצאת יתר.
אנו ממשיכים להעריך ששער החליפין ינוע בין 4.0 ל-4.2 שקל לדולר בשבועות הקרובים. רכישות המט"ח תימשכנה, כך שהן תמשכנה לתמוך בפיחות הדרגתי בשער השקל כנגד הדולר.
הריבית תישאר נמוכה לזמן רב ככל הניתן, תוך שבנק ישראל מאמץ, במידת האפשר, פרשנות מקילה לעליות גבוהות במדד, אם תתחוללנה.עם זאת, הגיוני בהחלט שהנסיבות תאלצנה, בסופו של דבר, את בנק ישראל לבחון העלאת ריבית.
העלייה בתשואות הפדיון על איגרות החוב לטווח ארוך עשויה להימשך, על רקע האמרת ההוצאות הממשלתיות, אך תוגבל על ידי הנחישות של בנק ישראל להמשיך לרכוש אותן.
איגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד לטווח בינוני תיהנינה מהפיחות בשקל, במידה בה יתרחש. הסדרות לטווח קצר לפדיון תושפענה, לפי ההערכות הנוכחיות, ממדדי המחירים לצרכן הנמוכים, המסתמנים החל בחודש יוני. אמנם, לפי חישובים שונים, העלאות המיסים השונות, עליהן החליטה הממשלה, תוספנה, בממוצע, 1.5 נקודת אחוז לשיעור העלייה במדד בשנה ומחצית השנה הקרובות, אך זו תוספת חד פעמית לרמת המחירים, שלא בהכרח תשליך על קצב עלייתם. כמו כן, לנוכח ההאטה הכלכלית הנוכחית, לא ברור איזה חלק מהתוספת הנומינאלית אכן יתורגם הלכה למעשה לעלייה במחירים לצרכן.
איגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות תושפענה ממספר גורמים מנוגדים. עודף גיוס ניכר בחודשי הקיץ, תשואות פדיון גבוהות על איגרות החוב הממשלתיות בארצות הברית, הגדלת ההוצאות המתוכננות על ידי הממשלה והעלאות המסים השונות – כל אלו יכבידו על הסדרות לטווח בינוני-ארוך; מנגד, הסדרות לטווח הקצר יותר תושפענה מההערכות בדבר העלאת ריבית בשלב מסוים.
לאחר הודעת הריבית האחרונה גדל הסיכוי לשינוי כיוון בריבית בהמשך השנה, ולכן ניתן לשקול הצטיידות באגרות חוב אלה. היה והן תרשומנה ירידות שערים, מוצע לנצל זאת על מנת להגדיל את ההחזקה בהן.
איגרות החוב התאגידיות תושפענה, בתקופה הקרובה, ממספר גורמים מנוגדים. מחד: הציבור והגופים המוסדיים מעוניינים להגדיל את מידת הסיכון, בהיעדר די חלופות בטוחות אטרקטיביות; ועליות גבוהות יחסית, שתירשמנה במדד המחירים לצרכן בחודשים אפריל ומאי, תתמוכנה בהן. מנגד: הצטמצמו מאוד תשואות הפדיון הנוספות בהשוואה לאיגרות החוב הממשלתיות; מדדים נמוכים, שירשמו (לפי ההערכות הנוכחיות) החל ביוני, יקזזו מביצועיהן; ותשואות הפדיון על איגרות החוב הממשלתיות, המהוות להן ריצפה, עשויות לעלות בחודשי הקיץ.
שער החליפין דולר – אירו ינוע בתחום 1.35-1.25 בתקופה הקרובה. גורם הסיכון הוא לפריצה כלפי מעלה.
מחיר הנפט הגולמי ימשיך לנוע בין גורמי ההיצע והביקוש, תוך תנודתיות גבוהה, אך נמשך סיכון up-side למחיר הנוזל.