הבנקים בארץ ובעולם כבד דנים בדרכים לצאת מהמדיניות הנוכחית ללא משברים

בנק לאומי פרסם סקירת מאקרו ומציין כי בעולם מתחילים להערך ליציאה מהמדיניות המוניטארית המרחיבה
בנק לאומי מפרסם עכשיו סקירת מאקרו בה הוא מסיים בהערכה כי הבנקים המרכזיים בעולם מתחילים להרהר בשלב הבא של המשבר והוא האפשרות להתפרצות אינפלציונית עקב הורדות הריבית המסיביות. הנגידים כבר מחפשים את הדרך לשנות את המדיניות המוניטארית המרחיבה. להלן הסקירה המלאה:
סחר החוץ של ישראל רשם ירידה חדה גם ביבוא וגם ביצוא ברביע הראשון של השנה.
הנתונים באים לידי ביטוי למיתון בעולם המשפיע על צמצום חד בנפח הסחר העולמי בו תלוי מאד המשק הישראלי. כתוצאה, הצטמצם הגירעון המסחרי בכ-1.5 מיליארד דולר, בהשוואה לגירעון בתקופה המקבילה אשתקד, כאשר הגירעון ללא אוניות, מטוסים יהלומים ודלק (גורמים בעלי תנודתיות גבוהה) הצטמצם, בהשוואה לרביע האחרון של 2008 בכ-0.6 מיליארד דולר. משמעות צמצום זה, במונחים שנתיים, הוא שיפור השקול ליותר מכ-1% תוצר בגירעון המסחרי של ישראל. שיפור זה צפוי לבוא לידי ביטוי בשיפור בנתוני מאזן התשלומים שטרם פורסמו ובנתוני הצמיחה לרביע הראשון (שיושפעו לשלילה מגורמים אחרים). כפי שניתן לראות בגרף, הרי המשבר הנוכחי מתאפיין בירידה חדה ומהירה במיוחד בסחר החוץ של ישראל, בהשוואה למיתון הקודם בראשית העשור. אז הפגיעה הייתה ממוקדת יותר בענפי ההייטק בעוד שכיום הפגיעה היא במרבית ענפי המשק, על רקע היותו של המשבר גלובאלי ועמוק יותר מאשר בעבר. במבט קדימה, הצמצום הניכר בסחר החוץ, ובפרט ביצוא של ישראל, הן של סחורות והן של שירותים, צפוי להביא לעדכון כלפי מטה בתחזית הצמיחה של ישראל לשנת 2009 לשיעור שלילי.


המדד המשולב לבחינת מצב המשק ממשיך במגמת הירידה.
המדד המשולב לבחינת מצב המשק המתפרסם על ידי בנק ישראל, ירד בחודש מרס ב- 0.9%. ירידה זו משקפת התפתחויות מעורבות ברכיבי המדד: מחד, ירידת יבוא הסחורות בחודש מרס ב- 2.2%, בהמשך לירידה של 5.6% אחוזים בפברואר וכן ירידה במדד הפדיון של המסחר והשירותים אשר ירד בחודש פברואר ב- 0.5%. מאידך, הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים עלייה מתונה בהיקף המכירות ברשתות שיווק ברבעון הראשון של 2009. זהו אינדיקטור חיובי ומעודד אשר את הביטוי לו עשויים לראות במדד הפדיון של המסחר והשירותים בעתיד. שאר מרכיבי המדד המשולב הצביעו בחודש מרס על מגמת עליה מתונה. מדד הייצור התעשייתי לחודש פברואר עלה בכ-0.1% לאחר ירידה בחודש ינואר. מדדי היצוא של סחורות ושירותים לחודש מרס עלו גם הם, בשיעורים של 0.3% ו- 5% בהתאמה, לאחר ירידה במדדים אלו בשלושת החודשים הקודמים.

הקצב השנתי של התפתחות המדד (ראה/י גרף) ממשיך להיות שלילי ומשקף את ההרעה במצב המשק, זאת למרות העלייה בחלק מרכיבי המדד אשר מיתנה את קצב הירידה. יתר על כן, ניתן לראות בגרף כי עוצמת הירידה במדד המשולב דומה לעצמת הירידה שחלה במשבר הקודם ב- 2001, באותה עת, התמתנות הירידה של המדד הייתה לאחר כשנה ורק לאחר כשנה נוספת חלה חזרה לקצב צמיחה חיובי. חיזוק לנתונים על הרעה במצב המשק ניתן למצוא בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (נתוני מגמה) לפיהם שיעור האבטלה בחודשים ינואר-פברואר 2009 הסתכם בכ-6.9%, כלומר המשך המגמה של עלייה בשיעור האבטלה, אשר ראשיתה נצפתה ברביע השלישי של 2008. נציין כי מקורות מידע נוספים, בהם סקירת התאחדות התעשיינים, מלמדים כי קצב הפיטורים הואץ ב- 2009 ויש לצפות כי נתון זה יבוא לידי ביטוי בחודשים הקרובים במדדי הפעילות הכלכלית השונים ובשיעור האבטלה במשק.


ריבית בנק ישראל נותרה ברמה של 0.5%; הריבית הריאלית לטווח הקצר -שלילית
בנק ישראל הודיע ב-28 באפריל כי הריבית לחודש מאי תישאר ברמה של 0.5%. ברקע הדברים צוינו על ידי בנק ישראל נתוני מדד מרס אשר היה גבוה מהצפוי, כניסת קצב עלית המחירים לתחום יעד האינפלציה כבר בעת הקרובה וציפיות שוק ההון והחזאים לעליה בריבית בשנה הקרובה. באשר לפעילות הריאלית, ציין בנק ישראל כי עדכן כלפי מטה את תחזיתו לקצב הצמיחה בשנת 2010 וכי סקר החברות העתיד להתפרסם בקרוב מצביע על הערכת החברות כי ההתכווצות בפעילות תהיה מתונה יותר ברביע השני ביחס לרבע הראשון, כאשר גם באשר למשק העולמי צוינה העובדה כי "ניכרים סימני האטה בקצב ההתדרדרות ואולי אף סימני התייצבות ראשונים".

השמירה על רמת הריבית הנוכחית משמעותה ריבית ריאלית שלילית. יתכן וריבית זו אף תרד עוד בתקופה הקרובה. ריבית ריאלית כה נמוכה, ואף שלילית, תומכת בפעילות הכלכלית הריאלית ובחזרת האינפלציה לתחום יעד יציבות המחירים. יחד עם זאת, ציין בנק ישראל כי "נשמעים בעולם קולות על הצורך בגיבוש אסטרטגיה שתאפשר מדיניות מוניטרית פחות מרחיבה". במילים אחרות, בנקים מרכזיים בעולם דנים כבר כעת ב"דרך היציאה" (EXIT POLICY) מתוואי המדיניות הנוכחי, אשר תמנע, ככל הניתן, תנודות חדות מדי בשווקים השונים, אשר בפעילותם התערבו הבנקים המרכזיים במשבר הנוכחי. נגיד הבנק המרכזי של ארה"ב התייחס לצורך בצמצום מידת אי הוודאות בקרב הציבור, בנאום ב-14 באפריל:
"…when the time comes, our ability to clearly communicate our policy goals and our assessment of the outlook will be crucial to minimizing public uncertainty about our policy decisions."

במבט קדימה, נראה כי גישה זו המתחילה להינקט בעולם כבר כיום, עשויה להיות מועילה גם בהקשר של צעדי המדיניות העתידיים במשק הישראלי, בו ישנה כיום התערבות של הבנק המרכזי בשווקים השונים (אג"ח, מט"ח, כסף).