לאומי: בשנת 2009 צפוי להישמר העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ברמה דומה לזו שהייתה ב-2008

מציינים כי זהו ביטוי לעוצמת חשבונות החוץ של ישראל בפרט בעת של משבר עולמי חריף
בנק לאומי מפרסם היום (ה') את הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו".

השכר במשק עלה בשנת 2008 בשיעור נומינלי של כ-4%
בשנת 2008 עלה השכר הנומינלי למשרת שכיר בשיעור של כ-4.0% (ממוצע שנת 2008 לעומת ממוצע שנת 2007), שמשמעותו ירידה ריאלית של כ-0.5%. עליות השכר הנומינליות הבולטות היו בענפי החשמל והמים (7.7%) ובענף החקלאות (7.1%) ואילו המתונות ביותר היו בענפי התחבורה, אחסנה ותקשורת (1.2%). עליות השכר היו בחודשים הראשונים של 2008 כאשר במחצית השנייה של השנה נרשמה מגמה של ירידה מתונה בשכר. בשנת 2009 צפוי השכר במשק להיות מושפע לשלילה ממיתון הפעילות הכלכלית ועליית שיעור האבטלה, כאשר בסקטור העסקי צפויה ירידה בשכר בהשפעת הירידה בפעילות בענפי המשק השונים ובעיקר בענפי הייטק ופיננסיים. בענפים אלה מרכיבי השכר הממוצע כללו בשנים האחרונות תמריצים שונים בעלי אופי חד פעמי אשר לא יחזרו בשנה הקרובה ואלה לבדם יביאו לצמצום השכר הממוצע (גם מבלי לקחת בחשבון את הירידה בשכר הבסיסי). בהקשר זה נציין את התחזית העדכנית של בנק ישראל, במסגרתה במונחי ממוצע שנתי צפויה ירידה של ממש בשכר הריאלי למשרת שכיר בשנת 2009 בשיעור של 2.8%.


חשבונות החוץ של ישראל במצב איתן
החשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם בשנת 2008 בעודף של כ-1.6 מיליארד דולר (כ-0.8% תוצר) בהשוואה לכ-4.2 מיליארד דולר (2.6% תוצר) בשנת 2007. ההסברים לצמצום בהיקפו של העודף נעוצים בעיקר בהרעה במצב חשבון הסחורות, כתוצאה מגידול בהוצאה על יבוא דלק בכ-3.9 מיליארד דולר. בנוסף, חשבון ההכנסות נטו בגין השקעות הסתכם בגירעון של כ-0.2 מיליארד דולר בשנת 2008 לעומת עודף של כ-1.7 מיליארד דולר בשנת 2007, כתוצאה מירידת הריבית בעולם וירידה חדה ברווחים של תושבי ישראל מהשקעותיהם בחברות זרות. לעומת זאת נרשם שיפור בחשבון השירותים ובהעברות השוטפות למשק.

בשנת 2009 צפוי להישמר העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ברמה דומה לזו שהייתה ב-2008. זהו ביטוי לעוצמת חשבונות החוץ של ישראל, בפרט בעת של משבר עולמי חריף. נוסף לנתוני מאזן התשלומים פורסמו נתוני הנכסים וההתחייבויות של המשק כלפי חו"ל. לראשונה, בסוף שנת 2008, היו סך התחייבויות המשק כלפי חו"ל נמוכות מנכסיו, כך שהתחייבויות המשק נטו היו שליליות. זאת לצד החוב החיצוני נטו שהינו שלילי מזה תקופה ארוכה. ההבדל בין סך ההתחייבויות נטו לחוב חיצוני נטו הוא בהכללת השקעות במניות בסך ההתחייבויות והנכסים נוסף לחוב החיצון בעוד החוב החיצוני נטו מתייחס למכשירי חוב בלבד (כדוגמת אג"ח). נתונים אלה מדגישים אף הם את עוצמתו היחסית של המשק הישראלי בהקשר של חשבונות החוץ שלו, עקב הפיכתו מלווה למלווה. כך, גם משבר פיננסי ופיחות משמעותי אינם פוגעים במשק כפי שפגעו בעבר, בעת שלמשק היו חובות נטו גדולים לחו"ל.


נמשכת מגמת ההשקעות של תושבי חוץ בישראל
בחודש ינואר 2009 השקיעו תושבי חוץ בישראל כ-0.4 מיליארד דולר כהשקעות ישירות וכמיליארד דולר כהשקעות פיננסיות בני"ע סחירים. ההיקף הניכר של ההשקעות הפיננסיות (במניות ובאג"ח) מבטא שינוי מסוים במגמה שהייתה בשני הרביעים הקודמים. ברביע הקודם היה גם כן נתון חיובי של השקעות נכנסות, אלא שהוא הושפע מעסקה אחת בהיקף ניכר, אשר בניכויה היה מוצג נתון שלילי-דהיינו מימוש השקעות בישראל. נציין שהנתונים החיוביים של ההשקעות הזרות בישראל בראשית 2009 עומדת בניגוד למגמה הקיימת במדינות אחרות על רקע המשבר הפיננסי אשר המשיך לתת אותותיו בבורסות בעולם. גם ההשקעות הישירות (הכוללות השקעות ריאליות והשקעות בנדל"ן) ממשיכות לזרום לישראל בקצב חיובי הדומה לזה שהיה ברביעים הקודמים. נתונים אלה מעידים כי עד כה תושבי חוץ ממשיכים לראות במשק הישראלי שוק אשר בו ניתן להשביח את השקעותיהם, בפרט בתקופה של משבר גלובאלי. נתונים אלה מצטרפים לנתונים על חשבונות החוץ האחרים של ישראל, אשר פורטו בפסקה קודמת ומציגים תנאי רקע חיוביים של המשק הישראלי, גם בתקופה קשה זו.