אקסלנס

אקסלנס

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של אקסלנס, מעריך בסקירתו השבועית כי "שוק המניות לא היה כל כך זול מאז ההחלטה של בריטניה לעזוב את גוש האירו ב-2016. אחת השיטות המקובלות ביותר להערכת ה'יוקר' של שוק המניות היא שיטת מכפיל הרווח הצפוי. שיטה זו מלמדת שלאחר ירידות המחיר האחרונות מדד ה-S&P500 ירד לרמה הנמוכה ביותר שלו מאז יוני 2016, אז השוק נבהל מהמשמעויות של החלטת בריטניה לעזוב את גוש האירו".

כהנוביץ מתייחס גם למלחמת הסחר בין ארה"ב לסין ומציין כי "בדינאמיקה הנוכחית, בה סין מגיבה ב'מידה כנגד מידה' למלחמת הסחר של ארה"ב, היא בדרך המהירה להפסד, כשארה"ב לא רק מייבאת ממנה הרבה יותר, אלא גם התחילה את המלחמה הזאת עם הרבה יותר תחמושת ממנה. דווקא חוסר האיזון הזה מהווה סיכון לשוק כשסין עשויה לנסות להסיט את המלחמה לזירה בה יהיה לה יהיה 'קל לנצח'. כבר עלו ספקולציות שונות, ביניהן מלחמת מטבעות, עם פיחות אגרסיבי ליואן, מכירה אגרסיבית של אג"ח אמריקאיות (בניסיון לייקר לארה"ב את החוב), גלישה למלחמת סחר בענפי השירותים, חניקת ארה"ב מסחורות נדירות (ש-92% מהן מוחזקות ע"י סין) או אפילו מלחמה קונבנציונאלית בה לסין יש סף כאב גבוה יותר.

אך עדיין האפשרות הסבירה ביותר לסיום הסאגה היא משא ומתן כששני הצדדים כבר הצהירו שזאת כוונתם. אם כך אז למה הם ממשיכים? כנראה כדי להגיע לאותו משא ומתן עם כמה שיותר כלי מיקוח ואולי כדי להשיג מקסימום תחושת מיצוי בעיני דעת הקהל. לכן, בתרחיש המרכזי שלנו אנחנו רואים את העולם של אחרי מלחמת הסחר כעולם חופשי יותר ממגבלות סחר ביחס לאלה שהתחלנו איתן ועד אז את בהלת השוק משקשוקי המכסים בעיקר כהזדמנות. בכל זאת, כדאי לשים לב שמלחמת סחר איננה הדבר היחיד שמטריד כיום את השווקים. בין היתר, סקטור הטכנולוגיה מקיז דם גם כשרוב מלחמת הסחר לא קשורה אליו. בנוסף, נתוני התעסוקה החלשים של יום שישי לא סיפקו נחת למשקיעים ורק אל תשכחו את החששות משכפול 1987, השפעת התשואות על המניות ועוד".

כהנוביץ מתייחס גם לדו"ח בנק ישראל לשנת 2017 ולמתיחות בין בנק ישראל לבין האוצר: "כחלון חושב שבו כלכלני בנק ישראל נכנסו בדו"ח? הוא כנראה לא קרא מה הם עשו לוועדה המוניטרית: כלכלני בנק ישראל מטילים את האשמה לאי עמידה ביעד האינפלציה על חברי הועדה המוניטרית. דו"ח בנק ישראל לשנת 2017 שפורסם לפני פסח מסביר כי אם 'מתרגמים' את כלל צעדי המדיניות המוניטרית למונחי ריבית סינטטית (מה שמכונה ריבית צל) מוצאים שהועדה המוניטרית של בנק ישראל די עמדה בחיבוק ידיים בהשוואה לבנקים המרכזיים בשאר העולם.

כלומר, אם משקללים למשל את כלל הפעולות המוניטריות של ה-ECB למונחי ריבית מגיעים לזה שהם הורידו אותה למינוס חמישה אחוזים ושהפד הוריד אותה בשלב מסוים גם למינוס 3 אחוזים. לטענת כלכלני הבנק, למרות שלכאורה גם הועדה המוניטרית של בנק ישראל נקטה במדיניות לא קונבנציונאלית, כשרכשה רזרבות מט"ח או כשהוסיפה הדרכה קדימה להודעת הריבית, סביר להניח שהפער בין ריביות הצל של ה-ECB וב"י אכן גדל. הם גם מטילים ספק בהשפעת ההדרכה קדימה כמדיניות מרחיבה. לטענתם: 'יתכן כי העובדה שהחל מ-2014 נקט בנק ישראל הרחבה מתונה ביחס להרחבה שנקטו ה-ECB ואחרים, תרמה לייסוף בשער החליפין ולהיווצרות פער בין שיעורי האינפלציה בישראל ובשאר המדינות'. כלומר, כלכלני הבנק מטילים את האשמה לכישלון באי עמידה ביעד האינפלציה ולזינוק בשקל על הוועדה המוניטרית וזאת בשונה מהגישה של הועדה המוניטרית שמאשימה בעיקר את פעולות הממשלה ואת הלחצים הגלובאליים".

כהנוביץ מתייחס םג למחיר הנפט. "מחיר הנפט סיים את השבוע האחרון בירידה של 4.4% למחיר של 63.9 דולר לחבית - מדרגה שיהיה לו קשה לעלות ממנה, כשהמחיר הנוכחי כדאי לחלק גדול מתעשיית פצלי השמן בארה"ב וקשה לראות את מדינות הקרטל מוותרות מצד אחד על מכסות ומצד שני רואות את מפיקי הנפט האמריקאים נכנסים במקומן. בנוסף, ארה"ב הודיעה כי היא שוקלת להחזיר את הסנקציות על איראן מהלך שאומנם עשוי לפגוע בהמשך בהיצע אך בטווח הקרוב עשוי לדרבן אותה להעיף סחורה לשוק. ברקע לירידה נמצא גם החשש למלחמת סחר, והשפעותיו על הצמיחה העולמית, אך להערכתנו גם אם חששות אלה יתפוגגו, פוטנציאל העלייה של המחיר לאורך זמן מוגבל. מעבר לכך, בחריין הודיעה לאחרונה כי גילתה את שדה הנפט הגדול ביותר מזה 80 שנה. נזכיר גם את הערכתינו לטווח הארוך מאד כי מחיר הנפט יזחל לאורך השנים כלפי מטה, כפי שאגב מגולם גם בחוזים העתידיים עליו, מה שמעמיד בסימן שאלה את היכולת של האינפלציה העולמית להגיע לאן שהוא בעשור הקרוב ובמיוחד אם גם קצב עליית שכר הדירה יתמתן".