במיטב סבורים כי בעקבות עליות השערים האחרונות נראה כי הדיבורים על כשל בשוק אגרות הקונצרניות אינם רלבנטיים עוד

בבית ההשקעות סבורים שתחילת עליות בצמודים בטווח הקצר קשורה בכיוון המסחר בדולר\שקל
בית ההשקעות מיטב מפרסם סקירת מאקרו שבועית.
שוק אגרות החוב הממשלתיות השבוע התאפיין בעלייה של האפיק השקלי וירידה של האפיק הצמוד מדד בכל הטווחים לפדיון. מדד אגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות עלה השבוע ב-0.25% בעוד שמדד אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד ירד השבוע ב-0.48%.

הירידה בציפיות האינפלציה, הנגזרת מהמסחר השבועי, הפוכה לעלייה החדה יחסית בציפיות האינפלציה מהשבוע שעבר. "שאלת מיליון הדולר" היא, האם מדובר בתיקון טכני לעליות משבוע, שלאחריו ימשיכו הצמודים לעלות? או שמדובר בסיום "ריצת הצמודים", עקב ההערכה שציפיות האינפלציה עלו מעבר למתחייב?

לדעתנו התשובה לשאלה זו, לפחות בטווח הקצר, קשורה בעיקר לכיוון המסחר בדולר/שקל. פיחות חד של השקל כנגד הדולר תגרור עלייה באגרות החוב הצמודות ולירידות במקרה של תיסוף. הערכה זו מתבססת על העובדה שחלק לא מבוטל מעליית מדד המחירים לחודש מארס מיוחסת לסעיף הדיור אשר הושפע מאוד מעליית שער הדולר.

בכל זאת, הסיפור המעניין של השבועות האחרונים הוא ללא ספק עליות השערים הרצופות מזה כמעט חודשיים בשוק אגרות החוב הקונצרניות. רצף העליות והאווירה החיובית מאפשר את המשך גיוסי החוב הראשוניים, כאשר השבוע הייתה זו חברת גב-ים הוותיקה אשר זכתה בהנפקה לביקושי יתר של מאות מיליוני שקלים. המשתתפים בהנפקות הראשוניות אינם טועים, אם לשפוט זאת על פי רווח של כ-4.5% בשבועיים שרשמו המשקיעים בהנפקת האג"ח של סלקום. ו\בנוסף, חשוב לזכור כי מדובר בחברה יציבה המדורגת AA.

בעקבות עליות השערים האחרונות, נראה כי הדיבורים על כשל בשוק אגרות הקונצרניות, שהיו נכונים עד לפני מספר שבועות, כבר אינם רלבנטיים, וכי כעת סולק מרכיב הפאניקה מתמחור מרבית סדרות אגרות החוב הגדולות.

שבוע המסחר הנוכחי נסגר אף הוא בעליות שערים כאשר מדד התל בונד 60 עלה השבוע ב-0.61% וב-16.14% מתחילת 2009.


מניות
תכנית האוצר איזנה את הירידות

סוף שבוע המסחר הסתיים בעליות שערים ובפקיעה חיובית של אופציות המעו"ף לחודש אפריל. בנוסף, הייתה זו תכנית ה"בלימה ותנופה" שפרסם משרד האוצר שהזניקה את מניות הבנקים ויחד איתם את בורסת תל אביב כולה. התכנית שהוצגה כוללת קיצוץ בתקציב המדינה, הפחתות מסים, הרחבת האשראי במשק, עידוד היצוא, בלימת האבטלה וקידום רפורמות מבניות במשק.

האווירה החיובית הזו לא אפיינה את תחילת השבוע, שהחל בשלושה ימי מסחר רצופים של ירידות. זאת, בהתאם למימושי הרווחים ברחבי העולם ונתוני מקרו לא מעודדים על הכלכלה האמריקאית בכלל והמערכת הפיננסית בפרט.

שני ימי המסחר האחרונים של השבוע, איזנו מעט מהירידות, למרות שבעולם לא נרשמו תנודות גדולות במדדים המובילים. השבוע נקטע את רצף העליות של השבועות האחרונים שנבע בעיקר מהמגמה החיובית בעולם בעקבות אינדיקציות ראשוניות, לפיהן ההידרדרות הכלכלית מתחילה להיבלם. מבין מדדי המניות העיקריים, מובילים בזינוקים מתחילת השנה מדד ת"א 75 עם עליה של 60.1%, מדדי היתר 50 ו-120 שהוסיפו לערכם 59.6% ו-58.7% בהתאמה ומדד הנדל"ן עם זינוק של 58.6%. מתחילת חודש אפריל, מוביל מדד הפיננסים עם טיפוס של 21.6%, כאשר מדד הבנקים עלה 17.1%, מדד הנדל"ן הוסיף לערכו 13.8%.
בסיכום שבועי, ירדו מדד המעו"ף ב-1.6%, ת"א 100 ב-1.8%, ת"א בנקים ב-2.4% ומדד הנדל"ן, שהוביל בירידות, עם צניחה של 8.6%.

מניות בכותרות:

סטנלי פישר, והמפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, נפגשו השבוע עם שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים במטרה להביע את מורת רוחו של בנק ישראל ממספר החלטות שהתקבלו בבנק לאחרונה.

מניית אפריקה ישראל ריכזה השבוע עניין רב ונסחרה במחזורי מסחר גדולים. קשה להסביר מדוע זינקה המנייה בשיעור חד כל כך בתקופה האחרונה, כאשר הטריגר היה מכירת קניון רמת אביב וקניון סביונים, אולם השבוע סבלה מניית החברה דווקא ממימושים.

מניית כי"ל ירדה ב-11.8% השבוע בניגוד למגמה בשוק, ויחד איתה משכה גם את החברה לישראל לירידות של 4.9%. הירידות נבעו בעיקר מפרסום דו"חותיה של יצרנית הדשנים הקנדית פוטאש, שהיו חלשים מהצפוי.

ענקית התרופות הישראלית טבע איבדה השבוע 2.3% לאחר שהפסידה במאבק משפטי על תרופת האביסטה לטיפול באוסטרופורוזיס (בריחת סידן) של חברת התרופות איליי לילי. מכירות התרופה הסתכמו ב-700 מיליון דולר.

מט"ח
הדולר נחלש ב-1.8% מול האירו
- הנפילה השבועית החדה ביותר מאז מארס 2008

בשבוע המסחר החולף רשם השקל פיחות כנגד הדולר, בהתאם למגמה העולמית, ואף התבסס ברמת ה-4.2 שקלים לדולר. התחזקותו של השטר הירוק בזירת המט"ח העולמית הגיעה בעקבות עלייה במפלס החששות עקב חוסר הוודאות לגבי תוצאות מבחני המאמץ לבנקים האמריקאיים שפורסמו בסוף השבוע. החששות, חיזקו את אחיזת המשקיעים בשטר הירוק הנתפס כבטוח. ביום המסחר האחרון של השבוע התחזק הדולר ב-0.45% ונקבע על רמה של 4.2480 שקלים. שערו היציג של אירו זינק גם הוא ב-2.06% ונקבע על רמה של 5.6322 שקלים. בראייה שבועית, התחזק הדולר למול המטבע המקומי ב-1.65% והאירו, שסיים בזינוק מרשים, רשם עלייה של 2.82%.
עוד בזירה המקומית, התנהל המסחר כשברקע פרסום עדכון תחזיות הצמיחה של קרן המטבע הבינלאומית, לפיו כלכלת ישראל צפויה לרשום השנה קצב צמיחה שלילי של 1.7%, זאת לעומת תחזית קודמת לצמיחה מתונה של 0.5%. למרות ההתכווצות הצפויה, ההערכות הרווחות בשוק הן כי בנק ישראל לא צפוי להודיע בתום ישיבתו הקרובה, שתתרחש ביום שני, על שינוי בריבית הבנק, שעומדת כיום על רמה של חצי אחוז בלבד.

שבוע מסחר הפכפך עבר על שוק המט"ח העולמי.
תחילה היה נראה כי המטבע האמריקני הצליח לשבור את הרף הפסיכולוגי של 1.30 דולר לאירו, אולם מאמצע השבוע חזר הדולר להיחלש. כאמור, האירו, שנפל בתחילת השבוע אל מתחת לרמה של 1.29 דולר, שפל של חודש, התחזק למול הדולר בשלושת ימי המסחר שלאחר מכן בעיקר על רקע סדרת נתוני מקרו כלכליים טובים מהצפוי שפורסמו בימים האחרונים באירופה. הנתונים המפתיעים חיזקו את ההערכות כי שיאו של המיתון הכלכלי בגוש האירו כבר חלף. בסיכום שבועי, נפל הדולר מול היורו ב-1.8% - הנפילה השבועית החדה ביותר מאז חודש מארס 2008 ונסגר בשער של 1.3244 לאחר שנגע ברמה של 1.3300 דולר לאירו.

האינדיקאטורים המרכזיים שהשפיעו על המסחר העולמי הם: הראשון הוא מדד ביטחון העסקים בגרמניה, הכלכלה הגדולה ביותר בגוש היורו, התאושש החודש משפל של 26 שנים. השני היה תוצאות בחינת חוסנם של הבנקים בארה"ב, נתון מאכזב שכותרתו הייתה - שהבנקים לא עומדים ברף היתרות שהציב הבנק המרכזי. בנוסף, פערי הריביות בעולם ממשיכים להסגר ובעוד שנראה כי הבנק המרכזי האמריקאי לא יוריד ריבית, צופים המשקיעים כי יש עוד מקום להורדות ריבית נוספות בשאר הכלכלות.


אנרגיה:
רמות המלאי עומדות על 370.6 מיליון חביות נפט
- הרמה הגבוהה ביותר מאז ספטמבר 1990

החוזים העתידיים על מחיר הנפט השלימו יום רביעי רצוף של עליות שערים, על רקע דיווח של חברת פורד על הפסד רבעוני נמוך מהצפוי שסייע למדדי המניות בארה"ב לעלות. ההשפעה החיובית זרמה גם לשוק הסחורות והסוחרים שאבו אופטימיות לעלייה אפשרית בביקושים לנפט. החוזה העתידי על מחיר הנפט למסירה ביוני, שהפך לחוזה המוביל מבחינת מחזורי המסחר, עלה ב-1.93 דולר, או 3.9% וננעל במחיר של 51.55 דולר לחבית בבורסת הסחורות בניו יורק.
במבט שבועי, התחזק הזהב השחור ב-2.4% - בנטרול פקיעת החוזים למסירה במאי. רצף העליות המשיך למרות פרסום דו"ח המלאים השבועי ביום רביעי האחרון. סוכנות האנרגיה הממשלתית דיווחה על גידול נוסף בהיקף המלאים, כשלמעשה, מדובר בקפיצה הגבוהה ביותר שלהם מזה שנתיים, הנובעת מנפילה בביקושים לנפט. ובכן, רמות המלאי עלו בשבוע שעבר ב-3.7 מיליון חביות נפט נוספות ל-370.6 מיליון חביות בסה"כ - זוהי הרמה הגבוהה ביותר מאז ספטמבר 1990!