הכלכלן הראשי של בנק הפועלים: התוצר צפוי להתכווץ השנה ב-1.2%; ירידות השערים הביאו את מחיריהן של מניות רבות לרמות אטרקטיביות

ליאו ליידרמן סבור כי תחזיות הצמיחה לשנתיים הקרובות נראות קודרות וההנחה היא שההתאוששות תידחה ל-2010
ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, מפרסם היום סקירת מאקרו כלכלית.

הישראל- שלכות המיתון הגלובלי על המשק הישראלי הן בלתי נמנעות - התוצר צפוי להתכווץ השנה ב- 1.2%. אנו סבורים כי המיתון עלול להיות ארוך והצמיחה בישראל תמשיך להיות איטית גם ב- 2010, כ- 1.5%, שהם ירידה של 0.3% בתוצר לנפש.

הממשלה החדשה שתקום תקבל כעובדה מוגמרת תוואי של גירעון תקציבי של 6%-7% מהתוצר ב- 2009. אם יתברר שהירידה בהכנסות ממסים מביאה לגירעון גדול יותר, לא יהיה מנוס מקיצוצים תקציביים ומהעלאות מסים, אם כי ספק אם תהיה תמיכה פוליטית בצעדים אלה.

אנו מעריכים כי בטווח הנראה לעין האינפלציה אינה מהווה בעיה, וניתן, לכן, לצפות להמשך מדיניות מוניטרית מקילה, שנגזרת ממנה ריבית נמוכה, הדומה לרמתה הנוכחית, עד סוף השנה לפחות.

אנו מעריכים, כי רמת הסיכון בשוק המניות נותרה גבוהה. יחד עם זאת ירידות השערים של החודשים האחרונים הביאו את מחיריהן של מניות רבות לרמות אטרקטיביות להשקעה, אך זאת רק למשקיעים ארוכי נשימה וסבלניים, אשר יהיו מוכנים לסבול את התנודתיות הגבוהה בטווח הקצר והבינוני.

הכלכלה הגלובלית

מרבית התחזיות של בתי ההשקעות בעולם מניחות שיפור מסוים במצב העולמי בשנת 2010 ובלימה של המשבר הפיננסי, שהיא, כנראה, תנאי הכרחי לחזרה לתוואי צמיחה.

חשוב לציין שגם אם הצעדים בהם נוקטות הממשלות בעולם לייצוב המערכת הפיננסית יישאו פרי, תהליך החזרת האיזונים לכלכלה הגלובלית לא צפוי להיות קצר, ויהיה לו מחיר כלכלי. אנו נוטים לאמץ את התחזיות הפסימיות יותר שבתחום ההערכות וצופים שהתוצר העולמי יעבור מהתכווצות של 1.1% ב- 2009 לצמיחה של 2.2% ב- 2010.

ירידה החדה בתנועות ההון הביאה בשבועות האחרונים להיחלשות ניכרת במטבעות של כלכלות מזרח אירופה. במדינות דוגמת הונגריה, פולין וצ'כיה עלו תשואות איגרות החוב הממשלתיות ושיקפו עלייה ברמת הסיכון הגלומה במדינות אלו.

הכלכלה הגלובלית
בשנת 2009 צפויה הכלכלה העולמית להתכווץ בפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה. הנתונים הכלכליים בכל רחבי העולם מצביעים על הידרדרות מהירה וחסרת תקדים בפעילות הכלכלית. הסחר העולמי רושם את הירידה החדה ביותר זה 80 שנה. מרבית התחזיות של בתי ההשקעות בעולם מניחות שיפור מסוים במצב העולמי בשנת 2010 ובלימה של המשבר הפיננסי, שהיא, כנראה, תנאי הכרחי לחזרה לתוואי צמיחה. חשוב לציין שגם אם הצעדים שנוקטות הממשלות בעולם לייצוב המערכת הפיננסית יישאו פרי, תהליך החזרת האיזונים לכלכלה הגלובלית לא צפוי להיות קצר, ויהיה לו מחיר כלכלי. אנו נוטים לאמץ את התחזיות הפסימיות יותר שבספקטרום ההערכות וצופים שהתוצר העולמי יעבור מהתכווצות של 1.1% ב- 2009 לצמיחה של 2.2% ב- 2010. איננו מוציאים מכלל אפשרות שהתחזיות הגלובליות לשנת 2010 ימשיכו להתעדכן כלפי מטה כמו שקורה לעתים תכופות בשנה האחרונה.

ארה"ב - הנשיא אובמה ושר האוצר האמריקני הצהירו לאחרונה שאין כל אינדיקציה שהמיתון הגיע לשיאו וכי סביר שיהיה אף גרוע יותר לפני שהמשק האמריקני והעולמי יחזרו לדפוס של צמיחה. המעגל האכזרי של קיפאון באשראי, ירידה בצריכה ובמכירות, ירידה בייצור, גידול באבטלה וחוזר חלילה נכנס לסחרור והפך למערבולת השואבת את כלכלת ארה"ב אל התחתית. דעת הקונצנזוס כיום היא כי רק התערבות ממשלתית עמוקה תוכל לעצור את המיתון. המחלוקות בין האגף השמרני ובין האגף החברתי בקרב הכלכלנים וקובעי המדיניות מתייחסות לאופן ההתערבות, מרכיביה, היקף ההשקעות הנדרשות להצלת המשק, השלכות ההתערבות ותוצאותיה. על אף התחזיות הפסימיות הרווחות בקרב הכלכלנים בעולם אמר השבוע יו"ר הבנק הפדרלי, בן ברננקי, בנאומו בקונגרס כי הבנק הפדרלי והממשל לא יאפשרו למוסדות הפיננסיים הגדולים של ארה"ב לקרוס לנוכח מצבם השברירי של השווקים הפיננסיים והכלכלה העולמית. עוד אמר כי הוא אינו פוסל אפשרות של התאוששות כבר השנה. ברננקי אף העריך כי במידה שהבנק הפדרלי והממשל יצליחו לייצב במידת מה את הבנקים, קיים סיכוי טוב לכך שהמיתון יסתיים כבר השנה וכי שנת 2010 תהיה תקופה של צמיחה.

מאז תחילת המאה הנוכחית גדל האשראי של משקי הבית הכולל אשראי לצריכה ואשראי כנגד משכנתאות מ- 6.55 טריליון דולר, המהווים 68% מהתוצר, לכ- 13.9 טריליון דולר שהם כ- 97% מהתוצר. בתנאים נורמליים ניתן לצפות להתאמה רבה בין הגידול בתוצר ובין הגידול בצריכה, אך מדיניות מתן האשראי והתפתחות שוק האיגוח ונגזרי האשראי אפשרו לרבים מאזרחי ארה"ב לצרוך מעל ליכולתם, אילו התבססו על הכנסותיהם בלבד, וכך קצב הגידול באשראי משקי הבית היה גדול באופן משמעותי מקצב הגידול בתוצר. היחס בין החזרי המשכנתא והאשראי הצרכני לבין ההכנסות של משקי הבית בארה"ב גדל גם הוא מיחס של כ- 14% בשנת 1992 לכ- 18% כעת. התיקון ביחס בין חוב משקי הבית לתוצר מתבקש, אך הגידול החד שחל ביחס זה בשנים האחרונות יצר בסופו של דבר לחץ לצמצום חד באשראי הניתן על ידי הבנקים. ברבעונים האחרונים הקפיאו המוסדות הפיננסיים מתן אשראי חדש, וכאשר "מחזור חוב" אינו אפשרי, על האזרחים להתחיל לשלם החזרי קרן וריבית מכיסם. בנוסף לחוסר נגישות לאשראי, ניתן לראות מנתוני הפד כי משק הבית האמריקני סבל מירידה חדה בהונו העצמי עקב הירידה בשווי המניות ונכסי הנדל"ן שברשותו.

מחקר של פרופ' קרמן ריינהרט מאוניברסיטת מרילנד שפורסם לפני כחודש, מצא כי שוקי מניות מאבדים מערכם בממוצע כ- 56% בעת משברים פיננסיים על פני כשלוש שנים וחצי. נכון להיום איבד שוק המניות האמריקני למעלה מ- 50% מערכו מאז השיא שאליו הגיע באוקטובר 2007. עוד אחת ממסקנות המחקר היא שמחירי הדיור בתקופות משבר יורדים במונחים ריאליים בכ- 35% על פני שש שנים. על פי מדד S&P Case Schiller אשר מודד את מחירי הבתים ב- 20 הערים הגדולות בארה"ב, ירדו מחירי הבתים מאז השיא במחצית 2007 בכ- 27%. כיום יש בארה"ב מספר שיא של בתים ששוויים נמוך מסך ההלוואות כנגדם ומספר שיא של נכסי נדל"ן הנמצאים בשלבי עיקול. על אף הירידה במספר הנכסים המוצעים בשוק ובמחיריהם, מספר עסקאות הנדל"ן נמצא בשפל כך שקיים חשש אמיתי שמגמת הירידה בשווי הנכסים תמשיך, ושהמשבר הנוכחי יהיה קשה יותר מהממוצע.

ירידה חדה בהוצאה לצריכה. הקפאת האשראי הביאה לצמצום חד ברכישות הצרכנים בארה"ב. נתוני המסחר הקמעונאי מצביעים על ירידה של כ- 10% בחודשים האחרונים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הירידה נרשמה בכל הקטגוריות וביניהן רכישת כלי רכב, אלקטרוניקה, ביגוד ואף מזון. בעקבות השינוי בדפוסי הקנייה ניכר גידול במכירות של רשתות הדיסקאונט, בעיקר של רשת וול מארט שהיא הקמעונאית הגדולה בארה"ב.

תעשיית הרכב היא אחת הנפגעות העיקריות של המשבר הנוכחי. כלי רכב חדשים נמכרים בשנים האחרונות בארה"ב בקצב שנתי של 15 עד 20 מליון כלי רכב בשנה. מנתוני החודש האחרון נראה שקצב המכירות במונחים שנתיים עומד כיום על 9.1 מליון כלי רכב בלבד - הרמה הנמוכה ביותר שנרשמה מאז שנת 1980. כתוצאה מכך נפגעה קשות כל שרשרת האספקה מרמת המפעל ועד רמת הסוכנות, ולמעלה מאלף סוכנויות רכב נמצאות כיום בסכנת סגירה. המשך קיומה של תעשיית הרכב בארה"ב תלוי כעת בהחלטת הממשלה להמשיך להזרים לה מיליארדי דולרים על מנת להנשים אותה עד אשר תתייצב. אם אכן תצליח להימנע תעשייה זו מקריסה מוחלטת, צפויים צמצומים ופיטורים של עשרות אלפי עובדים.

עלייה חדה בשיעור האבטלה. הפועל היוצא של הקריסה בייצור התעשייתי המשולבת עם המשבר הפיננסי והירידה החדה במכירות הוא הגידול החד באבטלה. מספר המשרות שנגרעו מהמשק האמריקני עלה ל- 670 אלף בחודש פברואר. זהו החודש השלישי ברציפות בו נגרעות למעלה מ-600 אלף משרות. שיעור האבטלה בארה"ב הגיע ל- 8.1% לעומת רמה של 4.4% ברבעון הראשון של שנת 2007. בתקופה זו נוספו כ- 7 מיליון אזרחים למעגל האבטלה. גם עתה חברות רבות מכל תחומי הפעילות העסקית מכריזות על כוונותיהן לצמצם פעילויות ולפטר עובדים נוספים במטרה לשרוד את התקופה, כך שקיים חשש סביר שהמספרים יהיו גרועים אף יותר. כלכלנים רבים צופים שנגיע לרמות אבטלה של 9.5% ויותר עד סוף שנת 2009.

גוש האירו - התמ"ג במדינות האירו התכווץ ברבעון הרביעי בכ- 6% במונחים שנתיים, וההערכות הן שעוצמת המיתון השנה חריפה אף יותר מזו שבארה"ב. השפעת המיתון על המדינות במרחב האירו שונה: גרמניה, לדוגמה, נפגעת מאוד מהירידה החדה בסחר העולמי, אך מנגד שוק הדיור בה יציב. בספרד, לעומת זאת, שוק הדיור גורר את הכלכלה מטה. ענף הבנקאות באוסטריה נפגע כתוצאה מחשיפה גבוהה מאוד למדינות מזרח אירופה, ואירלנד מידרדרת כתוצאה מהתנפצות בועת נדל"ן וממערכת בנקאות רעועה ששורדת רק בזכות התמיכה הממשלתית. הפגיעה החדה באיתנות הפיננסית של חלק ממדינות הגוש מעלה חששות לעצם המשך קיומו בטווח הארוך, דבר שבא לידי ביטוי בפערים גבוהים יחסית בין תשואות איגרות החוב של מדינות כמו יוון, אירלנד וספרד ובין אלה של גרמניה וצרפת. גם בהיבט של המדיניות מתגלים פערים בין האינטרסים השונים של המדינות. גרמניה, לדוגמה, תומכת פחות בצעדים אקטיביים דרסטיים לעומת מדינות אחרות שנפגעו יותר. האינפלציה בגוש האירו הגיעה לרמות הנמוכות ביותר מזה עשור. הבנק המרכזי באירופה הוריד את הריבית במחצית האחוז לרמה של 1.5%, וסביר שהריבית תמשיך לרדת לכ- 1.0%.

יפן - הכלכלה היפנית היא הנפגעת הקשה ביותר מבין מדינות ה –G7. התוצר ביפן התכווץ בשיעור שנתי של 12.7% ברבעון האחרון של 2008 - הירידה הגדולה ביותר מאז שנת 1974. התחזית לגבי כל שנת 2009 היא התכווצות בתוצר בשיעור חד של 7.6%. המשקל הגבוה של היצוא בתוצר היפני הוא הגורם העיקרי להידרדרות המהירה - היצוא בחודשים האחרונים ירד בכ- 40% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. גם ההשקעות הרבות של היפנים ברחבי העולם, שלאורך השנים הניבו להם הכנסות רבות, אכזבו בתקופה האחרונה, וזרם ההכנסות פחת באופן משמעותי, ולראשונה מזה שלוש-עשרה שנים נרשם גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. חברת טויוטה מהווה דוגמה להשלכות המשבר על המשק היפני. יצרנית הרכב הגדולה ביפן צופה שתראה את ההפסד השנתי הראשון ב- 59 שנות קיומה וכבר פנתה לממשל היפני לקבלת מימון מאחר שהיא מתקשה להשיג הלוואות בשוק האשראי. הממשל היפני עשוי להשתמש בחשבון רזרבות המט"ח בסך למעלה מטריליון דולר במטרה לספק מימון לחברות הרב- לאומיות של יפן שנקלעו למצוקת נזילות.

הידרדרות מהירה של המשקים המתעוררים. בכלכלות אסיה, אמריקה הלטינית ומזרח אירופה מצביעים נתוני היצוא והייצור על התכווצות הפעילות התעשייתית. ירידה חדה במיוחד נרשמה במדינות בעלות תעשיית רכב ענפה. בשיעורי האבטלה במרבית המדינות נרשמת עלייה חדה. קובעי המדיניות מוסיפים לנקוט צעדים מוניטריים ופיסקליים לבלימת המשבר ולעידוד הצמיחה. תהליך הפחתת הריבית נמשך, ובד בבד מדינות רבות מודיעות על חבילות תמריצים לעידוד הכלכלה. ברזיל פרסמה לאחרונה חבילת תמריצים הכוללת הטבות למובטלים, הפחתות מסים והזרמת כספים לענף הבנקאות, ובסין מתוכננת חבילת תמריצים נוספת (בנוסף לתוכנית בסך 585 מיליארד דולר מנובמבר) על מנת לעמוד ביעד צמיחה של 8% בשנה.

כלכלות מזרח אירופה נמצאות במוקד המשבר הפיננסי. יציבות הבנקים במזרח אירופה מעוררת דאגה רבה בשל החשש מהיקפי חדלות הפירעון וירידה חדה בשווי הביטחונות. בנוסף, הירידה החדה בתנועות ההון הביאה בשבועות האחרונים להיחלשות ניכרת במטבעות של כלכלות מזרח אירופה מול הדולר. המטבע ההונגרי היה המטבע הפגיע ביותר, והוא נחלש מול הדולר מתחילת השנה ב-30%. הבנקים המרכזיים בפולין, בהונגריה, ברומניה ובצ'כיה יצאו בהצהרה משותפת שינקטו את כל הצעדים הנדרשים על מנת למנוע היחלשות נוספת של מטבעותיהן.

תיבה
קרן המטבע הבינלאומית והמשבר הגלובלי
התרחבותו של המשבר הכלכלי הפיננסי הגלובלי הובילה את קרן המטבע הבינלאומית להגביר ולזרז את הליך הסיוע למדינות שנקלעו לקשיים פיננסיים, וזאת במסגרת אחד מתפקידיה העיקריים- לספק ייעוץ ותמיכה כספית למדינות החברות בארגון.

תהליך מתן הלוואה למדינה בקשיים פיננסיים מתחיל בביקור צוות של קרן המטבע במדינת היעד שמטרתו להעריך אילו סקטורים מושפעים מהמשבר (מוסדות ממשלה, מוסדות פיננסיים, סקטור עסקי) וכן כדי לדון עם רשויות המדינה בתגובה הנחוצה למשבר. הדיונים כוללים, בין היתר, הערכת הסכום הנדרש לצורכי המימון של המדינה. כאשר מגיעים להבנות בנוגע למדיניות הנחוצה ולחבילת המימון, מועברת המלצה להנהלת קרן המטבע על מנת שתאשר את התוכנית ואת ההלוואה. תהליך זה עשוי להיות מזורז תחת "נוהלי מימון חירום" של קרן המטבע.

רוב מקורות המימון של קרן המטבע מגיעים מתשלומים של המדינות החברות בקרן המטבע. בקרן חברות 185 מדינות, והתשלום נקבע על-פי הגודל היחסי של כלכלת המדינה מתוך הכלכלה הגלובלית.

על פי דיווחי קרן המטבע, לצורך מתן הלוואות עומד כיום לרשות הקרן סכום של כ- 200 מיליארד דולר, ויש באפשרותה להשתמש בהסכמים המיוחדים בסכום העומד על כ- 53 מיליארד דולר. לאחרונה, על מנת להגדיל את מקורות המימון של קרן המטבע, התחייבה יפן להעביר לקרן 100 מיליארד דולר נוספים. המנהל הכללי של קרן המטבע הבינלאומית, דומיניק שטראוס קאהן, מעוניין להגדיל את מקורות המימון של הקרן לכ-500 מיליארד דולר גם כאמצעי זהירות במקרה של החמרת המשבר וגם על מנת להבטיח את היכולת של הקרן להתמודד עם כל תרחיש אפשרי.

עד כה העמידה הקרן הלוואות בסכום של כ- 50 מיליארד דולר למספר מדינות שנקלעו לקשיים פיננסיים עקב המשבר הנוכחי. בין המדינות שקיבלו סיוע ניתן למנות את בלרוס, הונגריה, איסלנד, לטביה, פקיסטן, סרביה ואוקראינה.

תחזיות הצמיחה לשנתיים הקרובות נראות קודרות וההנחה היא שההתאוששות בצמיחה תידחה ל- 2010. התרחבותו של המשבר הגלובלי והשפעתו הניכרת הן על כלכלות מפותחות והן על שווקים מתעוררים מעלות את החשש שצורכי המימון של קרן המטבע הבינלאומית יוסיפו לגדול ויצריכו מקורות מימון נוספים.