לידר שוקי הון: סקירת מאקרו שבועית - 14.03.2021‎

הלחץ לעליית תשואות בארה"ב צפוי להימשך
השווקים חזרו לעלות בשבוע האחרון וקיבלו תמיכה מאישור חבילת הסיוע (1.9 טריליון דולר) ונתוני אינפלציה נמוכים יחסית בארה"ב. מניות הערך עלו יותר ממניות הטכנולוגיה אשר סבלו מעלייה מחודשת בתשואות הארוכות ל- 1.62% ביום שישי, זאת על רקע התחסנות מהירה, נתונים כלכליים חיוביים (עלייה באמון הצרכני וירידה במספר דורשי העבודה החדשים) וחבילת סיוע מסיבית (גבוהה יותר מהצפוי לפני מספר שבועות). ה- ECB הודיע שיגדיל את רכישות האג"ח על רקע עליית התשואות באירופה.

מאקרו ישראל: צפויה התאוששות מהירה בפעילות
מסתמן שיפור חד באופטימיות הצרכנית, מה שתומך בגידול מהיר בצריכה.
העודף בחשבון השוטף עלה ל- 5% תוצר ב-2020 לאחר 3.4% ב- 2019.
השנה צפויה ירידה מתונה בעודף זה, אך הגורמים הבסיסיים ימשיכו לתמוך בשקל.
מסתמן גידול מתון ביצוא התעשייתי (למעט הכימיה) וגידול מהיר בכל מרכיבי היבוא אשר מצביע על התאוששות מהירה בפעילות.
הרכישות בכרטיסי האשראי עלו ב-6% בשבוע האחרון (עד 8.3) וב- 20% מ- 14.2.
סביבת האינפלציה:
אנו צופים מדד של 0.1% בפברואר בהשפעת עלייה במחירי המזון והדלקים.
מחיר הנפט התייצב קרוב ל- 70$ (ברנט) בציפייה להתאוששות בפעילות הכלכלית.
בשבוע האחרון השקל שמר על יציבות (מול הסל).

ארה"ב: סביבת האינפלציה עדיין נמוכה
בפברואר אינפלציית הליבה עלתה ב- 1.3% שנה אחורה (הצפי היה ל- 1.4%), מ- 1.4% לפני חודש. אין עדיין סימנים של השפעת "הביקוש הכבוש".
מדד האמון הצרכני של מישגן עלה ב- 6.2 נק' לרמה הגבוהה ביותר בשנה האחרונה.
מספר דורשי העבודה החדשים ירד ל- 712 אלף (צפי ל-725 אלף) מ- 754 אלף.

אירופה: ה- ECB מעלה את תחזית האינפלציה
ה- ECB העלה את תחזית האינפלציה ל- 1.5% השנה (מ- 1.0%) ו- 1.2% ב- 2021 (מ- 1.1%).
בינואר הייצור התעשייתי עלה ב- 0.8% (מעל הצפיות של 0.3%), אך נחלש בגרמניה.
סין: אינפלציה במחירי התעשייה
מחיר היצרן (PPI) עלה ב- 0.8% (הצפי היה ל- 0.6%) בינואר וב- 1.7% שנה אחורה (מ- 1.4%) מחיר אשר מאותת על המשך עלייה במחירי הסחורות בעולם.
שוק האג"ח: לחץ לעליית תשואות בארה"ב
ביום שישי התשואות בארה"ב חזרו לעלות, מה שיעיב על השוק בישראל היום.
מגמה זו צפויה להימשך עקב התאוששות בפעילות והאצה באינפלציה בארה"ב.
הפד לא שש להגדיל את מעורבותו ולכן הלחץ לעליית תשואות בארה"ב צפוי להימשך. יתכן operation twist בו הפד מוכר אג"ח קצרים וקונה יותר ארוכים.

בישראל סביבת האינפלציה נמוכה יותר ותומכת ביציבות יחסית בתשואות.
נדמה ששוק האג"ח מתמחר אינפלציה גבוהה מדי בשנים הבאות בישראל.


זום אין: ב- 2020 מחירי היבוא ירדו בשקלים
לאחרונה גברו הציפיות לעליית אינפלציה בישראל, בין היתר בשל עליה במחירי הסחורות בעולם.
בשנת 2020 מחירי היבוא של מוצרי הצריכה של ישראל (בפועל) עלו ב- 1.8% דולרית כאשר מחירי יבוא המזון עלו ב-3.1%.
במונחים שקליים, מחירי היבוא ירדו ב- 4.8% ומחירי יבוא מזון ירדו ב- 3.7%.
מתחילת 2021, מגמת עליית מחירי היבוא נמשכת (בדולרים) והשקל שומר על יציבות (יחסית לרבעון ד' 20), כך שצפויה השפעת אינפלציה מקומית השנה (אך מתונה).

מאקרו ישראל

שיפור חד באופטימיות הצרכנית
במחצית השנייה של חודש פברואר מדד האמון הצרכני של הלמ״ס עלה ל- 7- נקודות מ- 17- במחצית הראשונה של החודש וחזר למעשה לרמה של ערב הקורונה (6- בפברואר). רכיב הציפיות של המצב הכלכלי במדינה בשנה הקרובה עלה בצורה חדה, כמו כן גם הכוונה לבצע רכישה גדולה בשנה הקרובה. שיפור באופטימיות הצרכנית תומך בהתרחבות בצריכה הפרטית, בפרט במקומות שהיו סגורים (קניונים, בתי מלון ומסעדות). הגידול בחיסכון בתקופת הסגר ואפקט "הביקוש הכבוש" צפויים ליצור לחצי אינפלציה מסוימים אך מתונים יחסית וזמניים בעיקרם. אנו צופים אינפלציה של 1% שנה קדימה.


יציבות בעודף בחשבון השוטף ברבעון ד'
חשוב לציין את היציבות היחסית בעודף בחשבון השוטף ברבעון ד' 20: 5.1 מיליארד דולר ברבעון ד' לאחר 5.3 מיליארד דולר ברבעון ג'. מסתמן גידול בעודף בחשבון השירותים (יצוא שירותי היי טק בעיקר) אשר קיזז את מרבית הגידול בגירעון הסחר. אנו צופים עודף של 3.9% תוצר ב- 2021 (ירידה מ- 5% ב- 2020) על רקע עלייה ביבוא (ומחירי היבוא), ופתיחת השמיים הסגורים במחצית השנייה של השנה. עדיין, הגורמים הבסיסיים יתמכו בשקל. ככל שהמשק הישראל יתאושש, הנכונות של בנק ישראל לתמוך בשקל בצורה אגרסיבית תפחת. אנו צופים יציבות בשקל ב-2021 בשל הגדלת המעורבות של בנק ישראל בשוק המט"ח (למרות הסבירות לפיחות מתון בחודשים הקרובים בשל העצבנות בשווקים) וייסוף מתון ב- 2022.



נתוני סחר חוץ מצביעים על התאוששות
נתוני סחר חוץ בחודשים ינואר-פברואר היו חיוביים ומצביעים על התרחבות בפעילות. אמנם סך הייצוא התעשייתי ירד ב- 8% בינואר-פברואר לעומת רבעון ד' 20 (בחישוב של ממוצע חודשי), אך מדובר בהשפעת יצוא כימייה (אשר ירד ב- 31%). למעט סקטור תנודתי זה, היצוא התעשייתי עלה ב- 2.2%. מעודד גם להבחין בעלייה בכל מרכיבי היבוא: יבוא מוצרי צריכה (למעט כלי רכב) עלה ב- 5.3%, יבוא חומרי הגלם ב- 5.1% (בחלקו עקב עליית מחירי הסחורות בעולם), ויבוא מכונות וציוד ב- 13.9%. התרחבות מהירה ביבוא מהווה אינדיקטור חיוביי להתאוששות בפעילות הכלכלית.
כאשר המניות עולות המוסדיים מוכרים מט"ח
בחודש ינואר, גופים מוסדיים ישראלים מכרו 2.93 מיליארד דולר (נטו) לאחר מכירות של 2.7 מיליארד בדצמבר. עליות בשוקי המניות בחו"ל מאלצות את המוסדיים למכור מט"ח כדי למנוע עליה בשיעור החשיפה למט"ח. בחודש ינואר, מוסדיים רכשו נכסים בחו"ל בסך 2.86 מיליארד דולר אך הגדילו את פוזיציית הגידור במט"ח ב- 5.79 מיליארד דולר. מגמת העלייה בשווקים תמכה בייסוף בשקל בחודשים האחרונים. שינוי במגמה, אם יתרחש, צפוי לתמוך בפיחות בשקל.


מספר נתונים חשובים יתפרסמו השבוע: היום: התחלות הבנייה (רבעון ד' 20) ומכירות של דירות חדשות (ינואר), יום שני: מדד מחירים לצרכן של חודש פברואר. אנו צופים מדד של 0.1% בהשפעת עלייה במחירי המזון (0.3%), פירות וירקות (1.8%), וציוד לבית (המשך השפשת ההתייקרות במחירי ההובלה). מחירי הדלקים עלו ב- 3.7%. מנגד, צפויה ירידה עונתית במחירי השכירות ובמחירי הלבשה והנעלה. בנוסף, ביום שני יתפרסמו נתוני המשרות הפנויות (פברואר).


מאקרו חו"ל.
ארה"ב: האינפלציה עדיין מתונה
למרות פתיחת המשק ועלייה חדה בצריכה, בפברואר אינפלציית הליבה בפברואר עלתה ב 0.1% בלבד ו- 1.3% שנה אחורה (מ- 1.4% בחודש ינואר).


מחירי הטיסות ירדו ב- 25.6% שנה אחורה, על רקע החשש של צרכנים לטוס ומגבלות מסוימות (אולי זה מאותת על מה שצפוי בישראל כאשר סעיף זה יחזור להימדד: אולי צפויה ירידה בנסיעות לחו"ל, אך מתונה יותר יחסית לארה"ב). סעיף זה מהווה 0.61% מסך המדד בארה"ב ולכן הירידה החדה במחירי הטיסות תרמה כמעט 0.16%- לאינפלציה שנה אחורה.
מחירי הסחורות במדד המחירים לצרכן התמתנו (כנראה שעסקים מעדיפים לא להעלות מחירים בשל השפעה זמנית של "הביקוש הכבוש") אך מסתמנת התייצבות במחירי השכירות (2% שנה אחורה בדומה לחודש הקודם), זאת לאחר מגמת התמתנות ב- 2020 מ- 3.3% מתחילת 2020. גם בישראל אנו סבורים שעיקר הלחץ האינפלציוני בשנה הקרובה יגיע מעלייה במחירי השכירות, ופחות מעלייה במחירי המוצרים.


נתוני מאקרו חשובים שיתפרסמו בעולם: יום שני: סין: הייצור התעשייתי, המסחר הקמעונאי וההשקעות (פברואר). שלישי: ארה"ב: הייצור התעשייתי והמסחר הקמעונאי (פברואר), גרמניה: סקר אמון עסקי ZEW (מרץ). רביעי: ארה"ב: החלטת ריבית הפד (צפוי אי שינוי בריבית ובתוכנית רכישות האג"ח) עם עדכון תחזיות חברי הפד (dots). צפוי עדכון חד כלפי מעלה בתחזית הצמיחה השנה ל- 6% (מ- 4.2%). יתכן שמועד העלאת הריבית הראשונה יוקדם ל- 2023 (מ- 2024). חמישי: מספר דורשי העבודה החדשים בשבוע האחרון.

זום אין: הייסוף בשקל שחק את העלייה במחירי היבוא
קיים חשש שעלייה במחירי הסחורות בעולם תתרום להאצה בקצב האינפלציה. הנחת המשך עלייה במחירי הסחורות בעולם (כולל מחירי הנפט) נמצאת בתחזית האינפלציה שלנו בשיעור של 1.0% שנה קדימה. יחד עם זאת, חשוב יותר לחשב את השינוי הנומינלי (בשקלים) של מחירי היבוא אשר מתפרסמים בדולרים על ידי הלמ"ס.
בהסתכלות על 2020, מחירי היבוא של מוצרי צריכה עלו ב- 1.8% דולרית, אך ירדו ב- 4.8% במונחים נומינליים. מתוך הצריכה הפרטית, מחירי יבוא מזון עלו ב- 3.1% דולרית אך ירדו ב- 3.7% במונחים שקליים. ירידה זאת במחירי יבוא המזון גם מסבירה מדוע מחירי המזון במדד מחירים לצרכן ירדו ב- 0.6% ב- 2020.
השינוי במחירי יבוא צריכה בישראל ב-2020

הגרף הבא מציג את מדד מחירי יבוא מוצרי הצריכה בדולרים. ניתן לראות שהמדד מאד תנודתי, בפרט מחירי המזון. מעניין לציין שבשנת 2017 מחירי מוצרי הצריכה עלו בצורה חדה יחסית, אז ירדו במהלך 2018-2019 ושוב חזרו לעלות ב- 2020 (בעיקר בסוף השנה).


ההסתכלות על מדד מחירי יבוא מוצרי צריכה בשקלים מראה תמונה שונה לחלוטין. משנת 2019 ועד סוף 2020 אנו עדים לירידה מתמשכת במחירי היבוא. מדובר בגורם שהיה בהחלט דיפלציוני בישראל.



מתחילת 2021, מגמת עליית מחירי היבוא נמשכת (בדולרים), בפרט מחירי הסחורות החקלאיות (מחירי סויה, חיטה ותירס בפרט). ניתחנו זאת בסקירה השבועית לפני שבועיים (28.2.21). במקביל, בנק ישראל הגביר את המעורבות בשוק המט"ח ומאז ההודעה על רכישות של 30 מיליארד דולר ב- 14.1, השקל פוחת בכ- 5%. עקב מדיניות אגרסיבית זאת של בנק ישראל, אנו מניחים יציבות בשע"ח של השקל סביב 3.30 ₪ לדולר. לכן, בניגוד ל- 2020 צפויה השנה השפעה יותר ניכרת על האינפלציה עקב עלייה במחירי הסחורות בעולם (בנוסף להתייקרות במחירי ההובלה בעולם). תחזית האינפלציה שלנו (1.0% שנה קדימה) מניחה התייקרות של 1.7% במחירי המזון והתייקרות במחירי מוצרי בני קיימא.

גילוי נאות
הדו"ח מתבסס על מידע אשר פורסם לכלל הציבור, על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים ומידע אחר אשר לידר ושות' בית השקעות בע"מ ("לידר ושות'") מניחה שהינו מהימן וזאת מבלי שביצעה בדיקות עצמאיות ביחס למידע. עם זאת, מודגש כי אין לידר ושות', מחברי הדו"ח ועורכיו אחראים למהימנות המידע המפורט בדו"ח, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחר בדו"ח. הדו"ח מופנה רק למשקיעים מוסדיים מקצועיים כחומר מסייע ואין לקבל על סמכו בלבד החלטות השקעה כלשהן. לידר ושות', מחברי הדו"ח ועורכיו לא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לנזק ו/או להפסד שיגרמו, אם יגרמו, כתוצאה משימוש בדו"ח זה ו/או כתוצאה מהסתמכות עליו. הדו"ח אינו מתיימר להיות ניתוח מלא של כל העובדות וכל הנסיבות הקשורות לאמור בו, והדעות האמורות בו עשויות להשתנות ללא כל מתן הודעה נוספת. קורא דו"ח זה אינו יכול להניח כי הסתמכות על הדעות וההמלצות המובאות בו, תיצור עבורו רווחים. הדו"ח אינו ייעוץ השקעות ואינו מהווה הזמנה לרכוש או הזמנה למכור את ניירות הערך הנזכרים בו. לפיכך, אין להסתמך על המידע הכלול בדו"ח ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי, לרבות מיועץ השקעות אשר ייעוצו מתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הנחת קורא הדו"ח צריכה להיות שלידר ושות', עובדים ונושאי משרה בה, בעלי השליטה בה, וחברות בנות או קשורות שלהם ("קבוצת לידר") מחזיקים בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המתוארים בדו"ח ("ניירות הערך") ו/או שיש להם זיקה אחרת לניירות הערך וכן שהם יקנו או ימכרו את ניירות הערך כולם או חלקם אחרי או לפני הוצאת הדו"ח.
לידר ושות' ותאגידים מקבוצת לידר עוסקים בחיתום, שיווק השקעות, ניהול תיקי השקעות, ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, תיווך בעסקאות בניירות ערך, השק עות בניירות ערך לחשבון עצמם, ניהול והשקעה במיזמי הון סיכון ומיזמי private equity, בפעילויות מסחריות אחרות ופעילויות אחרות בשוק ההון. הדו"ח יכול שיתייחס לניירות ערך שללידר ושות' יש זיקה אליהם מכח השתייכותה לקבוצת לידר ו/או בשל התמורה שקיבלה או תקבל לידר ושות' או תאגיד אחר מקבוצת לידר מאת מנפיקי ניירות הערך ו/או מוכריהם ו/או מפיציהם במסגרת מתן שירותים בשוק ההון לרבות שירותי חיתום, ו/או בשל החזקה בניירות הערך האמורים ו/או ביצוע עסקאות בהם על ידה או על ידי גורמים אחרים מקבוצת לידר.