אפסילון: להצנחה של מעל לטריליון דולר של 'הפד' על המשק האמריקאי חסרונות לא מבוטלים שעשויים להשפיע בטווחים הארוכים יותר על הכלכלה האמריקאית

רואים יתרונות בפעולה אך חוששים מהגדלת הגירעון של ממשלת ארה"ב והיחלשות של הדולר
יו"ר הפד בן ברננקי לא מוכן לשלב ידיים. ברננקי אשר מאשים את הפדרל ריזרב במיתון של שנות השלושים מנסה חדשות לבקרים להשתמש בכל התותחים הכבדים במטרה לחלץ את המשק האמריקאי מהמשבר אליו נקלע ולשקם את הצמיחה בכלכלה האמריקאית כמעט בכל מחיר.

בשנת 2002 כאשר החלו לדבר על דפלציה אמר ברננקי כי המדינה היא זו שמדפיסה את הכסף וכי הדרך הפשוטה ביותר להוריד את הדפלציה ולייצב את השוק היא באמצעות הדפסה של כסף שייצר אינפלציה מבוקרת ותמתן את הדפלציה. מילטון פרידמן הגדיר זאת כ"הצנחת כסף מהליקופטר" רק שברננקי מצניח כסף על הכלכלה האמריקאית בכל דרך אפשרית ולא רק מההליקופטר של פרידמן.

התוכנית החדשה מבית היוצר של ברננקי, עליה התבשרנו ביום ד' האחרון טומנת בחובה הצנחה של יותר מטריליון דולר נוספים, אלו מתווספים ל- 1.8 טריליון שכבר הזרים הממשל האמריקאי המתווספים להרחבה המוניטרית באמצעות הפחתת הריבית האגרסיבית שביצע, איתם ברננקי מקווה לייצב את המערכת הפיננסית ולסיים
את המיתון עד סוף השנה הנוכחית.

שלושה נדבכים לתוכנית החדשה שמציע הבנק המרכזי להצלת המשק האמריקאי:
הותרת הריבית על כנה – הפד החליט כי ריבית קצרת הטווח תיוותר ללא שינוי בטווח שבין 0 0.25%. צעד לא מפתיע שכן לפד אין לאן להמשיך ולהפחית את הריבית כמובן שמהלך הפוך אינו הגיוני בתנאי השוק הקיימים.

רכישת אג"ח מדינה בהיקף של כ- 300 מיליארד דולר - באמצעות מהלך זה מתכוון הפד להשטיח את העקום ולהביא לידי הורדת הריבית ארוכת הטווח ולהקלה מסוימת בשוק האשראי לעסקים על ידי התאמה שתיווצר בעקום התשואות של אגרות חוב קונצרניות.

בעקבות המהלך הצפוי נרשמה ירידה בתשואות של אגרות החוב הממשלתיות לאורך כל העקום. בנוסף ואולי חשוב מכך, תלילותו של העקום ירדה במקצת, מה שעשוי להעיד על ירידה מסוימת בתפישת הסיכון של השוק. בעקום האג"ח המוניציפאלי והקונצרני התמונה דומה. גם באגרות חוב אלו נרשמה ירידת בתשואות לאורך העקום אם כי נרשמה עלייה בתלילות העקום על רקע ירידה חדה יותר בתשואות של אגרות החוב הקצרות כאשר הירידה בתשואות של האג"ח לטווחים ארוכים הייתה מתונה יותר. כלומר, התנהגות זו של השוק מרמזת על כך שהביקוש לאגרות חוב קצרות נותר גבוה ביחס לרמת הביקוש לאגרות הארוכות, וכל שנשאר לקוות הוא שתמונה זו תשתנה כאשר הפד יתחיל לבצע רכישות בפועל.

רכישת 750 מיליארד דולר במכשירי MBS בניסיון נוסף לנקות את מאזני הבנקים מהנכסים הרעילים שבידיהם ובכך להוריד את פרמיית הסיכון הנדרשת על המשכנתאות בארה"ב ובכך להביא לגידול בביקוש למשכנתאות. רכישה של נכסים אלו הינה בהמשך לרכישות שביצע הממשל בארה"ב של נכסים מסוג זה בשווי כולל של כחצי טריליון דולר.
לרכישת MBS על ידי הממשלה ישנה השפעה חיובית על המשכנתאות. כתוצאה מרכישת הביקוש למוצרים בארה"ב מצד הצרכן האמריקאי (בשל הגידול בהכנסה הפנויה כתוצאה מהגידול במימון מחדש של משכנתאות), מה שעשוי לסייע להנעת גלגלי הצריכה.

אם נסכם את שני הצעדים הללו, מדובר בהצנחה של מעל לטריליון דולר נוספים על המשק האמריקאי. כמובן שלצד היתרונות, כמו בכל דבר לצעדים אלו חסרונות לא מבוטלים שעשויים להשפיע בטווחים הארוכים יותר על הכלכלה האמריקאית. החסרונות הבולטים ביותר הינם:
1. הגדלת הגירעון של ממשלת ארה"ב - משרד התקציב של הקונגרס הגדיל ב- 50% את
תחזית הגירעון בתקציב הפדרלי בארה"ב לשנה הנוכחית והכפיל את תחזית הגירעון לשנת
התקציב הבאה. משרד התקציב צופה כי במידה והצעת התקציב של הנשיא תתקבל, יסתכם
הגירעון השנה בכ- 13% ביחס לתמ"ג.
2. הדפסת דולרים חסרת תקדים שצפויה להוביל להיחלשות המטבע האמריקאי ולהשתוללות
אינפלציונית בעתיד היותר רחוק.

כתוצאה מחסרונות אלו, נשאלת השאלה האם בפתרון המשבר הנוכחי הממשל האמריקאי, בצעדים אלו עשויי להוביל להדחקות של הכלכלה האמריקאית מעבר לפינה ואף יותר גרוע להיווצרות של המשבר הבא? כנראה שלשאלות אלו יהיה מקום רק בתום המשבר הנוכחי ואת התשובות נפגוש רק במשבר הבא.
וכמו תמיד, נשאלת השאלה כיצד כל זה משפיע עלינו? על כך ניתן לתת תשובה מידית. ההשפעה העיקרית באה לידי ביטוי בשוק האג"ח בו נרשמת ירידת תשואה כהתאמה לעליות השערים וירידת התשואה באג"ח האמריקאי.

ירידת התשואות באג"ח הממשלתית באה לידי ביטוי באופן ישיר בהנפקה שביצע משרד האוצר שהושלמה ביום חמישי בתשואה נמוכה ב- 0.4% מזו שהוצעה במקור וזאת על רקע פרסום התוכנית הכלכלית שפרסם הפד ביום ד' האחרון. נציין כי בכוונת האוצר היה לגייס 0.5 מיליארד דולר חוב לא מגובה ערבויות ולנוכח הביקושים הגבוהים בסך של כ- 12 מיליארד דולר היקף ההנפקה הסתכם ב- 1.5 מיליארד דולר בתשואה של 5.19% המגלמת מרווח של כ-2.6% מעל הריבית של ה-Treasury Bond ל-10 שנים.

השוק הראשוני אף הוא החל להראות סימני התאוששות קלים, אם כי כרגע בדרוגים הגבוהים. בשבוע שעבר הודיעה חברת מליסרון כי בכוונתה לגייס כ- 300 מיליון ₪ במטרה לרכוש שלושה קניונים אליה הצטרפה בסוף השבוע חברת מכתשים אגן עם תוכנית גיוס של 300 עד 500 מיליון ₪ באמצעות הנפקת אגרות חוב וסלקום שפרסמה תשקיף מדף לגיוס של כ- 300 מיליון ש"ח, זאת לאחר הגיוסים הגדולים שביצעה מערכת הבנקאות בישראל והגיוס הגדול שביצעה חברת גזית גלוב בהיקף של 400 מיליון ש"ח לפני כחודש ימים.