כלל פיננסים על המצב בשווקים: "חדשות משמעותיות באמת נקבל ביום שישי עם פרסום המתודולוגיה למבחני הלחץ שנערכו לבנקים"

מציינים כי בדבריו של שר האוצר האמריקאי אמש על מצב הבנקים אשר הביאו לעליות בוול סטריט לא היה שום חידוש
כל ידיעה אזוטרית, כל סקר, כל שינוי של אפס נקודה משהו באיזה מדד, כל סקירה כלכלית, כל חבית נפט נוספת במלאי וכל דוח שהציג רווח שונה מעט מהצפוי מצליחים להפיל או להזניק את בורסות העולם. מדד הפחד מפחיד, מדד הציפיות לא צפוי, מדד הנזילות לא נזיל ומדד הסיכון הוא הכי יציב. המצב עדיין לא רגוע.

שר האוצר האמריקאי, גיטנר, העיד אתמול מול הקונגרס ואמר כי "למרבית הבנקים בארה"ב יש מספיק הון כדי להעניק הלוואות ללקוחות, אך חובות אבודים שצברו גורמת לספקות לגבי בריאותם הפיננסית". דברים אלו החזירו את וול-סטריט לעליות, אך להערכתנו, לא בצדק, שכן בדברים אלה אין כל חדש, גייטנר מציג תמונה ידועה: לבנקים יש כסף אבל בשל חשש מאי החזר חובות לא נותנים אותו כאשראי. ושוב, זה לא שאין סימני שיפור, דווקא יש, ותיכף גם נציג עוד כמה, אבל דווקא בדברים אלה לא היה כל חדש. נזכיר כי חדשות משמעותיות באמת נקבל ביום שישי עם פרסום המתודולוגיה למבחני הלחץ שנערכו לבנקים ואף יותר מכך ב-4 במאי אז יפורסמו תוצאות המבחנים עצמן שיצביעו על מצב יציבות הבנקים ויכולתם לעבור את המשבר.

הבוקר פורסם הגרעון במאזן המסחרי של יפן במרץ שהיה צפוי לעמוד על 27 מיליארד יין ובפועל עבר לעודף של 11 מיליארד יין. יפן הינה אחת המדינות החשופות ביותר בעולם לסחר חוץ שכן היא דלת משאבים. מבחינתנו נתוני הסחר של יפן יכולים לאותת על מצב הסחר העולמי שאליו ישראל חשופה מאד כאשר היקף הייצוא של ישראל לבדה שווה ערך לכ-40% מהתמ"ג. מבחינת היקף הסחר של יפן המצב טוב אך פחות מהצפוי, כלומר, גם היצוא וגם היבוא חזרו לעלייה, לראשונה מאז ספטמבר 2008, אך בשיעור נמוך מהצפוי.

בשעה 12:00 יפורסם הנתון השנתי ל-2008 של יחס החוב לתוצר במדינות גוש האירו, הנתון האחרון, זה ל-2007, פורסם לפני השפעות המשבר והצביע על יחס החוב הנמוך ביותר מזה 7 שנים, 66.3%. לנתון זה עשויה להיות השפעה על המסחר באג"ח הממשלתיות וכן על האירו. בבריטניה יפורסמו נתוניי שוק העבודה שעשויים גם הם להשפיע על שווקי המניות.

בארה"ב פורסם הלילה מדד אמון הצרכנים שהצביע על שיפור ביחס לציפיות (47- לעומת צפי ל 50-) בשעה חמש יפורסם נתון השינוי במחירי הבתים בפברואר, אך אנו מחכים לנתון דומה של CaseShiller שיתפרסם ביום שלישי הבא ע"י חברת S&P .

להיחלץ מתוכנית החילוץ (TARP)- בנקים, כבר ידוע, רוצים לצאת מתוכנית ה-700 מיליארד דולר, כמה כבר עשו זאת, בניהם גולדמן זאקס וג'י-פי מורגן. בנקים נוספים שרוצים לצאת מהתוכנית מתלוננים על קושי רב: התוכנית, שעיקרה רכישת מניות וכתבי אופציות ע"י הממשל בכדי להזרים הון לבנקים, תסתיים כשהממשל ימשוך את הכסף בחזרה כשמחיר האופציות שקיבל יהיו בתוך הכסף. בין הסיבות בגללן רוצים הבנקים להשתחרר מהתוכנית הן ההתערבויות של הממשל בהתנהלותן, בין השאר יש את עניין הבונוסים, התערבויות בנושא העמלות, חשיפה לביקורת ציבורית, דילול בעלי המניות, ו"סימון הצלב" שהבריח משקיעים פוטנציאלים מהשקעה.

איך משתחררים מחיבוק הדוב הזה? יש שתי אפשרויות: או שהבנקים יקנו מהממשל בחזרה את מניותיהם ואת כתבי האופציה, או שהממשל ימכור את אלה בשוק החופשי. הבעיה היא עם האופציות. האופציות לא שוות כמעט כלום כיוון שהן נקובות במחיר מימוש גבוה בהרבה ממחיר המניות בשוק (עמוק מחוץ לכסף). אבל הממשל לא חושב שהן שוות כלום ודורש עליהן מחיר גבוה בעיקר כיוון שאורך הנשימה שלו ארוך ומתאים לטווח שלהן, ל-10 שנים, מה שלדעתו יהפוך אותן לרווחיות עבור משלמי המיסים. הבנקים טוענים מצידם שהמחיר הנדרש מגלם ריבית שנתית של 60% על ההלוואות שקיבלו (שיראו מה זה ריבית נשך). לממשל מצידו חשוב לא ליצור הפסדים למשלמי המיסים ודו"ח ממשלתי שפורסם אתמול שהראה שפעולות החילוץ של בנק סיטי לבדו, דרך גיבוי שהעניק הממשל להתחייבויותיו, הביאו למלם המיסים הפסד של 900 מיליון דולר, ולכן יקשה על הבנקים להשיג את מבוקשם, לצאת במחיר זול מהתוכנית. הפרדוקס עלול להיות שבנקים יתקשו להתאושש מהר דווקא בגלל תוכנית החילוץ, אלא שאופציה זאת עדיפה ונכונה יותר לדעתנו מאופציה של רווח ע"ח משלמי המיסים או אופציה חמורה יותר של נפילת בנק.

לסיכום- למרות שהתבטאותו של גייטנר על מצב הבנקים משכה את השווקים לעליות, אלה להערכתנו שלא בצדק, כיוון שלא היה בדברים אלה כל חדש, גם נתוני היקף הסחר של יפן טובים ותומכים בהתאוששות ריאלית, אך פחות טובים מהצפוי וגם יתקשו לתמוך בשווקים. כלומר, לא היו היום תוספת של הפתעות טובות הנחוצות כדי לתמוך בשווקים.