כלל פיננסים: "למשקיעים לטווח קצר הסיכון בשוק עדיין גבוה בשל הסיכוי הסביר לתיקון כלפי מטה"

סבורים כי למשקיעים לטווח ארוך התקופה הנוכחית היא עדיין הזדמנות לרכישת נכסים במחירים סבירים
המכירות הקמעונאיות- חזרו לרדת – רע לבורסה אבל טוב לכלכלה
נכון שזה הנתון הכי חשוב של השבוע ונכון שממש רצינו שהוא יהיה טוב, במיוחד אחרי שהממשל דחף כ"כ הרבה כסף למשקי הבית והתחנן "תלכו לצרוך", אך נתוני הצריכה הקמעונאית אכזבו כשירדו ב-0.4%, לעומת תחזיות לאי שינוי, ולאחר שגם במרץ ירדו ב-1.3%. חשש המשקיעים הוא שהעלייה בצריכה, שהייתה בינואר ופברואר ודחפה אז לעליות, הייתה זמנית. קיימות סיבות רבות שיתמכו בטענה זו בניהם שיעורי האבטלה שממשיכים לעלות, אלא שניתוח הנתונים מראה שזאת לא הסיבה העיקרית. משקי הבית לא הקטינו את הצריכה רק בשל ירידת ההכנסה אלא גם בשל הגדלת החיסכון. האשראי הצרכני ירד מ-נוב' 2008 ב-1.2%, כשבשנים רגילות הוא בכלל עולה בקצב שנתי של כ-8%, ושיעור החיסכון, מתוך ההכנסה, עלה מ-2.7%- ב-2005 ל-4.2% כיום. נכון שסעיף הצריכה הוא הגדול במרכיבי התוצר האמריקאי אך לצריכה מוגזמת השפעות שליליות על צמיחה עתידית בריאה שצריכה לנבוע מעלייה בהשקעות. הבורסה לא מתעניינת בטווח הארוך, היא רוצה את זה כאן ועכשיו והגיבה לנתון בירידות.
נפילת ליהמן ברדרס - הדבר הכי טוב שקרה לכלכלה
לאחר נפילת ליהמן ברדרס שותק שוק האשראי העולמי והיה בין הגורמים העיקריים להחמרת המשבר. מבקרים רבים טענו שההחלטה לתת לבנק ההשקעות "הגדול מכדי ליפול" ליפול הייתה מוטעית. אך לא חוכמה לטעון שמדובר בהחלטה גרועה מבלי לדבר על האופציה השנייה: נפילת ליהמן ברדרס זעזעה לא רק את השווקים אלא גם את הבנקים שעד אותו יום האמינו שלקיחת סיכון גבוה גוררת רווחים גבוהים או הצלה ע"י הממשל. במצב כזה רמת הסיכון הייתה ממשיכה לעלות עד לסוף הבלתי נמנע בו הממשל היה שוקע יחד עם החברות. הנפילה של ליהמן הייתה הסטירה שהבנקים היו צריכים בשביל להתאפס על עצמם, לגייס הון ולדעת שגורלם בידם. עתיד העולם לא היה טוב אם כל גופי ההשקעה הגדולים היו יוצאים בשלום מהמשבר העצום שאותו גרמו. נכון שגם הכלכלה סבלה אך גם לכסף שנחסך למשלם המיסים האמריקאי וגם לאיתות לשאר הגופים יש ערך לא מבוטל.
מתי תחזור ריבית הפד לעלות
ב-38 השנים האחרונות ממוצע גובה הריבית בארה"ב עמד על 6.35% ובשיא, ב-1980, הגיעה ל- 20%. היום נמצאת הריבית בשפל של כל הזמנים קרובה ל-0%. המודל העיקרי לקביעת הריבית , מודל TAYLOR, מצביע על כך שגובה הריבית צריך להיות שלילי, אך טיילור בעצמו אמר אתמול כי מתקרב הזמן בו יאלץ הפד לחזור ולעלות את הריבית, בשל חשש מעליית האינפלציה, והזמן לכך אוזל. החוזים העתידיים על שער הריבית מאותתים כי יש לכך עוד זמן ומחודש לחודש אף דוחים את הקץ. כעת מגולמת העלאת ריבית הפד רק בתחילת 2010.
ירידה במלאים- הירידה לצורך עליה התמתנה
רצינו שהמלאים ירדו כדי שנוכל לחזור לצמיחה מהירה אך התאכזבנו מעט, כנראה שהירידה בצריכה עשתה את שלה וייקח יותר זמן להיפתר מכל מה שכבר יוצר. קצב הירידה במלאים של הסקטור העסקי שפורסם אתמול התמתן ל- 1%- לעומת צפי ל-1.1%-.
המרוץ לטריליון - תוכנית רכישת הנכסים הרעילים PPIP
נזכיר כי תוכנית PPIP נועדה לשתף משקיעים מוסדיים ברכישת הנכסים הרעילים מהמערכת הבנקאית, כאשר מחיריהם יקבעו במכרז והמשקיעים יקבלו סבסוד ומימון פדראלי לרכישות. שווי הרכישות הכולל יגיע לטריליון דולר מתוכם 100 מיליארד מתוכנית החילוץ שאושרה כבר. מתוך המוסדיים שהגישו בקשות להשתתף בתוכנית הודיעו אתמול הרשויות בארה"ב מי נבחר להשתתף. כעת יתחיל השלב הבא שהוא המשא ומתן לגבי המבנה של הקרנות המשתתפות. נמשיך לעקוב.
גוש האירו- התעשייה ממשיכה להתכווץ ומהר
בגוש האירו עדיין לא רואים התאוששות או עצירת הנפילה ביצור התעשייתי. כשמדד הייצור המשיך ונפל מפברואר 08 ועד כה ב-20.1%. עם זאת, נזכיר, שאינדיקטור מדד מנהלי הרכש, שכבר פורסם, ומהווה Leading אינדיקטור לסקטור התעשייה, מאותת כי ההתכווצות בתעשייה צפויה להתמתן. נקווה שהאיתות נכון.
הכריחו אותם לקחת ת'כסף
בעוד בנקים מנסים לצאת מתוכנית החילוץ כעת מתברר ששר האוצר לשעבר, פולסון, איים על הבנקים ברגולציה במידה ולא ייקחו את הכסף. יתכן שצעד זה היה נחוץ כיוון שמנהלי הבנקים לא רצו את ההגבלות הממשלתיות על השכר ופחות חשבו על עתיד הבנק ומצד שני לעזרה הממשלתית היו עלויות מצד הבנק (בעיקר דרך הנפקת מניות, חשש מהלאמה וכו') שחלק אומרים שגרמו בעצמם להחמרת מצבם של הבנקים. גורם נוסף שיתכן וגרם למצב המוזר הזה הוא העובדה שתוכנית החילוץ בסך 700 מיליארד דולר כבר אושרה והאוצר האמריקאי לא רצה לעשות לעצמו פאדיחות אם לאחר כל העבודה שלו יסתבר שאף בנק בכלל לא מעוניין בכסף וחוץ מזה שלא היה לו רעיון טוב יותר.
בשווקים
נתוני המכירות הקמעונאיות ודו"ח קרטל הנפט אופ"ק על צפי לירידת ביקושים מארה"ב הביאו לירידת מחירי הסחורות, ה-CRB ירד ב-1.13%. ירידת מחירי המניות בבורסות העולם ב-2%-3% בממוצע. מדד הפחד חזר לעלות מעט ל-33.6 נק' . מחירי אג"ח ממשלתיות ברוב חלקי העולם חזרו לעלות, בלטה העלייה באג"ח בריטי ל-10 שנים שעלה אתמול ב-1.2% ונסחר בתשואה של 3.51%.

סיכום – היכונו, נתוני מאקרו בצרות מגיעים בצרורות
נתוני המאקרו השליליים של המכירות בארה"ב, שהביאו לירידות בשווקים, סביר שיתרחשו באינדיקטורים נוספים כיוון שבמקרים רבים תחום האינדיקציה שלהם חופף. לעליות המדדים בתחילת השנה, כמו שכבר כתבתי מזה זמן, היו אומנם סיבות מוצדקות אך סביר שחלק גדול מהם נבע מהשפעות חד פעמיות כגון השפעת ההרחבות הפיסקליות ותיקון לזעזוע ליהמן ברדרס. למשקיעים לטווח קצר הסיכון עדיין גבוה בשל הסיכוי הסביר לתיקון כלפי מטה של השיפור המאולץ בתחילת השנה. למשקיעים לטווח ארוך זאת עדיין הזדמנות לרכישת נכסים במחירים סבירים. המכפילים הנגזרים מהרווחים הצפויים לשנה הבאה אטרקטיביים ובעיקר באירופה ומגלמים כעת תשואה של כ-10% לשנה.