המדד המשולב לבחינת מצב המשק מעיד על "ירידת מדרגה" בקצב הצמיחה

מאת: אגף הכלכלה מתוך: סקירות תקופתיות מדד מאי נותר ללא שינוי מדד המחירים לצרכן לחודש מאי נותר ללא שינוי. ירידות מחירים נרשמו בעיקר בסעיפים: ריהוט וציוד לבית (0.5%), מזון ללא פירות וירקות (0.4%) ותחבורה ותקשורת (0.8%) כאשר האחרון הושפע בין היתר מירידת מחירי הדלק.
נציין, כי בניכוי גורמי העונתיות, אשר ברובם היו חיוביים בחודש מאי, המדד היה יורד בכ- 0.1%. הדבר משקף את הירידה בלחצים לעליות מחירים, הן מצד מחירי האנרגיה והסחורות אשר ירדו משמעותית בתקופה האחרונה, והן מצד גורמים מקומיים. כך למשל, מחירי המזון ללא פירות וירקות אשר תרמו כשליש מעליית המדד בשנת 2011, תרמו בחמשת החודשים הראשונים של 2012, רק כ- 4% מעליית המדד (הרבה פחות ממשקלו של הסעיף במדד שהנו 13.4%). כמו כן, סעיף הדיור, שנותר הסעיף המשמעותי ביותר בתרומתו לעליית המדד, תרם מאז ראשית השנה כ- 35% מעליית המדד. זאת, בהשוואה לתרומה של כ- 60% מעליית המדד בשנת 2011. בחודש מאי עלה סעיף הדיור ב- 0.3% בלבד, זאת בהשוואה לעלייה של 0.9% בממוצע בחודשי מאי של שלוש השנים האחרונות.

ההתמתנות בסביבת האינפלציה תתמוך בהורדת ריבית בנק ישראל

במבט קדימה, סביבת האינפלציה צפויה להישאר במרכז יעד יציבות המחירים (1-3%) בתקופה הקרובה ולרדת בהמשך לכיוון הגבול התחתון של היעד. במבט אחורה, האינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים, נכון לחודש מאי, הסתכמה בכ- 1.6%, בהשוואה ל- 2.1% בחודש הקודם. נראה כי בהעדר התפתחות שלילית בסביבה הגיאופוליטית, מחירי הדלק לא יתרמו לעליית המדד, ואף ימתנו אותו. כמו כן, חולשת הביקושים המקומיים, צפויה למתן עליות או אף להוביל לירידות מחירים בסעיפים שונים של המדד, כגון ריהוט ומוצרי בני קיימא נוספים. בנוסף, צפויה ירידת מחירים בסעיף שירותי הטלפון עקב השלכות התחרות הגוברת בשוק הסלולר. נציין כי במדד חודש מאי לא נרשם שינוי בסעיף שירותי טלפון. זאת, על אף הפרסומים בתקשורת לגבי הורדת תעריפים מצד חברות הסלולר הגדולות. ייתכן שהדבר נובע מכך, שהורדת התעריפים החלה לקראת סוף חודש מאי ולכן תקבל ביטוי רק במדדים הבאים.

ההערכה הנ"ל עדיין אינה לוקחת בחשבון את האפשרות הסבירה של העלאת מסים עקיפים במסגרת מהלך של צמצום הגירעון התקציבי, אשר צפוי לגדול השנה ובשנה הבאה, בעיקר בשל ירידה בהכנסות ממיסים, כתוצאה מהאטת הפעילות הכלכלית. מאחר ועלול להתעורר קושי להעלות מסים, על רקע המחאות הצרכניות כנגד יוקר המחיה, עשויה הממשלה להחליט על מהלך משולב של העלאת מסים עקיפים לצד העלאת מסים ישירים. לכן, ייתכן והעלאת מסים תהיה רק בתחילת 2013 (כיוון שהעלאת מסים ישירים באמצע שנה מורכבת יותר לביצוע).

ההתמתנות בסביבת האינפלציה, תאפשר מתן דגש יתר לנושא צמיחת המשק ותחרותיות היצוא ועשויה לתמוך בהורדת ריבית בנק ישראל, כבר בהחלטת הריבית הקרובה לחודש יולי. זאת, על מנת לתמוך בפעילות המקומית, כאשר ברקע הדברים המשך ההאטה הצפויה בפעילות הכלכלית במדינות האיחוד האירופי, כאשר בחלקן מדובר על מיתון של ממש. הדבר ניכר כבר כעת בירידה ביצוא למדינות אלה. עם זאת, מנגד, ישנה בחודשים האחרונים מגמת גידול ביצוא לארה"ב ולאסיה (עם היקף יצוא דומה כבר לזה של ארה"ב). בהמשך השנה עשויה הריבית לרדת שוב, זאת בהתאם להתפתחויות של המשבר באיחוד האירופי.

המדד המשולב לבחינת מצב המשק מעיד על "ירידת מדרגה" בקצב בצמיחה

המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש מאי בכ-0.2% ומתחילת השנה הסתכמה עלייתו בכאחוז. העלייה המתונה במדד היא תוצאה של ירידה במדדי היצוא של סחורות ושירותים וכן של מדד יבוא מוצרי צריכה. ב-12 החודשים האחרונים הסתכמה עליית המדד בכ-2.8%, השיעור הנמוך ביותר מאז שלהי שנת 2009. כפי שניתן לראות בגרף, בחודשים האחרונים המשק מצוי, לפי נתוני המדד המשולב, ב"סביבת צמיחה" של כ-0.2% לחודש. קצב זה עקבי עם הערכתנו לצמיחה בשיעור של כ-2.8% בשנת 2012. מדובר, אם כן, ב"ירידת מדרגה" בקצב הצמיחה בהשוואה לתקופה טרום המשבר וכן לשנים 2010-2011. יחד עם זאת, בעת הנוכחית, אין אנו צופים חזרה לצמיחה שלילית (כמו ב-2008, לדוגמא) אלא לצמיחה איטית, הנמוכה מפוטנציאל הצמיחה של המשק.



האם ניתן לחזור במהירות לצמיחה בהתאם לפוטנציאל?

הקושי העיקרי בחזרה לצמיחה גבוהה כבעבר נובע גם מחולשת הביקושים ליצוא הישראלי, בעיקר מאירופה. בהקשר זה, ראוי לציין מסמך חשוב שפרסמה השבוע קרן המטבע הבינלאומית (IMF)[1] המציג, בין השאר, את חולשת הצמיחה באזור האירו יחסית לארה"ב ובריטניה, בשני העשורים האחרונים, כאשר חולשת הצמיחה במדינות דרום אירופה (יוון, איטליה, פורטוגל וספרד) הייתה הגורם העיקרי לכך. הפערים בולטים כאשר בוחנים את פוטנציאל הצמיחה של מדינות איזור האירו בשנים הקרובות: פוטנציאל זה אשר הסתכם בשיעור צמיחה שנתי ממוצע של כ-2.5%, בקירוב, בשנות ה-90 צפוי להיות בשנים 2010-2017 כאחוז אחד בלבד, כאשר במדינות הדרום השיעור הוא שלילי.

מה הביא לכך? מדובר בעיקר בירידה בפריון הכולל של גורמי הייצור. הסבר אפשרי לכך ניתן למצוא במסמך של ה-IMF המלמד, כי ישנה שונות רבה במאפייני הצמיחה בין המדינות באירופה: בעוד מדינות הצפון מוטות יצוא, מדינות הדרום מוטות ביקושים מקומיים עם חלק ניכר מהתעסוקה אשר מצוי בענפים לא סחירים (כנדל"ן, למשל) ולעיתים בעלי מידת חדשנות נמוכה וערך מוסף נמוך. הפתרונות לחזרה לצמיחה מהירה יותר אינם מהירים וקשורים בשינויים מבניים, כולל בשוקי העבודה במדינות השונות. בהקשר של המשק הישראלי, ירידת פוטנציאל הצמיחה באירופה עלולה לפגוע בשנים הקרובות בצמיחה של המשק הישראלי, אם כי, הגברה של פעילות היצוא הישראלי לאזורי צמיחה מואצת כמו אסיה (כפי שמעידים נתוני היצוא כבר כיום, ראה/י פסקה קודמת) עשויה למתן פגיעה זו.