לאומי: לקראת שנת 2010 עשוי להיות שינוי מהיר יחסית במגמת ההתפתחות של המחירים במשק

במידה ואכן יתרבו הסימנים להתאוששות במשק העולמי והישראלי תחזור האינפלציה לקצב שנתי של 2% ויותר
מדד המחירים לצרכן במרס בעיקר בהשפעת סעיף הדיור
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש מרס ב-0.5% וברביע הראשון של השנה הסתכמה ירידתו בכ-0.1%. התרומה העיקרית לעליית המדד החודש, כמו גם לעלייתו בשיעור של כ-3.5% ב-12 החודשים האחרונים, הייתה לסעיף הדיור. סעיף זה אשר משקלו כ-23% מהמדד עלה במרס ב-1.6% ולכן תרם את רובה של העלייה. בתנאי המשק הנוכחיים, מיתון של הפעילות הכלכלית ועלייה בשיעור האבטלה, קשה להסביר לאורך זמן עלייה משמעותית בסעיף זה. אנו מעריכים כי קצב עליית המחירים אשר הגיע ליותר מ-16% בשנה האחרונה, יתמתן במחצית השנייה של השנה ויתרום בכך למיתון קצב עליית המדד הכללי. כפי שניתן לראות בגרף, האינפלציה צפויה לרדת באופן זמני בחודשים הקרובים לקצב הנמוך מהגבול התחתון של יעד יציבות המחירים. לקראת שנת 2010, במידה ואכן יתרבו הסימנים להתאוששות במשק העולמי והישראלי, עשוי להיות שינוי מהיר יחסית במגמת ההתפתחות של המחירים במשק, תוך חזרה לאינפלציה מהירה יותר של 2% ויותר. זאת, בהינתן התאוששות בביקושים בארץ, כאשר תמיכה לכך ניתן למצוא בגידול הניכר בכמות הכסף (כיום קצב הגידול השנתי הוא של כ-40%) ואולי בהשפעת חידוש העלייה במחירי חומרי גלם (בהם אנרגיה) בעולם.


שווי תיק הנכסים הכספיים שבידי הציבור עלה מראשית השנה
תיק הנכסים הכספיים שבידי הציבור התרחב בחודשיים הראשונים של השנה בכ-3.8% והסתכם בסוף חודש פברואר 2009 בכ-1,958 מיליארד ₪. זאת, לאחר שבשנת 2008 הצטמצם התיק בשיעור דו-ספרתי (ראה/י גרף) וב-12 החודשים האחרונים (עד פברואר 2009) גם כן נרשמה ירידה. הסיבה העיקרית לעלייה בשווי התיק מאז ראשית השנה, היא העלייה במדדי המניות ואגרות החוב הנסחרות בבורסה לני"ע בת"א. עליות אלה נמשכו גם בחודש מרס. יחד עם זאת, כאשר בוחנים את שווי התיק בשנה האחרונה, בנטרול השפעת השינוי במחירי הנכסים (זוהי "צבירת הנכסים"), הרי שנרשם גידול קל של פחות מאחוז בצבירה זו. בעבר מצאנו כי קצב הגידול של צבירה זו מתואם באופן חיובי עם צמיחת המשק, כך שאין זה מפתיע כי מיתון הפעילות הכלכלית הביא, בין היתר, גם לירידה בצבירת הנכסים הכספיים שבידי הציבור.


בנק ישראל מחווה דעתו על נושא האשראי החוץ בנקאי
בעבר הלא רחוק, היווה האשראי החוץ בנקאי, באמצעות הנפקות אג"ח קונצרניות שנרכשו בעיקר על ידי משקיעים מוסדיים, חלופה לאשראי הבנקאי, בעיקר זה הניתן לסקטור העסקי. בשלושת החודשים הראשונים של השנה נרשמו הנפקות בהיקף של כ-3-4 מיליארד ₪ בלבד, קצב שנתי נמוך מאד בהשוואה לשנים קודמות, בפרט לאור פדיונות בהיקפים גבוהים הרבה יותר.

על פי אומדני בנק ישראל, בשנת 2009 היקף הפירעונות של האשראי החוץ בנקאי (קרן+ריבית של אג"ח סחירות, ללא אג"ח מובנות ואג"ח של המגזר הפיננסי) צפוי להסתכם בכ-17.4 מיליארד ₪. לכן, נראה כי בעת הנוכחית פוחת משקלו של האשראי החוץ בנקאי במימון הסקטור העסקי. התאוששות בשוק זה, תלויה, בין השאר, בתיקון הכשלים שנתגלו. בנק ישראל התייחס לכך לאחרונה בדין וחשבון לשנת 2008 (עמוד 152) באופן הבא:"על רקע חוסר האיזונים בשוק האשראי החוץ בנקאי, גדלה פגיעותו לזעזועים חיצוניים והוא הגיב בעוצמה רבה על עליית הסיכונים ועל ההתממשות של חלק מהם, בעטיו של המשבר העולמי". מכאן, שהתאוששות במשק העולמי וטיפול בגורמים שהביאו לחוסר האיזונים, הם תנאים הכרחיים לשיפור בשוק החוץ בנקאי, לו השפעה על שוק האשראי והמשק כולו.