כלל פיננסים על לוויתן: דלק קידוחים ואבנר עדיפות להחזקה לעומת רציו

ירון זר, אנליסט אנרגיה: "להערכתנו, במהלך שנת 2011 אומדן הגז בלוויתן עשוי לגדול משמעותית ככל שיצטברו נתונים נוספים, כגון קידוחים ומבחני הפקה"
לוויתן כבר לא רק סימני גז אלא תגלית מסחרית ענקית. במסגרת הקידוח נתגלו חולות מאגר באיכות טובה מאוד, המכילות גז טבעי, בעובי כולל (נטו) של לפחות 67 מטר. לאור הממצאים בקידוח לוויתן מאשרות היום השותפות את האומדן הראשוני למאגר גז טבעי בגודל של TCF 16. מדובר באבן דרך חשובה המפחיתה את הסיכון במניות. זאת מאחר שנפל התרחיש למציאת לוויתן קטן.

להערכתנו, סביר להניח כי נקודת הקידוח אינה בהכרח אופטימאלית עבור שכבת הגז, אלא אופטימאלית בשקלול שכבות הגז והנפט. דהיינו עובי שכבת הגז אינו בהכרח העבה ביותר במאגר.

נזכיר כי הצפי שלנו היה שבשלב זה לא יחול שינוי מהותי באומדן המאגר. הטענה שלנו הינה שמדובר במאגר גדול ולכן נדרש יותר מקידוח אחד בכדי להעלות את האומדן. להערכתנו, במהלך שנת 2011 אומדן הגז בלוויתן עשוי לגדול משמעותית ככל שיצטברו נתונים נוספים, כגון קידוחים ומבחני הפקה.

להערכתנו, האומדן שפורסם היום מגולם במלואו במניית רציו ומגולם ברובו במניות דלק קידוחים ואבנר. ההשפעה העיקרית של ההודעה עשויה להיות בעיקר על סנטימנט בתחום ופחות על תמחור המניות.

לאחר תוצאות מטרת הגז ימתינו המשקיעים לתוצאות מטרת הנפט בלוויתן. נזכיר כי מציאת הגז אינה משנה את ההסתברות למציאת נפט בשכבות שמתחת לשכבת הגז. אנו מתייחסים לפוטנציאל למציאת נפט כאפסייד המתאים לאוהבי סיכון אך איננו מתמחרים אותו.

בשלב זה תמחור מניות שותפויות לוויתן יושפע בעיקר ממידת יישום המלצות ששינסקי ומהבהרות לגבי המודל העסקי. נזכיר כי אנו טוענים שהמלצות ועדת ששינסקי ימותנו ויגלמו חלק ממשלה (GT) דומה למדינות מערביות. דהיינו, עליה משמעותית ביחס למצב הנוכחי אך ריכוך משמעותי ביחס לדוח הביניים.

לסיכום,

לעדכון הנוכחי של גודל לוויתן השפעה נמוכה על תמחור המניות. התמחור יושפע בטווח הקרוב מהתבהרות הערפל סביב המלצות ששינסקי והמודל העסקי.
דלק קידוחים ואבנר עדיפות להחזקה לעומת רציו.

התייחסותו של אמיר כהנוביץ כלכלן המאקרו בכלל פיננסים לגילוי הגז בלווייתן:

יום חג לכלכלה הישראלית - הגז שנמצא בלוויתן – מוערך ב- 95 מיליארד דולר.

אם בן גוריון רק היה יודע על כל הגז הזה שנמצא פה בתוך הים, אולי לא היו מלחמות, אולי לא היו הסכמי שילומים, אולי ההיי-טק לא היה מתפתח, אולי היינו היום חלק מציר הרשע ומי יודע.

מדינה שמספקת לעצמה חלק גדול מהאנרגיה היא מדינה יציבה יותר כלכלית, היא פחות רגישה לתנודות מחירי האנרגיה, הוצאות המטבע המקומי יהיו נמוכות יותר, מה שיתמוך בטווח הארוך בשקל.

 האג"ח של ממשלת ישראל ייהנו מיציבות הכנסות למדינה ותמהיל שוק ההון בישראל הולך להמשיך ולהשתנות לכיוון האנרגיה.

כדי שלא יגרם ניוון לתעשיות המסורתיות ותעשיית ההי-טק תידרש ממשלת ישראל לרסן את ההשפעות החיוביות בטווח הקצר.

לדעתנו חלק גדול מהתקבולים יהיה צריך להיות מופנה בראש ובראשונה להחזרי חובות והקטנת תשלומי הריביות של הממשלה.

בטווח הקצר הגילוי לא צפוי להשפיע לחיוב על התוצר או על פעילות החברות, ולהיפך, אם השקל יתחזק אף עלולה בטווח הקצר להיות השפעה הפוכה על היצוא.

בטווח הארוך ההנאה תהיה ברורה יותר.

          למרות האמור לעיל, כי ההשפעות על השקל והאג"ח חיוביות, צריך לזכור שהשוק כבר גילם חלק מהתגלית, שבמקביל קיימות השפעות נוספות, בעיקר מחו"ל. כמו כן, צריך לזכור שלא מדובר בתגלית שמתממשת כולה מחר ולמעשה ההשפעה המוחלקת שלה על עשרות שנים תהיה מתונה יותר על המשק.

          מי יודע אולי זה סימן שיש עוד הרבה שם למטה ואולי הכסף הזה יסדר שהמונדיאל ב-2026 יגיע לישראל.