סקירת המאקרו השבועית: אין מנוס מלעדכן שוב את תחזיות האינפלציה כלפי מטה

סקירת המאקרו השבועית של אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות
עדכון תחזיות האינפלציה
ביום שישי התעוררנו לבוקר חדש. שר האוצר החליט שהוא רוצה להחזיר כסף לציבור ומכיוון שלאחרונה קשה להסתמך על הדואר (לא באשמתם, באשמת המבצעים ב-Next), הוחלט שלא לשלוח לכל אחד מכם מעטפה עם צ'ק אלא להפחית את המע"מ בנקודת אחוז ל-17% והפחתת מס החברות ב-1.5 נ"א ל-25%. עם זאת, נראה כי בין הכוונות הטובות של שר האוצר לבין התוצאה בפועל צפויים לעמוד פערים לא קטנים. במהלך יום שישי ערכתי בדיקה קצרה ולהלן התוצאות: המורה לגיטרה לא מתכוון להפחית את מחיר השיעור ב-1.10 ש"ח בשל הפחתת המע"מ. הספר מעדיף להשקיע את חצי השקל שהוא ירוויח כתוצאה מהורדת המע"מ בקניית מסרק חדש ואילו בעל המכולת השכונתית טוען שרק להחליף את המדבקות על מוצרים יעלה לו יותר. במילים אחרות, בניגוד למהירות ההתאמה של היצרנים והקמעונאים בהעלאת מיסים, כאשר המיסים מופחתים, חלק משמעותי מההפחתה לא מתגלגל בסופו של דבר לצרכן. לכן, אם ניקח בחשבון שהורדת המע"מ ב-1% גורמת לירידה של 0.85% במחירים עליהם תחול, שהמע"מ רלוונטי רק ל-70% מסעיפי המדד (על דיור, פירות וירקות ועוד כמה תתי סעיפים אין מע"מ) ותחת הנחת תמסורת של 50%, נראה כי ההשפעה על האינפלציה תסתכם בלא יותר מירידה חד-פעמית של 0.3%.
עם זאת, אם נוסיף לכך את הורדת תעריף ביטוח החובה (תרומה אינפלציונית שלילית של 0.1%) ואת הורדת אגרת הטלוויזיה (תרומה אינפלציונית שלילית של 0.1%) הרי שאין מנוס מלעדכן שוב את תחזיות האינפלציה כלפי מטה. נכון להיום, תחזית האינפלציה שלנו ל-12 החודשים הקרובים עומדת על 0.2%-.

מבחינת ההשפעה על השווקים הרי שבכל מקרה אין פה גליק גדול. בדרך כלל הורדות מחירים יזומות מתומחרות בשווקים באופן מיידי. בהתאם לכך ולאור הירידות שנרשמו לאחרונה גם במחירי החלב, החשמל והדלק, ציפיות האינפלציה לטווח הקצר ירדו בחודש האחרון מ-0.8% ל-0.1%- נכון לכתיבת שורות אלו. במילים אחרות, אין מה לרוץ לקנות שקלים. יתרה מכך, מכיוון שהירידות במחירי הנפט לחצו כלפי מטה גם את ציפיות האינפלציה בטווח הבינוני-ארוך ומכיוון שבטווח זה חלק מהלחצים הדפלציוניים העכשוויים צפויים להיעלם (כך לדוגמה, חזרת תעריף ביטוח החובה למחירו המקורי בעוד 4 שנים תביא לעלייה של 0.5% באינפלציה), נראה שבטווחים אלו יש עדיפות קלה דווקא לאפיק הצמוד.

מבחינת ההשפעה על בנק ישראל, אנו מעריכים כי לצעדי האוצר ולעדכוני המחירים האחרונים כלפי מטה לא יהיה משקל של ממש בהחלטות הוועדה המוניטארית. כל הירידה בציפיות האינפלציה נובעת מאירועים זמניים ולכן אין שום סיבה שבנק ישראל יתייחס לירידה כאל משהו מעבר לאירוע חולף. יתרה מכך, החשש מפריצת יעד הגירעון כתוצאה מהוויתור על הכנסות של כ-6 מיליארד ש"ח יגרום לבנק ישראל רק להקשיח את עמדתו.

דו"ח התעסוקה
נתוני התעסוקה של יום שישי נתנו לכל אחד מהמשתתפים בשעשועון המצליח בהיסטוריה של ערוץ בלומברג, "ספטמבר או דצמבר?", תמיכה להמשיך ולהאמין בעמדתו. בשורה התחתונה, אחרי כל הבילד-אפ של החודשים האחרונים, אם בעוד שבוע וחצי, כאשר הוועדה המוניטארית של הפד תתכנס להחליט האם היא מעלה את הריבית בפעם הראשונה מאז 2006, חברי הוועדה ירצו לדחות את מועד ההעלאה, הם יצטרכו לתת סיבות מספיק טובות לכך. הנתונים בארה"ב טובים יותר מהצפי וטובים יותר מהתחזיות של הפד עצמו כך שתחזיות הפד יתעדכנו כנראה כלפי מעלה. אפשר כמובן להאשים את סין ואירופה אבל לא בטוח שזה יספיק. לכן, אם חייבים להשתתף בשעשועון התחזית שלנו היא 50:50 עם נטייה קלה לדצמבר.

תוספת של 173 אלף משרות, נמוך משמעותית מהצפי שעמד על 217 אלף.
נתוני יוני-יולי עודכנו כלפי מעלה ב-44 אלף משרות כך שבסופו של דבר תוספת המשרות עמודת בקנה אחד עם הצפי.

דצמבר
כיוון המגמה תוספת משרות ממוצעת של מעל ל-200 אלף בשלושת, ששת ושניים עשר החודשים האחרונים.ירידה בממוצעים מאז הרבעון הראשון של השנה.

ספטמבר
השכר השעתי עלה ב-0.3% והשכר השבועי ב-0.6%
קצב הגידול השנתי בשכר הולך ומשתפר (2.2% בשעתי ו-2.5% בשבועי)
ספטמבר
שיעור האבטלה
ירד ב-0.2 נ"א ל-5.1%.
הירידה באבטלה נרשמה למרות ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה נותר ללא שינוי. בנוסף, שיעור האבטלה נכנס לטווח שהפד מגדיר כרמת "תעסוקה מלאה" (5.2%-5.0%).

ספטמבר
הרפיון בשוק העבודה
שיעור האבטלה בהגדרה הרחבה (U-6) ירד גם הוא ב0.1 נ"א ל-10.3%.
הרפיון בשוק העבודה עדיין גבוה. שיעור העובדים במשרה חלקית שלא מרצון עלה החודש.