התנודות בשערו של השקל בעת האחרונה, נבעו בעיקר מגורמים חיצוניים למשק הישראלי. בטווח הארוך, פוטנציאל הפיחות של השקל- מוגבל

סקירת המאקרו השבועית של אנשי אגף כלכלה בלאומי (בראשות ד"ר גיל בפמן)
במהלך חודש אפריל 2016, נמשך התיסוף בשערו של השקל מול סל המטבעות. תיסוף זה, הוביל את השקל לנקודת שיא העוצמה, במונחים נומינליים, בראייה היסטורית (ראה/י תרשים עליון). מהלך התיסוף הנוכחי בשערו של השקל מול סל המטבעות החל בתחילת חודש פברואר השנה, ובא לאחר הפיחות הזמני שחל בחודשיים שקדמו לכך (דצמבר 2015-ינואר 2016), על רקע תהליכים כלכליים גלובאליים.

התיסוף הנוכחי בשערו של הסל חל על רקע התחזקותו של השקל בעיקר מול הליש"ט והדולר. כך, במהלך החודשים פברואר-אפריל השנה, השקל התחזק מול הדולר בכ-4.8%. זאת, על רקע הפיחות בדולר בעולם מראשית השנה, שבא לאחר מגמה מתמשכת של תיסוף. במקביל, השקל התחזק מול הליש"ט בכ-3.3% באותה תקופה, ומול האירו בכ-1%.
לאורך השנים קיים מתאם חיובי וגבוה יחסית (75%) בין שערי החליפין של השקל מול האירו והליש"ט, שכן בריטניה חברה באיחוד האירופי ועל כן ישנם קשרים כלכליים הדוקים בינה לבין גוש האירו. אולם, מאז תחילת חודש דצמבר 2015 המתאם החיובי "נשבר" והפך שלילי. כפי שניתן לראות בתרשים התחתון, התיסוף בשקל מול הליש"ט נמשך מאז חודש אוגוסט 2015, בעוד מול האירו המגמה נבלמה בדצמבר אשתקד. התפתחות זו הינה, בין היתר, תוצאה של התגברות החששות בקרב המשקיעים לגבי האפשרות של פרישתה של בריטניה מהאיחוד האירופי (Brexit), על רקע משאל העם שעתיד להתקיים בבריטניה ב-23 ביוני השנה. עם זאת, יש להדגיש כי במידה ואזרחי בריטניה יצביעו בעד הישארות באיחוד האירופי, ייתכן שינוי במגמת ההתפתחות של הליש"ט.
לסיכום, על אף החולשה המתמשכת בפעילות הכלכלית בישראל, בעיקר בתחומי ההשקעות בענפי המשק והיצוא; סביבת האינפלציה השלילית; והתחזקותו של השקל, במונחים נומינליים, לנקודת שיא היסטורית, אנו מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להפעיל כלי מדיניות לא קונבנציונאליים, כגון ריבית שלילית, בחודשים הקרובים. זאת, כיוון ששער החליפין מושפע בעת האחרונה בעיקר ממגמות עולמיות, שהן חיצוניות למשק, עליהן מידת ההשפעה של בנק ישראל הינה פחותה. כפי שציינו בעבר, ההשפעה של בנק ישראל על שער החליפין מוגבלת לטווח הקצר בלבד, שכן בטווח הארוך מושפע שער החליפין במידה רבה יותר מהגורמים הבסיסיים החזקים יחסית של המשק. לאור האמור, אנו מעריכים כי גורמי הרקע הבסיסיים (בשילוב עם המשך סביבה פיסקאלית יציבה יחסית) צפויים להוסיף ולתמוך בשקל חזק יחסית גם בעתיד הנראה לעין. על כן, בהיעדר שילוב של כלים נוספים להתמודדות עם הכוחות ארוכי הטווח הפועלים לתיסוף השקל, נראה שהפוטנציאל להתפתחות מגמת פיחות בשקל מוגבל. לכך, עלולות להיות השלכות שליליות על היצוא וכפועל יוצא גם על קצב הצמיחה של המשק.

 
המגמה החיובית בהשקעות הישירות הזרות בישראל (FDI) בולטת בהשוואה בינלאומית
נתוני בנק ישראל מלמדים כי בשנת 2015 הסתכם היקף ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים ("FDI") בכ-11.5 מיליארד דולר. מדובר בעלייה חדה של כ-70% בהיקף ההשקעה בהשוואה לשנת 2014, אשר הסתכמה בכ-6.7 מיליארד דולר, ובהיקף השקעה קרוב לזה של שנת השיא 2013 (12.5 מיליארד דולר). נציין כי המגמה החיובית נמשכת גם בתחילת 2016.
ההשקעות מתרכזות בעיקר בענפי הטכנולוגיה וההיי-טק. על פי דו"ח של הלמ"ס בנושא השקעות ישירות לפי ענפי כלכלה ולפי מדינות בשנים 2012-2014, ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים בענפי הייטק, מיחשוב ומחקר ופיתוח היוו ב-2014 כ-54% מסך ההשקעות הישירות במשק. מנגד, חלה ירידה חדה בהיקף ההשקעות הישירות בענפי התעשייה, אשר עמד על כ-700 מיליוני דולרים בשנת 2014, לעומת כ-4.7 מיליארד דולר בשנת 2013. עקב כך, נתח ההשקעות בענפי התעשייה התכווץ לכ-10% מסך ההשקעה ב-2014 לעומת כ-38% ב-2013, התפתחות אשר מדגישה את החולשה בפעילות התעשייתית בישראל בשנים האחרונות. בנוסף, יש לציין כי מרבית ההשקעות הישירות ב-2014 הגיעו ממדינות מפותחות, ובעיקר ארה"ב (42.5%), הונגריה (5.2%) וגרמניה (3.9%). פעילות ההשקעות על ידי משקיעים ממדינות אסיה היתה נמוכה יחסית בשנים אלה, אם כי, יש לציין שחלה עלייה בהיקף ההשקעה מסינגפור.
מעמדו של המשק הישראלי כיעד השקעה אטרקטיבי בולט אף בהשוואה בינלאומית. בשנת 2015 היקף ההשקעות הישירות בישראל על ידי זרים ביחס לתוצר היה גבוה מזה של מדינות מפותחות רבות כגון: ארה"ב, קנדה, בריטניה ומרבית מדינות האיחוד האירופי, וכן היה גבוה גם בהשוואה לממוצע ה-OECD (ראה/י תרשים). שיעור ההשקעות הזרות בישראל באחוזי תוצר גבוה גם מזה של מספר מדינות הדומות לישראל מבחינת גודל האוכלוסייה כמו סלובניה, סלובקיה, הונגריה ועוד. עם זאת, יש לציין כי באירלנד ובלוקסמבורג (שלא מופיעות בתרשים) שיעור ההשקעות הזרות באחוזי תוצר היה גבוה באופן משמעותי מיתר המדינות ועמד על למעלה מ-40% תוצר.
במבט קדימה, החברות הישראליות צפויות להמשיך ולרכז עניין רב בקרב המשקיעים ברחבי העולם, בעיקר בענפי הטכנולוגיה והיי-טק, ולתרום להמשך המגמה החיובית בהשקעות הישירות במשק על ידי זרים. התפתחות זו, בשילוב עם אופיין ארוך הטווח של השקעות אלה, מצביעים על האמון שרוכשים המשקיעים הזרים במשק הישראלי, בעיקר בתחומי החדשנות הטכנולוגית. נדגיש כי העודף בהשקעות הישירות הנכנסות נטו, מהווה אחד מהגורמים הבסיסיים שתומכים בטווח הארוך בשקל חזק.

כתב: יניב בר