לאומי: בעת בה יחליט בנק ישראל על הפסקת מעורבותו הדומיננטית בשוק תתכן התחזקות מחודשת של השקל

מעריכים שתרומת השינוי בשערו של הדולר בעולם מול סל המטבעות הסתכמה בשנה האחרונה בכ-6% - כשליש משיעור הפיחות הכולל של השקל ביחס לדולר בשיעור של כ-18%
בנק לאומי מפרסם את סקירת השבוע במאקרו:

נמשכת הירידה במכירת הדירות במסגרת הבנייה הפרטית
בחודשיים הראשונים של השנה נמכרו כ-1,800 דירות חדשות במסגרת הבנייה הפרטית, ירידה של כ-18% בהשוואה למספר הדירות שנמכרו בתקופה המקבילה אשתקד. מגמת הצמצום במכירת הדירות נמשכת כבר למעלה משנה והייתה חדה יותר בהשוואה לירידה במלאי הדירות החדשות שנותר למכירה (מלאי זה מושפע מהתחלות הבנייה ומהיקף המכירות). לפיכך, מספר חודשי ההיצע (ראה/י הגדרה בגרף משמאל) מצוי במגמת עלייה שמשמעותה לחץ פוחת לעליית מחירים. עם זאת, ראוי לשים לב לעובדה כי מספר חודשי ההיצע כיום (כ-11) עדיין נמוך מהרמות שהיינו בהן בשנים 2003-2007, תקופת סוף המיתון והמעבר לצמיחה מהירה. למרות שמגמה זו, של עלייה בחודשי ההיצע, נמשכת כבר מספר רב של חודשים, היא טרם באה לידי ביטוי בירידת סעיף הדיור שבמדד המחירים לצרכן. הערכתנו היא כי בחודשים הקרובים התפתחות סעיף הדיור במדד תשקף את מגמת ההאטה בביקושים, על רקע מיתון הפעילות הכלכלית במשק והעלייה בשיעור האבטלה.


בנק ישראל הודיע שימשיך ברכישת מט"ח בשוק
בנק ישראל הודיע ב-26 במרס כי ימשיך ברכישה של 100 מיליון דולר בממוצע ליום בשוק המט"ח בישראל, כחלק מהתכנית להגדלת יתרות המט"ח. כזכור, החל בחודש מרס 2008 החל בנק ישראל לרכוש מטבע חוץ בשוק המט"ח לאחר שנים ארוכות (כעשור) בהן לא התערב במסחר. בתחילה, נרכשו כ-25 מיליון דולר והחל ביולי 2008 הורחבו הרכישות להיקף של כ-100 מיליון דולר ביום, כאשר בחודש נובמבר אשתקד הודיע בנק ישראל כי עדכן את גודל היתרות הרצוי לכ-40-44 מיליארד דולר. במהלך השנה שחלפה גדלו יתרות המט"ח בהיקף ניכר והן מצויות כיום בטווח האמור. כניסתו של בנק ישראל כ"שחקן" בשוק המט"ח פעלה להגדלת הביקושים. באותה תקופה נרשם פיחות בשער החליפין של השקל מול הדולר (כ-18% בחודשים מרס 2008-מרס 2009 וכ-30% מאז סוף מאי 2008), כאשר נשאלת השאלה מה הייתה תרומתם לשינוי בשע"ח של הגורמים המקומיים (הכוללים גם את פעילות בנק ישראל) בהשוואה לגורמים חיצוניים למשק (השינוי בשער החליפין של הדולר מול מטבעות אחרים בעולם). אנו מעריכים שתרומת השינוי בשערו של הדולר בעולם מול סל של מטבעות (הכולל את האירו, ליש"ט ויין יפני) הסתכמה בשנה האחרונה בכ-6%, דהיינו כשליש משיעור הפיחות הכולל של השקל ביחס לדולר בשיעור של כ-18%.

משמעות הדבר היא ששני שליש מהפיחות השקל בתקופה זו מקורו היה בפעילות מקומית, הכוללת, בין השאר, את פעילותו של בנק ישראל בשוק. החל בחודש אוקטובר 2008, עת החריף המשבר בעולם עלה עוד יותר משקל הפעילות המקומית בהשפעתה על היחלשות השקל. אמנם, בנק ישראל הודיע כי לא קבע יעד לשער החליפין, אך נראה כי מעורבותו השפיעה מאד ותרמה לחולשתו של השקל. במבט קדימה, הרי שבהתחשב בגורמי הרקע המקרו כלכליים המשפיעים על שערו של השקל (מאזן התשלומים, תנועות ההון) שאינם תומכים כיום בהיחלשותו, בוודאי לא באופן משמעותי, הרי שבעת בה יחליט בנק ישראל על הפסקת מעורבותו הדומיננטית בשוק תתכן התחזקות מחודשת של השקל.