כלכלני לאומי: בהמשך השנה צפוי שינוי מגמה ומעבר להעלאה של רבית בנק ישראל‎

בנק ישראל הודיע ב-23 באפריל על הותרת הריבית לחודש מאי ברמה של 2.5%. זהו החודש השלישי ברציפות שבו בנק ישראל מותיר את הריבית ללא שינוי. מאז כניסתו לתפקיד של הנגיד הנוכחי, בשנת 2005, פרק הזמן הארוך ביותר של השארת הריבית ללא שינוי היה ארבעה חודשים.
מאת: אגף הכלכלהמתוך: סקירות תקופתיות
ריבית בנק ישראל לחודש מאי נותרה ברמה של 2.5%

מה היו הגורמים העיקריים להחלטה? ראשית, מדד מרס, אשר היה בגבול העליון של התחזיות, והציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה המצויות ברמה גבוהה יחסית (בעיקר בהשפעת סעיפי הדיור והאנרגיה), אינם תומכים בצורך להוריד את הריבית. גורמים נוספים התומכים במגמה זו הם מספר סקרי ציפיות לפעילות הכלכלית שהיו חיוביים יותר ביחס להתפתחות הצפויה של הפעילות הריאלית במשק. גם העדכון האחרון, כלפי מעלה, בתחזיות הצמיחה והסחר העולמי של קרן המטבע הבינלאומית תרם להחלטה. מנגד, ציין בנק ישראל בהודעתו כי החודש שבו ועלו החששות מפני המצב הכלכלי באירופה. על רקע זה, נותרו הריביות במשקים המובילים בעולם ברמות נמוכות (ראה/י גרף) ולא צפויה העלאת ריבית בשנה זו במשקים אלה.

במבט קדימה, נראה כי בהעדר אירועים חריגים, צפוי במהלך השנה שינוי מגמה ומעבר להעלאה של ריבית בנק ישראל. זאת, הן על רקע סביבת האינפלציה הגבוהה יחסית והן כגורם מאזן לחשש ממדיניות תקציבית מרחיבה מהרצוי אשר תחייב את בנק ישראל לנקוט בריסון מסויים במדיניות המוניטרית. כיום, הריבית הריאלית (ריבית בנק ישראל בניכוי האינפלציה הצפויה) הינה אפסית, שמשמעותה מדיניות מוניטרית מרחיבה, ההולמת מצב של צמיחה נמוכה מהפוטנציאל. במידה ויגבר החשש מחריגה משמעותית של הגירעון התקציבי גם מיעד ההולם את מצב המשק הנוכחי, תתכנה העלאות ריבית מוקדמות ואולי משמעותיות מאלה המתומחרות כיום בשווקים. בהקשר זה נציין גם את הסיכוניים להאצה בלתי צפויה באינפלציה במהלך חודשי הקיץ ובהם התייקרות נוספת של החשמל וכן אפשרות להעלאת מיסים עקיפים.



המדד המשולב לחודש מרץ עלה ב- 0.2%

המדד המשולב לבחינת מצב המשק הישראלי עלה בחודש מרץ ב-0.2%. קצב הגידול השנתי (כל חודש לעומת מקבילו בשנה קודמת) של המדד המשולב עמד במרץ על כ-2.9%, האטה ביחס לחודש פברואר בו הקצב השנתי עמד על כ-3.2%. בבחינת המדד המשולב לאורך השנים האחרונות, ניתן לראות כי קצב הגידול השנתי במדד הגיע לשיא ביולי 2010 כאשר מאז, המשק הישראלי נכנס להאטה בפעילות הכלכלית. כפי שניתן לראות בתרשים, ההתפתחות השנתית במדד המשולב מתואמת היטב עם צמיחת התוצר המקומי של הסקטור העסקי.

נתוני חודש מרץ, אשר למעשה השלימו את נתוני המדד המשולב לרבע הראשון של 2012, מצביעים על כך שמגמת ההאטה במשק נמשכה גם בתחילת 2012, ומאותת על צמיחה רבעונית (כל רבע לעומת מקבילו) של 2.0-3.0% בתוצר (במונחים שנתיים), קצב הנמוך משמעותית מרבעונים קודמים. בבחינת רכיבי המדד המשולב עולה כי למעט מדד יבוא התשומות לייצור, כל המדדים היו מאוד שליליים. הייצור התעשייתי רשם ירידה חדה של 2.2% בחודש פברואר, לאחר שעלה בצורה מתונה בחודשים דצמבר וינואר. מדד הפדיון בענפי המסחר והשירותים נותר ללא שינוי בחודש פברואר. ירידות חדות נרשמו גם במדדי יצוא הסחורות והשירותים וכן במדד יבוא מוצרי הצריכה.

במבט לחודשים הקרובים, אנו מעריכים כי מדדי היצוא ימשיכו להיות חלשים על רקע ההאטה בפעילות הכלכלית בעולם כאשר הם יכבידו על צמיחת המשק הישראלי בשנת 2012. בנוסף, אמון הצרכנים הנמוך בחודשים האחרונים צפוי להמשיך ולהשפיע על יבוא מוצרי הצריכה. לסיכום, התפתחות המדד המשולב עקבית עם הערכת אגף כלכלה לצמיחה של 2.7% בתוצר בשנת 2012, שמשמעותה צמיחה של כאחוז לנפש, הנמוכה מקצב הצמיחה הפוטנציאלי של המשק אך עדיין גבוהה משמעותית משעורי הצמיחה הצפויים בשאר המדינות המפותחות בשנת 2012, בפרט באזור האירו.



הגרעון המסחרי ה"בסיסי" במגמת עליה

ברביע הראשון של השנה הסתכם הגרעון המסחרי "הבסיסי"[1] בכ- 1.5$ מיליארד, גידול של כ-280% בהשוואה לגירעון בתקופה המקבילה אשתקד. לשם השוואה, הגירעון הכולל בשנת 2011 עמד על כ-2.5$ מיליארד.

הגידול החד בגירעון מקורו בהיחלשות הביקוש לייצוא הישראלי, והמשך גידול בייבוא, בפרט של חומרי גלם. יחד עם זאת, התבוננות בנתונים מנוכי עונתיות של ייבוא חומרי הגלם מעלה כי מלבד שני ענפים- כימיקלים ומכונות ואלקטרוניקה- בהם נרשם גידול בהיקף הייבוא הדולרי של 11-12% במהלך הרביע הראשון של השנה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, בכל שאר הענפים חלה ירידה; בתוך כך, ניתן להצביע על ירידות משמעותיות בענפי המתכת והפלדה שנעו בין 18-20%, ועל ירידות צנועות יותר בענפי ההלבשה, הגומי והפלסטיק והנייר שהגיעו עד ל-10%.

על רקע העובדה שתהליך העיבוד של חומרי הגלם מתאפיין בפער זמנים בין שלב הייבוא לבין שלב הייצוא, מאותתת ההתכווצות הרוחבית במרבית הענפים על האתגר בפניו עומדת הכלכלה המקומית. מבין ההשפעות השונות, נתמקד בזו הצפויה על הגירעון המסחרי של ישראל. במבט ראשון, ניתן להניח כי התכווצות רוחבית במרבית הענפים, כנזכר מעלה, עתידה להקטין את פעילות הייצוא. עם זאת, התבוננות מעמיקה יותר מעלה שלא ניתן לומר חד משמעית שאכן כך יהיה ולכן חייבים להתמקד בהבדלים שבין ענפי היצוא. הסיבה לכך נעוצה בעובדה ששני הענפים אשר הציגו גידול מעודד בהיקף הייבוא של חומרי הגלם- כימיקלים ומכונות ואלקטרוניקה- מהווים נתח משמעותי בפעילות הייצוא[2], ולכן נראה שהמגמות הענפיות בתחום סחר החוץ של ישראל לא תהינה אחידות. זהו המקום להוסיף שהמשך המגמה הנוכחית- גידול בגירעון המסחרי- עלול להשפיע לרעה על החשבון השוטף של מאזן התשלומים תוך תמיכה בהיחלשות השקל.