במזרחי ממליצים על מניות הגנתיות, עתירות תזרימי מזומנים; חשמל ואלקטרוניקה

אג"ח מומלצות: ממצ"מ ל 8-5 שנים; ממש"ק ל 7-5 שנים
בימים האחרונים לא נמסרו נתונים חדשים על הכלכלה הישראלית. בכל זאת ניתן לציין שהרכישות בכרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים עלו בכ-4% בשלושת החודשים האחרונים, קצה גבוה פי 4 בהשוואה לשלושת החודשים שלפני כן. רכישות אלה משמשות אינדיקציה להוצאות משקי הבית ולכן ניתן לומר שלא מסתמנת האטה בצריכה הפרטית בשלב זה.
לפי התרחיש הבסיסי שלנו, תימשך האטה הדרגתית, אך לא בהכרח תתפתח להתכווצות בסדר הגודל שפוקד מדינות רבות בעולם.
שוק המניות
בשבוע החולף נרשמו עליות שערים גלובליות, שהקיפו ענפים שונים, בהובלת הנדל"ן, הפיננסים והבנקים. זרם הדו"חות שפורסמו הלך וגבר, כשעל כל החברות לדווח עד אמצע השבוע הבא. 9 מחברות מדד תא25 לא פרסמו עדיין תוצאות. בדו"חות שכן פורסמו בלטו השפעות המשבר העולמי על התוצאות:
• ירידה במחיר הנפט והתזקיקים הוליכה להפסד חשבונאי בחברות הדלק (דלק ישראל ופז), ירידה בביקוש לטיסות (נוסעים ומטען) והפרשות בשל ירידת שווי נכסי נדל"ן (נכסים ובניין, גזית גלוב ורבות אחרות).
• בחברות המבוססות על פעילות קמעונאית בארץ הייתה יציבות בפעילות (שטראוס, מכירות כמותיות של דלק ופז) וגידול בפעילות רמי לוי.
• נציגות בתחום הביטחוני רשמו גידול בפעילות ובצבר ההזמנות (אלביט מערכות, רבינטקס ופמס). תחום זה מסומן כאחד המעניינים לשנים הקרובות, בשל תקציבי בטחון עולמיים קשיחים יחסית ויתרונות תחרותיים של חברות ישראליות בתחום.
מצ"ב טבלת מניות מומלצות. בתחום התקשורת הייתה אשתקד שנה טובה, אך השנה הנוכחית תהיה מאתגרת ותתאפיין, ככל הנראה, בשמירה על הקיים. עם מכפיל רווח ענפי ממוצע 10, לאחר תוצאות 2008, אנו מוצאים לנכון להוריד את ההמלצה הענפית למשקל שוק.
בענף אחזקות, המומלץ עדיין במשקל חסר, אנו ממליצים על פז נפט,שאינה חברת השקעות קלאסית. זוהי חברה תפעולית שמשויכת לענף ההשקעות בגלל שיקולים טכניים (פעילה ביותר מענף אחד)
אנו ממשיכים להמליץ על מניות דפנסיביות, עתירות תזרימי מזומנים ובתחומי החשמל ואלקטרוניקה. להלן רשימת המניות המומלצות על ידנו.

שוק איגרות החוב ושער החליפין

שער החליפין של השקל כנגד הדולר התנהל תחילה בסימן הפיחות בשער הדולר כנגד האירו, אך אחר כך רשם עלייה חזקה, בעקבות הודעת בנק ישראל כי ימשיך לרכוש מט"ח בסך 100 מיליון דולר מדי יום. (ראה בהמשך.) להערכתנו, שער החליפין יבצע התאמה ולאחר מכן ישוב להגיב לתנאי השוק המשתנים. כדאי לזכור שכנגד בנק ישראל פועלים כוחות בלתי מבוטלים להתחזקות השקל, כגון:
• חשבון שוטף משופר;
• רכישת ני"ע ישראלים לסוגיהם, כולל אג"ח תאגידיות, בידי זרים, בחודשים האחרונים;
• השבת הון בידי ישראלים לארץ (home bias);
• פיחות בשער הדולר בעולם, לנוכח ירידה בשוויו כמטבע מקלט.
בסקירה שהוציא ביום ד' מריל לינץ', לדוגמא, נאמר שהשקל יפוחת קלות כנגד הדולר, אך אחר כך יתחזק שנית, שכן הוא חסון יחסית למתחריו במדינות המתעוררות, והן משום שהמאפיינים הכלכליים של ישראל אינם חלשים כמו אלו של מדינות אלה.
אנו מעריכים ששער החליפין ינוע, בדרך כלל, בין 4.0 ל-4.2 שקל לדולר בשבועות הקרובים.
ההפרש בין אג"ח ממש"ק ל 10-5 שנים לבין איגרות החוב ל 2-0 שנים עומד על 3.6 נקודות בסיס (בהשוואה ל-3.65 נקודות בסיס בשבוע הקודם).
בעקבות הפחתת הריבית ביום ב', הכריז בנק ישראל על מספר צעדים (החל מהיום, יום ה'):
1. רכישת אג"ח ממשלתיות, בסך ממוצע של כ-200 מיליון שקל ביום: בנק ישראל ירכוש אג"ח לא צמודות וצמודות כאחד. בסך הכול תירכשנה בין 15 ל-20 מיליארדי ₪, הווה אומר, בין 75 ל-100 ימי מסחר, בממוצע.ההודעה בגין כל חודש תימסר בדיעבד, אחת לחודש. לשם השוואה, בחודש פברואר רכש בנק ישראל בערוץ זה 263 מיליון שקל בלבד.
2. המשך רכישת מט"ח, בסך 100 מיליון דולר מדי יום: בשונה מהודעותיו הקודמות, בנק ישראל לא הכריז על יעד יתרות חדש, צעד שיקנה לו חופש תמרון רחב יותר ויקשה על משתתפי השוק האחרים להעריך את צעדיו.
3. עיקור הגידול בהיצע הכסף, כתוצאה משתי התוכניות: בנק ישראל לא יגדיל, לעת עתה, את כמות הכסף במשק, כך שיצטרך להגדיל את מכרזי המק"מ החודשיים. משום כך, אפשר שמחיר המק"מ ירד קרי, תשואתו תעלה.
הודעת בנק ישראל אינה מפתיעה ומתיישבת עם ציפיותינו בעקבות הפחתת הריבית האחרונה ועם האיתותים ששלח בנק ישראל לאחרונה. להערכתנו, איגרות החוב בעלות מח"מ בינוני-ארוך תיהנינה אף הן מהתאמה למצב החדש, אך גם הן תגבנה אחר כך לתנאי השוק המשתנים, כשברקע גורמים נגדיים לא מעטים, כגון:
• הגירעון הרחב שיירשם, מן הסתם, בתקציב ב-2009 ו-2010, הן בשל גידול בצד ההוצאות והן לנוכח התמעטות ההכנסות.
• אפשרות לעלייה בתשואות הפדיון על איגרות החוב בארה"ב. פער של 1.6 נקודות אחוז שורר בינן לבין הישראליות, לעומת 2.1 בשבוע שעבר ו-1.9 לפני שבועיים. אמנם הבנק הפדראלי רוכש אף הוא אג"ח בסכומי עתק, אך ממשלת ארה"ב מגייסת עשרות מיליארדי דולרים מדי שבוע כדי לממן גירעון בשיעור 12% תמ"ג ומלכתחילה שערי איגרות החוב גבוהים יחסית.
• עלייה אפשרית בקצב האינפלציה. זאת לנוכח הקפיצה המהירה בכמות הכסף, התאוששות אפשרית במחיר התשומות למיניהן - דלקים, תשומות תעשייתיות וכו', התאמה בשער השקל, מדיניות תקציבית מרחיבה ועוד.
צעד זה, כמוהו נוקטות מדינות רבות בעולם, יגדיל, להערכתנו, את השפעת המדיניות המוניטארית הנומינאלית, להבדיל מהמדיניות הכמותית שננקטת מעתה, על מחיר ההון במשק. הממשלה תשאף למצב בו הגירעון בתקציבה לא יהיה גבוה מ- 6%, או 7% מהתמ"ג, כדי שהמהלך יוכל להשיג את מטרותיו. בעניין זה, רצוי להזכיר את הגיוס המוצלח האחרון בחו"ל, כמו גם מכרזי המט"ח בהם החל משרד האוצר, שבמידה בה יימשכו ויזכו להיענות, יוכלו להקטין את צרכי גיוס ההון של הממשלה בארץ.
עיקור השלכות הרכישות על כמות הכסף נעשה על רקע חשש שהעלייה המהירה באמצעי התשלום תוליך, כאמור, לקפיצה בקצב האינפלציה, שתקשה להותיר לאורך זמן את הריבית במשק ברמתה הנמוכה הנוכחית.
קצב האינפלציה שנגזר מעקומי התשואה לפדיון על איגרות החוב הלא צמודות וצמודות המדד מגלם הערכת חסר בטווח 2-0 שנים, 0.7%, בהשוואה ל-0.9% בשבוע הקודם. התוצאה בטווח 5-2 שנים סבירה (1.65%, מול 1.7% בשבוע שעבר ו 1.8% לפני שבועיים). תחת הנחת העבודה שלנו (1.5%), זו הערכת יתר קטנה.
אנו ממליצים עתה על איגרות חוב צמודות מדד בעלות מח"מ 8-5. כן מומלצות איגרות חוב לא צמודות עם 7-5 שנים לפדיון, שרכישות בנק ישראל תיטיב עימן. רצוי, עם זאת, להיות ער לתנודתיות העשויה לאפיין את התנהלותן, בשל הכוחות המנוגדים שיפעלו עליהן בחודשים הבאים. הסיכוי באיגרות החוב לטווח ארוך יותר גבוה, אך לא בהכרח במידה שמפצה על הסיכון הכרוך בהן. עם זאת, יחס הסיכוי – סיכון באג"ח אלה השתפר קמעא, כשמהלכי ה-Fed ובנק ישראל האחרונים יתנו להן דחיפה נוספת.
איגרות החוב הלא צמודות בריבית משתנה רחוקות בתשואתן לפדיון ב-0.13 נקודת אחוז מהמק"מ, בדומה לשבועות האחרונים. להערכתנו לא תהיינה הפחתות ריבית נוספות ולכן מומלץ להקפיד על הקצאה נמוכה בתקופה הקרובה, אך לשקול הגדלה הדרגתית, מדודה, במידת הצורך.

אג"ח חברות

איגרות החוב התאגידיות ממשיכות להתנהל תוך עליות עקביות, לנוכח ההתקדמות בנושא קרנות המנוף ותחת האפשרות המתחזקת שבנק ישראל ירכוש גם אותן. איגרות החוב התאגידיות תיהנינה, בנוסף, מתהליך ההתאמה באיגרות החוב הממשלתיות, שכן ייפתח spread בין השתיים וסביר שאג"ח איכותיות/מדורגות תסגורנה את ההפרש. לגבי אג"ח בדרגת איכות נמוכה יותר, ההשפעה החיובית תהייה כנראה מועטה יותר. כמו כן, ראוי לשוב וציין רכישה חריגה של אג"ח פרטיות ע"י תושבי חוץ: בחודש ינואר נרכשו אג"ח חברות בסך 50 מיליון דולר, בהמשך לרכישה בסך 14 מיליון דולר בדצמבר. לשם השוואה, בידי תושבי חוץ אג"ח פרטיות 187 מיליון דולר בלבד, שנרכשו בשנים האחרונות, כולל הרכישה בחודש ינואר.
התשואה הנוספת על איגרות החוב התאגידיות בהשוואה לאיגרות החוב הממשלתיות השתנתה באופן הבא: בדירוג AAA, עלייה מ 1.37 נקודות בסיס בשבוע שעבר ל 1.82 נקודות כעת; בדירוג AA, ירידה מ 3.48 ל 3.25; ובדירוג A, ירידה מ 16.67 ל 10.59.
מה בעולם?

משק וכלכלה
רצף נתונים מעודדים בתחומי מפתח פוקד את כלכלת ארה"ב ונוסך תקווה בשוקי ההון שם ובשאר העולם.
כך, קפצו הזמנות המוצרים בני הקיימא מבתי החרושת בארצות הברית ב-3.4%, בעוד ההערכות היו כי הן תפחתנה ב-2%. מדובר בנתון צופה קדימה להשקעה בנכסים קבועים בענפי המשק. בהקשר זה, ראויה לציון קפיצה בת 7.5% בקירוב בהזמנת נכסי הון ללא מוצרי הגנה, נכסים המשמשים להצטיידות והרחבת פסי ייצור, דבר המתיישב עם הערכות בדבר התאוששות בביקוש.
בתחום הדיור, הופיעו שלל נתונים חזקים, אך נקדים ונסייג שנחוץ להמתין מספר חודשים על מנת להיווכח אם הם מבוססים. כך, לאחר שדווח על עליות מפתיעות בנות 5% במכירות דירות בבעלות דייריהן (יד שנייה) ו- 25% בהתחלות הבנייה, התברר, כי לראשונה זה שנה נרשמה עלייה קלה במחיר הדיור. בהמשך נמסר שהמכירות של דירות חדשות קפצו בכ- 5% בפברואר, לראשונה בשבעת החודשים האחרונים. תוצאה זו הייתה גבוהה בכ-4% מההערכות המוקדמות. לפי שעה המכירות נמוכות ב-41.1% מהחודש המקביל אשתקד, אך קצב הירידה פוחת. מספר חודשי ההיצע פחת קלות, מ-12.9 ל-12.2, נתון המצביע על לחץ מופחת להמשך ירידה במחיר הדיור.
בגוש האירו, מנגד, המשיכו להתקבל נתונים בדבר הצטמצמות נוספת בתעשיות החרושת והשירותים. בבריטניה העלה סקר של איגוד לשכות המסחר תוצאות חלשות מהמשוער, שעה שמדד המחירים לצרכן עלה בשיעור גבוה מכפי שהעריכו. יפאן ממשיכה לאכזב, לאחר שנמסר שהייצוא מהמדינה צלל, בחודש שעבר, בכמעט 50% בהשוואה לחודש המקביל אשתקד.
שער החליפין
הדולר מפוחת לאחרונה כנגד האירו, לנוכח הכרזת ממשלת ארה"ב על צעדים רחבים לריקון מאזני בנקים מנכסיהם הרעילים, העשויים:
1. להביא להתרחבות של ממש בהיצע המטבע האמריקאי.
2. להוליך להתאוששות, תוך תיאבון מחודש לנכסים נושאי סיכון, כגון מטבעות הנושאים רביות גבוהות, במשקים מתעוררים נבחרים. כתוצאה פוחתת קרנו של המטבע האמריקאי כמטבע חוף מבטחים. גם האירו עשוי ליהנות מכך, בעקבות התבטאות נגיד הבנק המרכזי האירופי, לפיה הפחתות ריבית נמרצות מדי הן בעלי השפעות לוואי ולכן אינן רצויות בגוש האירו.
יצוין כי נשיא ארה"ב התבטא שהדולר חזק עתה באופן בלתי רגיל. לנוכח הדבקות של מקבלי ההחלטות בארה"ב להותיר את עלות האשראי נמוכה, אפשר שהפיחות בשער הדולר כנגד האירו יימשך.
להערכתנו שער החליפין דולר – אירו ינוע בתחום 1.35-1.25 בתקופה הקרובה. אנו מוסיפים הנחת סיכון פריצה כלפי מעלה.
נפט ומוצריו
הנפט הגולמי התנהל בימים האחרונים בסימן עלייה, לנוכח האופטימיות שהשרו העליות בשוקי המניות השונים. כמו כן התקבלו מספר נתונים אודות עלייה בתצרוכת הדלקים והבנזין בארצות הברית. משום שהדולר מפוחת, עולה קרנן של ה-commodities כאמצעי גידור כנגד עלייה בקצב האינפלציה, גורם נוסף שתומך במחיר הנפט ובמחיר סחורות נוספות.
להערכתנו מחיר הנפט הגולמי ימשיך לנוע בין גורמי ההיצע והביקוש, תוך תנודתיות גבוהה. אנו מייחסים עתה סיכון up-side למחיר הנוזל.
דוחות.
בנקודה זו של עונת התחזיות בארה"ב מסתמנת ירידה של כ- 36.3% ברבעון הראשון של 2009 בהשוואה לרביע המקביל אשתקד (18.86$). ב 2009 ירד יחס זה ב 12% בהשוואה ל 2008 וב- 2010 צפויה עליה של כ- 23.4%. בטבלה מוצג שיעור השינוי בשיעור הרווח למנייה מהרביע הראשון אשתקד, כאשר הוא נבדק לפי התחזיות של ה- 13.3.2009 וה- 20.3.2009
בשווקים הפיננסיים הגלובאליים מורגש שינוי חיובי, עתה כשהממשלות והבנקים המרכזיים יורים בכל התותחים כדי להתמודד עם ההצטמצמות המחריפה בתוצר העולמי. מורגשת התייחסות לנמרצות הצעדים (כגון אלו שהוכרזו בארצות הברית) הישירים בתחום הפיסיקאלי – מוניטארי וליצירתיות שלהם מחד, כשתחמושת הפחתות הריבית הנמוכה מנגנת כינור שני.