כלכלני לאומי: שנת 2009 צפויה להסתיים עם ירידה קלה במדד המחירים לצרכן

סבורים שקצב עליית מחירי הדיור כפי שהוצג במדד לא יוכל להתמיד לאור השינוי המשמעותי בתנאי הרקע של המשק
כלכלני בנק לאומי מפרסמים סקירת מאקרו שבועית.

מדד המחירים לצרכן ירד בחודש פברואר ב-0.1%
מדד המחירים לצרכן ירד בחודש פברואר ב-0.1%, וב-12 החודשים האחרונים הסתכמה עלייתו בכ-3.4%, עדיין מעל לגבול העליון של יעד יציבות המחירים. תרומה בולטת לירידה במדד, הייתה החודש לסעיף ההלבשה וההנעלה אשר ירד בכ-8.8%, בעיקר מסיבות עונתיות, ותרם כ-0.3 נקודת האחוז לירידה הכוללת. סעיף הדיור במדד אשר עלה ב-0.5% בלבד, למרות הפיחות בשער החליפין של השקל מול הדולר, שיקף את היחלשות ההשפעה של התפתחות הדולר על מחירי הדיור. חיזוק לכך ניתן בנתוני הלמ"ס לפיהם בחודש פברואר המשיך וירד משקל הדירות בהם נקוב חוזה הדירה המתחדש בדולר לשפל של כ-15.9% בלבד, שמשמעותו שכ-84% מהחוזים נקובים במונחים שקליים. העלייה החודש בסעיף הדיור הביאה את הקצב השנתי של עלייתו (שיעור שינוי ב-12 החודשים האחרונים, ראה/י גרף) לכ-14.9%. המדד ללא סעיף הדיור עלה בשנה שהסתיימה בפברואר בכ-0.5% בלבד, לעומת עלייה של כ-3.4% במדד הכללי. מכאן שתרומתו של סעיף הדיור לעלייה הכוללת במדד הייתה מהותית. הערכתנו היא שקצב עליית מחירי הדיור כפי שהוצג במדד לא יוכל להתמיד לאור השינוי המשמעותי בתנאי הרקע של המשק. נתונים משוק הדיור אף הם אינם מצביעים על סימנים לעודפי ביקוש אלא על חולשה מסוימת בשוק זה. על רקע זה, שנת 2009 צפויה להסתיים עם ירידה קלה במדד המחירים לצרכן.

הגירעון המסחרי של ישראל הצטמצם באופן משמעותי
הגירעון המסחרי של ישראל הסתכם בחודשיים הראשונים של השנה בכ-0.7 מיליארד דולר בהשוואה לכ-1.7 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. שיפור משמעותי זה בגרעון (כמיליארד דולר בחודשיים), מקורו בצמצום חד בשווי הדולרי של יבוא הסחורות (35%-) בהשוואה לירידה הדולר של היצוא (30%- במונחים דולריים). זוהי תוצאה של הן של צמצום ניכר בהוצאה על יבוא חומרי אנרגיה, על רקע ירידת המחירים המשמעותית ביחס למחירי הנפט בשנה שעברה והן ברכיבי יבוא אחרים. בגרף משמאל ניתן לראות כי ברביע הראשון של השנה (ע"פ נתוני ינואר-פברואר) נרשם עודף גם בחשבון הסחורות מנוכה מן הגורמים שצוינו לעיל, לאחר גירעון שגדל בשנתיים שחלפו. זוהי תוצאה של האטה חריפה בפעילות הכלכלית ובביקושים אשר פגעה, לעת עתה, יותר ביבוא בהשוואה ליצוא הסחורות.

צמצום במרבית ענפי היצוא התעשייתי
כאשר בוחנים את יצוא הסחורות בחודשיים הראשונים של השנה, ניתן לראות כי ההשפעה המרכזית שהביאה לירידה של כ-30% ביצוא, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, הייתה ליצוא היהלומים אשר הצטמצם ב-60%, בקירוב (ירידה של כ-1.8 מיליארד דולר). זאת, על רקע המשבר העולמי אשר השפעתו על ענף זה בולטת. בנטרול השפעת ענף היהלומים, הצטמצם היצוא גם כן בשיעור חד, אם כי בעוצמה מתונה יותר, של כ-18%. עם זאת, מבט על תתי הענפים מלמד, כי למעט שני ענפים אשר בלטו בגידול היצוא (תרופות וכלי טיס) בשאר הענפים הייתה ירידה או גידול מזערי. מצב זה מעיד על עומק המשבר ביצוא שהוא חוצה ענפים ואינו מתמקד בענף זה או אחר. השפעת צמצום הביקוש העולמי היא המכרעת בהסבר לתופעה זו. עם זאת, הפיחות בשערו של השקל מול הדולר ומול מטבעות אחרים, הביא לתיקון בשער החליפין הריאלי, כך שייתכן שיהיה בכך (גידול בתמורת היצוא) כדי לקזז במידה מסוימת את הירידה בביקושים העולמיים.