לאומי: בנק ישראל יתחיל להפעיל כלי מדיניות "לא קונבנציונאליים" להתמודדות עם המשבר

יפעיל כלים המשמשים לצורך הזרמת כסף למשק בתקווה שפעולה זו תתרום להגדלת הביקושים המקומיים ולסיוע בהתאוששות הפעילות הכלכלית הריאלית
בנק לאומי בסקירה כלכלית לחודש מרץ.

הצמיחה הכלכלית בישראל

המדד המשולב לבחינת מצב המשק מצוי במגמת ירידה משמעותית
המדד המשולב לבחינת מצב המשק המתפרסם על ידי בנק ישראל, ירד בחודש ינואר ב-1.2 אחוזים ובכך מואצת הירידה הנמשכת כבר שישה חודשים ברציפות. אחד הגורמים המבליטים את הירידה החריפה החודש הוא העובדה שרוב רכיבי המדד ירדו, במיוחד הפדיון בענפי המסחר והשירותים. לפי בנק ישראל, יש בכך ביטוי לגלישת המשק הישראלי למיתון כלכלי מאז הרבע האחרון של 2008 (פירוט נוסף בנושא זה מופיע בהמשך בהקשר של ירידת התוצר ברבע האחרון של 2008). את הגלישה למיתון בפעילות הכלכלית בישראל ניתן לקשור במידה רבה להרעה הכלכלית והפיננסית הניכרת במדינות עימן סוחרת ישראל. לצד גורמים חיצוניים אלו, יש לציין את ציפיות הציבור להאטה כלכלית חריפה, השחיקה הניכרת בתיק הנכסים הכספיים של הציבור והתערערות הביטחון התעסוקתי הבאות לידי ביטוי בהאטה בהתרחבות הצריכה הפרטית.

התכווצת של התוצר המקומי הגולמי ברבע האחרון של 2008
במהלך הרבע האחרון של 2008 התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ירד ב- 0.5 אחוז בהשוואה לרבע הקודם (במונחים שנתיים ומנוכה עונתיות). ירידת הפעילות הכלכלית בולטת עוד יותר בנתוני התוצר של הסקטור העסקי שירד במהלך הרבע האחרון של 2008 ב-1.2 אחוזים. ירידת התוצר ברבע האחרון של 2008, אשר יחד עם אינדיקטורים נוספים מסמנת לדעתנו גלישה ברורה למיתון כלכלי של המשק הישראלי, באה לידי ביטוי בכמעט כל רכיבי הפעילות הכלכלית של הסקטור הפרטי. רכיבים אלו כוללים ירידה בסעיפים המרכזיים הבאים: צריכה הפרטית לנפש (5.4- אחוזים), השקעות בענפי המשק (1.8- אחוזים) ויצוא (21.4- אחוזים). במבט לשנת 2009, זו צפויה להתאפיין בירידה של התוצר העסקי.

אינפלציה ומדיניות מוניטארית

מדד המחירים לצרכן ירד בינואר; צפויה ירידה במדד בשנת 2009
מדד המחירים לצרכן ירד בחודש ינואר ב-0.5 אחוז וב-12 החודשים האחרונים הסתכמה עלייתו בכ-3.3 אחוזים. תרומה עיקרית לירידת המדד בחודש ינואר (0.3- נקודת האחוז) הייתה לסעיף התחבורה והתקשורת, אשר הושפע רבות מהוזלת מחיר הדלק. סעיף הדיור ירד אף הוא ב-0.7 אחוז ותרם 0.2- נקודת האחוז, בקירוב, לירידת המדד. במקביל, הקצב השנתי של עלייתו של סעיף זה, כפי שניתן לראות בגרף, הואץ החודש והגיע לכ-12.5 אחוזים. יתר על כן, סעיף זה מאופיין בתנודתיות גבוהה יותר מהמדד הכללי – בשנתיים האחרונות טווחי השינוי השנתיים שלו נעו בין 6- אחוזים ל-12.5 אחוזים. נראה כי השפעת שער החליפין של השקל מול הדולר על סעיף זה, שהייתה בעבר משמעותית, נחלשה מאד בשנה האחרונה. בהקשר זה, ראוי לציין כי בחודש ינואר נרשם שינוי מגמה ומשקל חוזי השכירות המתחדשים הנקובים בדולר – עלה באופן משמעותי, לאחר מגמת ירידה בשנה האחרונה, ייתכן שהדבר נובע מהשפעת הפיחות בשערו של השקל מול הדולר ליותר מ-4 ₪. במבט קדימה, יש לצפות לכך שהחולשה הרבה בתנאים הכלכליים של המשק תביא, בשנה הקרובה, לשינוי במגמה של סעיף הדיור. תהיה לכך, ככל הנראה, השפעה משמעותית על מדד המחירים לצרכן, אשר צפוי לרדת בשנת 2009 לאחר עליה של 3.8 אחוזים בשנת 2008.

בנק ישראל מאט את קצב הפחתת הריבית, לקראת סיום תהליך זה ומעבר לכלים "לא-קונבנציונאליים"
על רקע החולשה הניכרת בפעילות הכלכלית של המשק, בנק ישראל הודיע ב-23 לפברואר על הפחתת הריבית בחודש מרץ ב- 0.25 אחוז לרמה של 0.75 אחוז בלבד. בניגוד לצעדי הפחתת הריבית שנעשו מאז חודש אוקטובר 2008, בקצב של 0.5 - 0.75 אחוז בכל חודש, ההפחתה הנוכחית הייתה בשיעור מתון המאותת על סיומו של הפרק "הקונבנציונאלי" בתהליך ההרחבה המוניטרית.

עתה, כאשר מהלך הפחתת הריבית הולך ומגיע לסיומו מחד, אך מאידך ניכרת החולשה במצב המשק וקיים חשש מפני גלישה לסביבה דפלציונית, בנק ישראל, המבקש להמשיך ולהרחיב את כמות הכסף, יתחיל להפעיל כלי מדיניות "לא קונבנציונאליים". במסגרת זו בנק ישראל יפעיל כלים המשמשים לצורך הזרמת כסף למשק (בשפת הכלכלנים: עירוי חיצוני), זאת בתקווה שפעולה זו תתרום בסופו של דבר להשגת מספר יעדים ובהם: הגדלת הביקושים המקומיים וסיוע בהתאוששות הפעילות הכלכלית הריאלית, וכן סיוע להחזרתה של האינפלציה מן הסביבה השלילית הנוכחית לתוך יעד יציבות המחירים (1 – 3 אחוזים). כלים אלו כוללים רכישת אג"ח ממשלתיות בשוק המשני, מכרזי הלוואות ופיקדונות מוניטאריים, יצירת פדיון נטו במק"מ, מכרזי החלף (ריפו), רכישת מט"ח ועוד.

ניתן לומר שריבית בנק ישראל אשר הגיעה לרמה כה נמוכה, במונחים נומינליים, בצירוף ההשפעה של הרחבה מוניטארית משמעותית ומתמשכת תגרום לעליית הציפיות האינפלציוניות במוקדם או במאוחר. הדבר יביא לשחיקה נוספת של ריבית בנק ישראל במונחים ריאליים. נציין שריבית בנק ישראל במונחים ריאליים לא הייתה בסביבה שלילית מאז ראשית שנות התשעים, אז המשק היה עדיין באינפלציה דו-ספרתית. במילים אחרות, המהלכים המוניטאריים הבאים יציבו אתגר משמעותי בפני קובעי המדיניות בכל הקשור לניווט בתנאים שונים מאלו שהכירו במהלך העשור האחרון. תקוותנו היא שמהלך זה יעלה יפה, הן בהשגת המטרות שהוזכרו לעיל והן בכל הקשור לחזרה "חלקה" למדיניות "קונבנציונאלית" כאשר התנאים לכך יבשילו. כלומר, בפני קובעי המדיניות הכלכלית קיים אתגר של ממש בבחירה של התוואי המיטבי של המדיניות המוניטרית, תוך כדי הימנעות מהרחבה ממושכת ומהירה מידי של כמות הכסף, שתתבטא בסופו של דבר בחריגה כלפי מעלה מיעד יציבות המחירים בשנים הבאות (2010 ואילך).