יניב חברון, אלומות

יניב חברון- אלומות. קרדיט צלמת- ניקול דה קסארו

בנימה אישית

בשלו כל התנאים שלא להעלות ריבית בשלב זה – הצמיחה הגלובלית נחלשת זו כבר עובדה. ה-OECD חותך את תחזיות הצמיחה בחדות על רקע מלחמות הסחר והעלאות הריבית. החולשה בנדל"ן האמריקאי ובחלק מנתוני המאקרו תאט את קצב העלאות הריבית בארה"ב. באירופה המצב הופך גרוע יותר עם צניחה רוחבית בצמיחה וקריסה במדדי אמון הצרכנים – העלאת ריבית שם לא בקרוב. בישראל הצמיחה מאכזבת עם קריסה של הצריכה הפרטית. הגירעון המקומי צפוי לטפס וצפויים קיצוצים שרק יחלישו עוד יותר את הצמיחה. הקריסה של הנפט צפויה להחליש את האינפלציה הגלובלית והמקומית. בנוסף האינפלציה המקומית עדיין מצויה צמוד לרף התחתון של היעד (4-5 חודשים בסך הכל, בארה"ב הייתה מעל 1.5% במשך 3.5 שנים לפני שעלתה) עם סיכוי טוב לרדת מתחת. אם אני אתאמץ עוד קצת אני אמצע סיבות נוספות.

למה שפערי הריבית מול ארה"ב לא ייפתחו עוד? – אני לא מצליח להבין את הרצון הנועז הזה להעלות ריבית בישראל, העלאת ריבית אינה המטרה, אלא להשיג את תנאי המקרו להעלאת הריבית, זו המטרה. בוודאי שאין מטרה לצמצם פערי ריבית מול ארה"ב, זה ממש לא מזיק ההפך הוא נכון. במשך שנים חיכו בבנק ישראל ליום שבו פערי הריבית יובילו לפיחות של השקל מול הדולר ונראה שזה קורה לאט לאט. מאז השפל שנקבע בספטמבר, השקל פוחת ב- 4.5% מול הסל והיד עוד נטויה. אז למה דווקא עכשיו למהר ולהעלות את הריבית.

סיטואציה מורכבת - החלטת הריבית היום של בנק ישראל מתרחשת בסיטואציה מעניינת כאשר הוועדה מורכבת מ-5 חברים בלבד ולכן ניתן להעריך כי ישנם שני חברים בעד העלאת הריבית, אותם שניים שהיו בעד העלאת הריבית בפעם הקודמת ושני חברים שמתנגדים להעלאת הריבית שהיא ממלאת מקום הנגידה ומנהל חטיבת השווקים. במידה וחבר נוסף יחליט שצריך להעלות את הריבית (השד יודע למה), הריבית עולה – אין שימוש בקול כפול לנגידה אלא במקרה של תיקו ולמצב של תיקו כאשר יש 5 חברים בלבד קשה מאוד להגיע.

העלאת ריבית מוקדמת מידי תהווה עננה על כל הקדנציה שעדיין לא החלה – גם אם הריבית תעלה רק פעם אחת, ולאחר מיכן לא תעלה עוד, בנק ישראל יעמוד בפני סיטואציה מביכה של להעלות את הריבית מוקדם מידי. ריבית לא מעלים שיכולים, גם לא מתוך עקרון תחרות, ריבית מעלים שצריך. במידה ובנק ישראל יעלה את הריבית מהר מידי ולאחר מיכן יאלץ לעצור או להוריד אותה מחדש, גם אם בעקבות האטה עולמית או האטה מקומית של המשק או פשוט כי התיסוף של השקל יחזור לבקר, הוא יאבד אמינות. אובדן אמינות לבנק המרכזי היא כישלון מוחלט ואחרי כל השבחים והקומפלימנטים שהבנק המרכזי הקטן והמקומי קטף בעולם בעשור האחרון, זו הסיטואציה האחרונה שהיו רוצים לראות בבנק ישראל. שורה תחתונה, אין מה להיות אמיצים ולהעלות ריבית, או כמו שאמרה ממלאת מקום הנגידה, יותר אמיץ זה לא להעלות ריבית.

המלצות המרכזיות

סיכון מח"מ –סיכון המח"מ גבוה בעקבות התשואות הנמוכות בארה"ב וזאת למרות חולשה בצמיחה, חולשה בשוק הנדל"ן וצניחה של מחירי הנפט.

הסיכונים לשווקים – המשבר באיטליה הוא עדיין הסיכון המרכזי מבחינתנו. יחסי הסחר ארה"ב-סין יתבררו לקראת סוף השבוע אבל קשה להתעלם מהציפיות החיוביות.

הצמדה – אנחנו מגדילים את המשקל של האפיק השיקלי על חשבון הצמוד לתוך מדדי החורף השלילים וירידת מחירי הנפט.

שווקים מתעוררים – השוק הסיני יושפע מאוד מתוצאות המפגש של הנשיאים בסוף השבוע שיוכל להוציא אותו לראלי או שיחזיר את העליות מהתקופה האחרונה ויותר.

מחירי נפט – צונחים לסביבה של 50 ועשויים להישאר זמן מה בטריטוריה הזו ואפילו לרדת לשפל שנתי חדש.

דולר/שקל – אנחנו ממשיכים להחזיק בפוזיציה עודפת, כאשר פער הריביות בין ישראל וארה"ב צפוי להמשיך להתרחב ולהתקרב לנקודה קריטית.