התייחסות להחלטת הריבית של אלכס זבז'ינסקי

סף התנאים להורדת ריבית נוספת די גבוה ולכן היא עדיין רחוקה מלהיות מובטחת.
אפשר לחלק את סוגי החלטות הריבית של בנק ישראל לשלושה. הסוג הראשון מופיע כשהמציאות המתוארת בהודעת הריבית מתאימה להחלטה סופית. בסוג השני אנו רואים את בנק ישראל מבליט את הגורמים שתומכים בהחלטה וממעיט בחשיבותם של הגורמים שיכולים להתנגש עם ההחלטה. ההחלטה שבנק ישראל קיבל היום שייכת לסוג השלישי, די נדיר, בה המציאות כפי שהיא מתוארת תומכת בהחלטה אחרת ולא זו שהתקבלה.
בהחלטה האחרונה התוצאה של כמעט כל השיקולים, אותם מציין בנק ישראל, הייתה אמורה להוביל להורדת הריבית. אנחנו גם מאמינים שאלמלא רמת ריבית כל כך נמוכה והסיכונים הגוברים שמייצרת הריבית האפסית, הריבית אכן הייתה יורדת. בנק ישראל מציין את הירידה בציפיות האינפלציה והפחתת הסיכוי להשגת יעד האינפלציה בגלל הירידה במחירי הסחורות. כמו כן, הוא מצביע על ירידה מסוימת בסביבת הצמיחה המקומית ל-2.5%-3.0% והאטה מסוימת בקצב הצמיחה העולמית. לבסוף, ביחס לשקל מציין בנק ישראל שגם לאחר הפיחות שהיה לאחרונה, שע"ח הנוכחי יקשה עדיין על צמיחת היצוא וחזרת האינפלציה אל תוך היעד.
בנק ישראל לא מותיר את אוסף הגורמים השליליים ללא מענה ומכניס אל נוסח ההודעה את ההערכה "שהועדה המוניטארית סבורה שגברו הסיכונים להשגת יעד האינפלציה והצמיחה."
לפי הערכתנו, משפט זה לא בהכרח רומז שהריבית עומדת לרדת בפעם הבאה, למרות שלא ניתן לפסול אפשרות זו, אלא מבטא "התערבות ורבאלית" של הבנק. ההתערבות בעצם מצהירה שמה שנאמר במסיבת העיתונאים בחודש יוני, בה הנגידה אמרה שפחתו הסיכויים לשימוש בכלים מוניטאריים נוספים, בטל. מטרה נוספת של המשפט הינה למנוע שחיקה של פיחות השקל שהתרחש בימים האחרונים, לאחר שבנק ישראל מחליט לא לשנות את הריבית. האם המשפט רומז לנו שבנק ישראל יפעל בהחלטה הבאה? יתכן, אך לאור כל ההתפתחויות השליליות אותן מציין בנק ישראל נשאלת השאלה, אז מדוע לא פעל כבר עכשיו?
בסיכומו של דבר, אנו מעריכים שגברו הסיכויים לצעדים נוספים של בנק ישראל, אך בשביל זה הוא ירצה לראות הרעה נוספת בגורמים התומכים בהחלטה. אנו מעריכים שנוכח הסיכונים של הריבית הנמוכה, סף התנאים להורדת ריבית נוספת די גבוה ולכן היא עדיין רחוקה מלהיות מובטחת.