יניב חברון, אלומות

יניב חברון- אלומות. קרדיט צלמת- ניקול דה קסארו

הלחץ בבנק ישראל לעלות ריבית יתחיל כבר החודש:
בעוד בהחלטה הקודמת בבנק ישראל עסקו במצב השווקים, בסיכונים של הכלכלה וברצון העז להחזיר את האינפלציה אל מרכז היעד, השיח יחזור להתמקד בחלון הזמן שנותר ישראל עד המשבר הבא והאם הריבית הנמוכה הולמת את מצב המשק המקומי.

אני האחרון לחשוב שצריך להעלאות את הריבית "כדי לצבור תחמושת לתקופה של משבר" אבל אם הבנק המרכזי בארה"ב מתייחס למטרה זו כלגיטימית, אני מעריך שגם בבנק ישראל. במסיבת העיתונאים ביום רביעי נשאל פאואל "האם הוא מוטרד מכך שלא הגיע ליעד ריבית של 3% כדי שתאפשר לו להגיב במקרה של משבר" – הנגיד האמריקאי לא ביטל יעד זה ואמר שבמבקרה של משבר הבנק ישתמש בכל האמצעים שיש ברשותו מלבד הריבית. ובכן כך ענה הנגיד שהריבית שלו עומדת ברמה של 2.5% אבל כיצד היה עונה על זה הנגיד המקומי שרמת הריבית שלו עומדת על 0.25%?

רק לפני חודשיים חשבה הועדה המוניטרית שיש להעלאות את הריבית בטענה כי הצמיחה במשק יציבה והאינפלציה מתבססת ברף התחתון של היעד – לעומת זאת בהחלטה האחרונה, חשבה הוועדה שיהיה נכון להמתין עם הריבית לאחר שהשווקים קרסו ונכנסו לטריטוריה דובית. בינתיים השווקים התאוששו, הנפט התאושש, אינטל תשקיעה במפעל חדש וגם תחזיות האינפלציה לשנה הקרובה השתפרו. אני מניח שאותה וועדה מוניטרית או לפחות חלק ממנה עשויה לתמוך בהעלאת ריבית כבר בהחלטה הקרובה. בנוסף פרישתה של נדין טרכטנברג עשויה להחליש את הטון היוני של הוועדה.

הדולר יעמוד לרועץ - סיום העלאות הריבית בארה"ב לעת עתה והכוונה לסיים את צמצום המאזן של הפד, מחלישים את הדולר בעולם. צמצום פער הריבית בין ישראל לארה"ב בעקבות העלאות הריבית בישראל, תספק רוח גבית לתיסוף השקל אבל נראה שלבנק לא תהיה ברירה.

העלאת הריבית תייקר בעיקר את המשכנתאות הוותיקות– ריבית ארוכת טווח בישראל כבר גבוהה וכנגזרת גם הריבית על המשכנתא בישראל ל-30 שנה שעומדת על 4.7% בממוצע ולכן להעלאות הריבית לא תהיה השפעה עליהן כלל. לעומת זאת העלאות הריבית ייקרו את רכיב המשכנתא שניתן בריבית משתנה שמהווה רק 1/3 מהמשכנתאות החדשות (מאז אפריל 2011) אבל כ-2/3 ממלאי המשכנתאות.

גם בריבית של 0.5%-0.75% - המדיניות המוניטרית עדיין מרחיבה - הבנק המרכזי בארה"ב השתמש בתירוץ הזה לאורך כל תהליך העלאות הריבית וכך עשו גם בבנק ישראל בהעלאת הריבית הראשונה בסוף נובמבר. הסיכונים לצמיחה של הכלכלה הגלובלית ממשיכים לרבות מלחמת הסחר, ברקזיט, השבתת הממשל בארה"ב, חולשה באירופה ומיתון באיטליה ועוד. למרות זאת, בנק ישראל לא יוכל לחכות עד שכל הסיכונים יתפוגג לחלוטין.

המלצות המרכזיות

בנימה אישית
סיכון מח"מ עולה – בבנק ישראל יתחיל לחץ לעלות ריבית מחשש שחלון הזמן ייסגר. בנוסף ירידת התשואות בארה"ב היתה חדה מידי בעקבות הטון היוני קיצוני של הפד.

אחזקה במניות – אחרי עליות של 8% מתחילת השנה ויותר מ-14% מהשפל, אפשר להוריד הילוך – טריגר הבא לעליות/ירידות עשוי להגיע מכיוון סין.

הצמדה – אנחנו מגדילים את המשקל של האפיק הצמוד על חשבון הצמוד לתוך מדדי החורף השלילים ונעשה זאת בצורה משמעותית יותר אחרי מדד ינואר השלילי.

שווקים מתעוררים – השוק הסיני נותר מבחינתנו בעל הפוטנציאל הגבוה ביותר לעליות. עם זאת, הסיכון אולי נדחה מעט אבל היה תלוי מאוד בתוצאות השיחות.

מחירי נפט – המשיכו לתקן השבוע, הרבה בזכות הסנקציות של ארה"ב על ונצואלה.

דולר/שקל – הדולק ממשיך לאבד גובה – מזה חודשיים אנחנו כותבים שהפוזיציה העודפת איבדה הרבה מהאטרקטיביות שלה, בעקבות איתות של הפד לקראת סיום העלאות הריבית ותחילת העלאות ריבית מוקדמת מידי בישראל.