לאומי: התוואי הנוכחי מוביל לגירעון בהיקף של כ-6% תוצר בשנת 2009

היקף ההכנסות ממסים בשליש הראשון של השנה היה כ-14.1 מיליארד ₪ בממוצע חודשי - נמוך בכ-2.3 מיליארד ₪ בחודש בהשוואה לשליש הראשון אשתקד
הגירעון בתקציב ממשיך לגדול וצפוי להיות כ-6% תוצר בשנת 2009
בחודש אפריל הסתכם הגירעון בתקציב הממשלה (ללא מתן אשראי נטו) בכ-3.2 מיליארד ₪, כאשר בארבעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם הגירעון בכ-7.9 מיליארד ₪. זאת, לעומת עודף תקציבי של כ-5.2 מיליארד ₪ שהיה לממשלה בשליש הראשון של שנת 2008. ההסבר המרכזי לגידול בגירעון הוא הירידה בהכנסות המדינה ממסים על רקע המיתון בפעילות הכלכלית במשק. כך, היקף ההכנסות ממסים בשליש הראשון של השנה היה כ-14.1 מיליארד ₪ בממוצע חודשי, סכום הנמוך בכ-2.3 מיליארד ₪ בחודש בהשוואה להיקף גביית המיסים בשליש הראשון אשתקד. שמירה על פער זה גם בהמשך השנה שקולה לגידול בגירעון בהיקף שנתי של כ-4% תוצר בהשוואה לגירעון שהיה בשנה שחלפה (הגירעון ב-2008 הסתכם בכ-2.1% תוצר). לכן נראה כעת כי התוואי הנוכחי מוביל לגירעון בהיקף של כ-6% תוצר בשנת 2009.

תנועות ההון היוצאות היו גבוהות מתנועות ההון הנכנסות ברביע הראשון של השנה
נתוני בנק ישראל על תנועות ההון לישראל וממנה מלמדים כי ברביע הראשון של השנה, ההשקעות הישירות (לדוגמא רכישת בעלות בחברות בהיקף של 10% ויותר או השקעות נדל"ן) של תושבי חוץ בישראל, המבוצעות באמצעות הבנקים בישראל היו יציבות, הן בהשוואה לרבע האחרון של 2008 וכן בהשוואה לממוצע הרבעוני ב- 2008. בהתייחס להשקעות הפיננסיות של תושבי חוץ בישראל ניכרת עלייה של כ- 54% ביחס לרבעון קודם, אשר נובעת בעיקר מהשקעה באג"ח של ממשלת ישראל, בפרט כאלה שהונפקו לאחרונה בחו"ל.

באשר להשקעות של תושבי ישראל בחו"ל, חלה ברבע הראשון של 2009, ירידה משמעותית בהשקעות הישירות של ישראלים בחו"ל, המבוצעות באמצעות הבנקים בישראל. ירידה זו ניכרת הן בהשוואה לרבע האחרון של 2008 והן בהשוואה לממוצע הרבעוני ב- 2008. לעומת זאת ההשקעות הפיננסיות של ישראלים בחו"ל עלו מאד בהשוואה לרביעים הקודמים והסתכמו בכ- 1.8 מיליארד דולר ברבע הראשון של 2009, מתוכם 1.4 מיליארד דולר הושקעו במניות בחו"ל. המשקיעים העיקריים היו הגופים המוסדיים אשר תרמו כ-70% מן ההשקעה במניות בחו"ל. נתון זה עשוי להצביע על אופטימיות של הגופים המוסדיים ביחס לשווקים בחו"ל. במבט כולל, ברביע הראשון של השנה היקף תנועות ההון היוצאות היה גבוה מאלה הנכנסות, נתון אשר תמך בהחלשות השקל בהשוואה למטבעות החוץ ובפרט ביחס לדולר.

הגירעון המסחרי של ישראל ממשיך להצטמצם
הגירעון המסחרי של ישראל הסתכם בארבעת החודשים הראשונים של השנה בכ-1.8 מיליארד דולר בהשוואה לכ-4.2 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. צמצום חד זה בגירעון, מקורו בירידה של כ-8 מיליארד דולר ביבוא—כאשר צמצום הערך הדולרי של יבוא הדלק והיהלומים תרם כמחצית מירידה זו. במקביל, היקף היצוא קטן בכ-5.6 מיליארד דולר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד והתוצאה הכוללת היא ירידה של 2.4 מיליארד דולר בגירעון המסחרי.

בחודשים האחרונים נרשמה האטה מסוימת במגמת הירידה הן של היבוא והן של היצוא, אך הרמה החודשית של מרבית הרכיבים דומה לזו שהייתה לפני שנתיים עד ארבע שנים. במילים אחרות, לעת עתה אין סימנים לסיום ההאטה בפעילות הכלכלית כפי שהיא משתקפת בנתוני סחר החוץ. נקודת האור בנתונים אשר פורסמו היא כאמור השיפור המשמעותי בגירעון המסחרי, אשר עשוי לבוא לידי ביטוי בשיפור דומה גם בנתוני מאזן התשלומים של ישראל, באופן שיגדל העודף בחשבון השוטף. השפעת הצמצום החד ביבוא, הן כמותית, על רקע הצמצום בסחר החוץ העולמי והן כתוצאה מירידה במחירי חומרי הגלם בעולם, הייתה מהותית בהקשר זה.