כלל פיננסים על מניית כיל: במחיר הזה - הגיע הזמן למכור; מעניקים 'תשואת חסר' במחיר יעד של 42 ₪ למניה

סבורים כי מחיר המניה הנוכחי מגלם אופטימיות גבוהה של המשקיעים לגבי עתידה של תעשיית הדשנים ב-2010. אופטימיות, לה הם מתקשים למצוא ביסוס במציאות הריאלית
התייחסות והורדת המלצה של אבירן רביבו אנליסט כלל פיננסים ברוקראז' לכיל:
בשבועות האחרונים טיפסה מניית כיל בקצב שמזכיר את הימים היפים של קיץ 2008.
מחיר המניה הנוכחי מגלם אופטימיות גבוהה של המשקיעים לגבי עתידה של תעשיית הדשנים ב-2010. אופטימיות, לה אנו מתקשים למצוא ביסוס במציאות הריאלית.
החברה טובה, המניה יקרה. כיל מנוהלת מצוין, פועלת בשוק עם פוטנציאל צמיחה מרשים ונהנית מיתרונות תחרותיים מהותיים ומאיתנות פיננסית גבוהה. הכול נכון.
אבל, כל אלו לא מצדיקים מחיר של 50 ₪ למניה המגלם מכפיל רווח של 15 על ממוצע התחזיות ל-2010, מעבר לממוצע התמחור רב השנתי של המניה. (דרך אגב, התחזית ל-2010 לכשעצמה מגלם קפיצה של 50% מהרווח החזוי ל-2009).
מה עוד מגלם מחיר של 50 ₪ ? מחיר אשלג של כ-500 $ לטון.
מניות הדשנים עולות מהסיבות הלא נכונות. מניות הדשנים עולות בשל חולשת הדולר הגורמת לכניסת כסף ספקולטיבי לסחורות ונגזרותיהם שבתורם דוחפות את מניות הדשנים מעלה. נכון להיום, קיים עודף אוויר חם בשוק הסחורות החקלאיות המעמיד בספק גבוה את השמירה על רמת המחירים הנוכחית.
חקלאים עדיין נלחמים לקצץ עלויות – והאשלג מועמד אידיאלי.בכל תחום שקשור לחקלאות ניתן לזהות את הקושי בשמירה על רמות המחירים ואת המאמץ שמבצעים החקלאים לקצץ בעלויות. כאשר הדשנים מהווים 25% מההוצאות התפעוליות של חקלאי התירס בארה"ב,והאשלג יקר משמעותית מרמתו ההיסטורית,קשה להיות אופטימיים.
החלשות הדולר פוגעת ברווחיות החקלאים מחוץ לארה"ב. באופן אירוני, הגורם אשר מעלה את מניות הדשנים דווקא תורם להחלשות הביקושים ברמה הגלובאלית. חשוב להבין, בעיניים של חקלאי ברזילאי התירס והסויה איבדו השנה 25% מערכם. נכון שגם העלויות (קרי הדשנים) הוזלו אף הן, אך ההשפעה של ירידת מחירי המוצר הנמכר גדולה בהרבה.
השנים הקרובות יתאפיינו בעודף היצע בשוק האשלג. בשנים האחרונות האיצו חברות האשלג את ההשקעות בפיתוח היצע פנימי מהמכרות הקיימים. מדובר בהשקעות עתק אשר צפויות להביא כבר ב-2010 את ההיצע העולמי ל-65-68 מ' טונות מול תחזיות לביקוש של 45-50 מ' טונות. מגמה זו צפויה ללוות אותנו בשנים הקרובות, שכן ההרחבות נעשות בעלויות נמוכות ובעלות כדאיות כלכלית גבוהה. הלחץ על המחיר בעינו
והלקוחות הגדולים לא מחכים ליצרניות האשלג. ניתן לזהות נחישות הולכת וגוברת אצל סין וברזיל לפתח יכולת ייצור אשלג עצמית. הערכות בסין מדברות על אספקה ממקורות עצמיים של אשלג בשיעור של 65% עד 2010 וגם ברזיל דוחקת בחברות המקומיות לפתח את פוטנציאל האשלג במדינה. האמת, לאור התנהגות היצרניות הגדולות בשנתיים האחרונות אפשר להבין אותם.
במחיר הזה, הגיע הזמן למכור. תשואת חסר במחיר יעד של 42 ₪ למניה.