בפריזמה מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית ל- 1%

עוד מעריכים כי החשש המרכזי של בנק ישראל הוא מהתגלגלות מחנק האשראי החוץ בנקאי לתוך המערכת הבנקאית, מהלך שיביא גם לקיפאון אשראי במשק המקומי
כצפוי, הנתונים הריאליים מצביעים על היחלשות המשק, הריבית הקצרה צועדת לכיוון של 1%
המדד המשולב מצביע על צמיחה שלילית ברביע הרביעי המדד המשולב לחודש נובמבר ירד בשיעור חודשי של 0.4% , כאשר שיעור הגידול השנתי של המדד עומד על 3.5% לעומת קצבי גידול של 9%-10% במהלך המחצית הראשונה של 2008 . בחינת המומנטום(שיעור השינוי השנתי בשלושת החודשים האחרונים) של המדד המשולב, מצביעה על ירידה של כ 4%- ונותנת אינדיקציה נוספת לכך שברבעון הרביעי של 2008 המשבר הפיננסי החל לתת את אותותיו על הסקטור הריאלי המקומי. לפיכך, ניראה כי הרביע האחרון יאופיין בצמיחה שלילית של המשק.

הסקטור היצרני המקומי הפגין חוסן יחסי עד לחודש אוגוסט האחרון. נתוני החודשים האחרונים אמנם מאופיינים בתנודתיות חריפה אך בחינת המומנטום של הייצור התעשייתי מצביעה על ירידה בקצב שנתי של כ 4.0%- , תוך ירידה בפעילות במרבית הענפים. תמונה לא מעודדת מתקבלת גם בבחינת פעילות ענפי המסחר והשירותים, נשקפת התמתנות בצריכה הפרטית ובפעילות השירותים העסקיים.
הערכתנו, התמונה הריאלית המקומית בשנת 2009 תהייה קשה מהתמונה המצטיירת מתחזיות בנק ישראל ומשרד האוצר, כאשר אנו מאמינים שהתוצר יצמח בקצב של . 0.5%-1% בלבד בשנת 2009
מה זה אומר על ריבית בנק ישראל?
את האמת לא הרבה. גם אם הנתונים האחרונים היו יוצאים חזקים מאשר הנתונים בפועל, פני הריבית המקומית היא כלפי מטה ובאופן חד. הפד הכתיב את טון הריביות הקצרות בעולם אשר חתך את הריבית האמריקאית לטווח של בין 0% ל 0.25%- , כאשר הצטרפותן של מדינות נוספות למהלך זה הוא רק עניין של זמן. ההאטה בשנת 2009 היא כבר עובדה מוגמרת, החשש המרכזי של בנק ישראל הוא מהתגלגלות מחנק האשראי החוץ בנקאי לתוך המערכת הבנקאית, מהלך שיביא גם לקיפאון אשראי במשק המקומי. להערכתנו בנק ישראל יוריד במספר צעדים חדים את הריבית לכיוון 1% , עיתוי ההורדה (בישיבה מהמניין או שלא) אינו רלוואנטי במיוחד. כיום מצביע עקום המק”מ על ציפייה להורדת הריבית המקומית לרמות הנעות סביב 1.75% , כך שהמהלך של הבנק אותו אנו צופים מגולם רק בחלקו בשוק.
הלחצים ארוכי הטווח לייסוף המטבע מצטמצמים המקומי )עודף החשבון השוטף מנוכה העברות ממשלתיות ומאזן ההשקעות BBoP- בחינת ה הישירות של ישראל נטו(, מצביעה על הצטמצמות הלחצים ארוכי הטווח לייסוף המטבע.
מה זה אומר על השקל?
הירידה בלחצים ארוכי הטווח לייסוף ומעבר אפשרי ללחצים לפיחות, מלמדת על צפי לפיחות במונחי סל מטבעות ולאו דווקא מול הדולר, כאשר דוגמה לכך נרשמה לאחרונה עם התחזקות השקל מול הדולר אך היחלשותו מול האירו. להערכתנו, מהלך ההיחלשות של הדולר בעולם הוא מוגבל, כאשר הטריגר לשינוי מגמה לכיוון התחזקות הדולר יבוא עם הצטרפות מדינות נוספות למעגל חיתוך הריביות החד. לפיכך, במבט לשנה הקרובה אנו מעריכים כי היחלשות השקל במונחי סל תונע ע”י היחלשותו מול הדולר.
המהלך בשחרים הארוכים עדיין לא מיצה את עצמו, אך הסיכון הגבוה מצדיק אחזקה במח”מ בינוני מהלך השתטחות העקום הממשלתי האמריקאי ממשיכה וגוררת עימה את ירידת העקומים הממשלתיים בעולם. פרמיית הסיכון של המשק המקומי (הפער הין האג”ח המקומי למקבילו האמריקאי במח”מ של 10 שנים) לא ירדה במהלך האחרון, כלומר ירידת התשואות המקומית נבעה רובה ככולה מירידת התשואות בארה”ב. אנו מעריכים שמהלך הירידה בתשואות האמריקאיות הארוכות עדיין לא מיצה את עצמו, כאשר הבנקים האמריקאים ממשיכים להוות שחקן מרכזי, אשר מנצל את ההזרמה המוניטארית הרחבה, לא על מנת לחדש את גלגל האשראי במשק אלא להשקיע לאורך העקום האמריקאי ולגזור רווחים נאים מהתלילות בעקום זה. לפיכך, נראה שעדיין יש בשר לירידת תשואות בעקום הממשלתי המקומי, במיוחד במח”מ הארוך, זאת גם תחת הנחה של פתיחה קלה המרווח הסיכון של המשק. הגרף מתאר עקומים ממשלתיים שונים במדינות בעלות דירוג אשראי הנע סביב הדירוג של ישראל. אנו מבחינים בתלילות חדה יחסית בעקום המקומי ( 10 שנים ביחס לשנתיים), זאת על רקע מהלך התיישרות העקומים בעולם, מהלך שכאמור מותיר פתח לירידת תשואות נוספת בחלק הבינוני-ארוך של העקום המקומי.