אקזיטים של חברות היי-טק ישראליות הסתכמו ב- 10 מיליארד דולר ב- 2016

אקזיטים של חברות היי-טק ישראליות הסתכמו ב- 10 מיליארד דולר ב- 2016: 93 מיזוגים ורכישות, 8 עסקאות ביי-אאוט ו- 3 הנפקות ראשונות בבורסה ממצאים עיקריים:  10 מיליארד דולר באקזיטים בשנת 2016 ,כולל 4.4 מיליארד ברכישת פלייטיקה: עליה של %12 לעומת 2015
-דוח האקזיטים Meitar-IVC לשנת 2016-
אקזיטים של חברות היי-טק ישראליות הסתכמו ב- 10 מיליארד דולר ב- 2016:
93 מיזוגים ורכישות, 8 עסקאות ביי-אאוט ו- 3 הנפקות ראשונות בבורסה
ממצאים עיקריים:
 10 מיליארד דולר באקזיטים בשנת 2016 ,כולל 4.4 מיליארד ברכישת פלייטיקה: עליה של %12 לעומת 2015
 מכפיל האקזיט הממוצע בשנת 2016– פי 34.4 על ההשקעה, %5 מעל נתוני 2015*
 מוליכים למחצה הובילו את האקזיטים עם 39.1 מיליארד דולר, %32 מסך האקזיטים*
% 27 מעסקאות המיזוגים והרכישות מערבות שתי חברות ישראליות, בצד הרוכש ובצד הנרכש
* לא כולל עסקת פלייטיקה
תל אביב, 3 בינואר, 2017 .חברות היי-טק ישראליות סגרו בשנת 2016 ,מאה וארבע )104 )עסקאות אקזיט
בהיקף של למעלה מ- 10 מיליארד דולר. האקזיטים כללו 92 עסקאות מיזוגים ורכישות בסך 38.4 מיליארד
דולר, שהצטרפו ל- 4.4 מיליארד דולר ברכישת פלייטיקה, לסכום כולל של כ- 8.8 מיליארד דולר. כמו כן,
כולל הסכום שמונה עסקאות ביי-אאוט בסך 22.1 מיליארד דולר ושלוש הנפקות ציבוריות ראשונות )IPO)
בסך 1.15 מיליון דולר. מידע מלא מתפרסם היום בדו"ח האקזיטים Meitar-IVC ,הדוח המעמיק ביותר
לנושא האקזיטים בהיי-טק הישראלי.
העסקה הגדולה ביותר בשנת 2016 היתה רכישת פלייטיקה על ידי חברת הגיימינג הסינית Giant
Group Interactive בסך 4.4 מיליארד דולר, רכישה שניה לחברה, לאחר שנרכשה לראשונה על ידי Caesars
Entertainment ב- 160 מיליון דולר בשנת 2011 .לפי עורכי הדו"ח, שתי עסקאות ענק - עסקת פלייטיקה
בשנת 2016 ועסקת NDS ב- 2012 – מטות את הממצאים כלפי מעלה באופן משמעותי, מאחר והן תפסו נתח
של כ- 50 אחוזים מסך המיזוגים והרכישות באותה השנה. לפיכך, מרבית הניתוחים אינם כוללים עסקאות
אלה.
עו"ד אלון סהר, שותף במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות': "לאחר מספר שנים של גידול, הן
במספר העסקאות והן בהיקף הכספי שלהן, שנת 2016 מציגה האטה ברורה. הסתכלות על הנתונים ללא
עסקת פלייטיקה מעידה על כך שכמות העסקאות והשווי הדולרי שלהן היו נמוכים מן השנים החולפות
באופן מהותי. לא ניתן לקבוע האם מדובר בתחילתה של תופעה או שמא זהו תיקון טבעי לנוכח העליה
הניכרת שחווינו בשנים האחרונות הן בכמות העסקאות והן בשוויים. נצטרך להמתין מספר רבעונים ולראות
האם השוק עומד בפני שינוי מהותי או לא".
ניתוח של המגמה העיקרית בעסקאות אקזיט )ללא עסקאות ביי-אאוט וללא שתי עסקאות הענק(, מראה כי
עסקת אקזיט ממוצעת הגיעה בשנת 2016 ל- 3.46 מיליון דולר, ירידה של 31 אחוזים מהיקף העסקה
הממוצעת בשנת 2015 ,אשר עמד על 2.67 מיליון דולר, ו- 21 אחוזים מתחת להיקף העסקה הממוצעת בחמש
השנים האחרונות. עם זאת, "קשה לקבוע כי 2016 הייתה שנה לא מוצלחת לחלוטין", סבור קובי שימנה,
מנכ"ל חברת Center Research IVC" .למעשה, השנה הסתכמה בעליה לעומת שנת 2015 ,במונחים של
מכפיל האקזיט הממוצע, אחת השנים הטובות ביותר מבחינת מכפילים בחמש השנים האחרונות, ובכלל.
בשילוב עם מספר העסקאות הנמוך יותר בהשוואה לשנת 2015 ,אנחנו סבורים שהנתונים מעידים כי היזמים
והמשקיעים כבר לא חותרים בהכרח לקראת אקזיט, כפי שעשו בעבר. במקום, המשקיעים בוחנים את
האפשרויות בקפדנות, ודורשים החזרים חיוביים ומכפילים משמעותיים כאשר עולה ההזדמנות לאקזיט",
מסביר שימנה.

עו"ד דן שמגר, שותף במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות', מספק טיעון נוסף: "ככלל, סביבת
הריבית הנמוכה ויתרות המזומן הגבוהות של הרוכשים האסטרטגיים כמו גם הצורך בצמיחה, מצדיקים
המשך עניין של הרוכשים בביצוע עסקאות. יש לקוות שחלק מההסבר מקורו בנכונות של היזמים
והמשקיעים, על רקע האטה מסוימת מצד הרוכשים, לגלות סבלנות ולממש מדיניות צמיחה ארוכת טווח, על
מנת להקים חברות משמעותיות יותר ולהגיע לשוויים גבוהים יותר לאורך זמן. ההון, שהיה זמין במיוחד
השנה, איפשר לחברות לגייס סכומים בהיקפים חסרי תקדים והפיג במידה מסוימת את הנטייה למכירת
חברות".
מכפיל האקזיט הממוצע – המחושב כיחס בין ההון שהושקע בחברות לפני האקזיט לבין סך ההון שנוצר
בהנפקות ראשונות ובמיזוגים ורכישות – עמד על פי 34.4 באקזיטים שבוצעו בשנת 2016 ,גבוה מהממוצע
בחמש השנים האחרונות, אם כי נמוך מהשיא הבולט של שנת 2014 ,כאשר המכפיל זינק לפי 29.5 על
ההשקעה, זאת בחישוב כל העסקאות מלבד שתי עסקאות הענק. גם אקזיטים מגובי-הון סיכון הראו עליה
במכפילים השנה, עם מכפיל ממוצע של פי 32.3 על ההשקעה, שני רק לנתוני 2013 עם מכפיל של 09.5.
העסקה השניה בגודלה ב- 2016 היה רכישת איזיצ'יפ על ידי מלאנוקס בסך של 811 מיליון דולר, אשר יחד
עם רכישת ליבה על ידי סיסקו ורכישת אלטייר בידי סוני, העמידו את סקטור המוליכים למחצה במקום
הראשון בקרב האקזיטים ב- 2016( ללא עסקת פלייטיקה(. הסקטור הגיע לשיא של כל הזמנים עם סכום של
39.1 מיליארד דולר, 32 אחוזים מסך העסקאות, וקרוב לכפול מהממוצע בסקטור המוליכים למחצה בחמש
השנים האחרונות.
עסקת איזיצ'יפ-מלאנוקס מצביעה על מגמה נוספת בפעילות המקומית במיזוגים ורכישות, כעסקה המערבת
שתי חברות ישראליות. עורכי הדוח מציינים כי עסקאות ישראליות דו-צדדיות )בצד הרוכש והנרכש( תפסו
תאוצה בשלוש השנים האחרונות, ומהוות נתח של 27 אחוזים מכלל המיזוגים והרכישות שבוצעו במהלך
2016 בחברות היי-טק מקומיות. בדומה למלאנוקס, כמעט 50 חברות ישראליות אחרות זיהו את החשיבות
של מיזוגים ורכישות כמנגנון צמיחה והתרחבות, וביצעו לפחות עסקת A&M אחת במהלך 2016 ,בישראל או
בחו"ל. כתוצאה, ההוצאות על מיזוגים ורכישות שבוצעו על ידי חברות ישראליות ב- 2016 זינקו לשיא של כל
הזמנים עם 28.3 מיליארד דולר, וזאת בנוסף ליותר מ- 45 מיליארד דולר שהושקעו ב- 2016 ברכישות של
חברת טבע לבדה.
אחד החידושים שמציג השנה דו"ח האקזיטים של Meitar-IVC ,הוא ניתוח ממוקד של שלושה אשכולות
טכנולוגיים בולטים – טכנולוגיות פרסום )אדטק(, טכנולוגיות סייבר, וטכנולוגיות רכב )automotive – )אשר
נבחרו בשל חשיבותם להבנת חלק מהמגמות החשובות בהיי-טק הישראלי בכלל, ובאקזיטים בפרט, וכן בשל
העניין שהם מעוררים אצל המשקיעים.
לפי מאגר המידע Online-IVC ,פועלות כיום בישראל כ- 420 חברות היי-טק באשכול האדטק, אם כי
המספרים יורדים בהדרגה לנוכח שינויים בשוק. בשלוש השנים האחרונות, 35 חברות אדטק נרכשו או
התמזגו, חמש יצאו בהנפקה ציבורית )IPO – )ארבע בשנת 2014 – וחברה אחת נרכשה בעסקת ביי-אאוט,
אקזיטים שהסתכמו ב- 89.1 מיליארד דולר לאשכול. העסקאות הבולטות בתקופה כוללות את רכישת
אקסלייט בסך 200 מיליון דולר בידי נילסן, ורכישת סופרסוניק על ידי איירונסורס ב- 150 מיליון, שתיהן
בשנת 2015 .לפי דו"ח האקזיטים, אשכול האדטק מאבד מומנטום, והדבר ניכר בירידה בגיוסי ההון של
חברות אדטק, מה שהופך את האשכול למועמד בשל לאקזיטים נוספים, בעיקר מיזוגים ורכישות.
תחום הסייבר הינו אחד האשכולות המובילים בישראל, וכל הנתונים מראים על המשך המגמה. היקף גיוסי
ההון על ידי חברות סייבר הגיע לשיא בשנת 2016 ,עם קרוב ל- 700 מיליון דולר, בעוד מספר עסקאות
האקזיט והיקפן, ירדו. ארבעה עשר אקזיטים ישראלים בוצעו במהלך 2016 בטכנולוגיות סייבר, והסתכמו ב-
662 מיליון דולר, צניחה של 48 אחוזים לעומת 27.1 מיליארד דולר ב- 20 עסקאות, ב- 2015 .גם המכפיל
הממוצע של האקזיטים באשכול ירד, מפי 93.6 ב- 2015 ל- פי 54.5 ב- 2016 ,נתון שעדיין משקף מכפיל גבוה
משמעותית מן הממוצע הכללי בתעשיית ההיי-טק. העסקה הגדולה ביותר ב- 2016 בתחום הסייבר הייתה

רכישת קלאודלוק על ידי סיסקו בסך 293 מיליון דולר, מעט מתחת לרכישה הגדולה של 2015 ,
כשמיקרוסופט רכשה את אדאלום ב- 320 מיליון דולר. העובדה שהאשכול המשיך ליצר החזרים מצויינים,
והעניין הגלוי מצד המשקיעים, כולל סבבי צמיחה והון בשלבים מאוחרים, מראה כי החברות לא לחוצות
לצאת לאקזיט, ועסקאות נסגרות רק כאשר הן מניבות ערך ניכר למשקיעים וגם ליזמים. עם יותר מ- 450
חברות פעילות כיום, אשכול הסייבר ימשיך לצמוח ולהתרחב, ולייצר מספר אקזיטים נוספים גם השנה.
אשכול טכנולוגיות הרכב )automotive )זוכה לעניין תקשורתי רב בשנה-שנתיים האחרונות, עם חברות כמו
גט )גט טקסי( בזירה מקומית, ואובר בזירה הבינלאומית, כשבמקביל מכוניות ראשונות ללא נהג כבר נוסעות
בכבישים בכמה מקומות בעולם. הגם שהאשכול הישראלי קטן יותר מהשניים שהוזכרו קודם, עם קצת יותר
מ- 260 חברות הפועלות בתחום בישראל, חברות טכנולוגיות הרכב הישראליות מעוררות עניין רציני ברחבי
העולם. מובילה בולטת בתחום היא חברת מובילאיי, אשר רשמה גם את עסקת הביי-אאוט הגדולה באשכול,
עם 400 מיליון דולר ב- 2013 ,וגם את ההנפקה הראשונה הגדולה ביותר, עם למעלה ממיליארד דולר ב-
2014 ,ושווי שוק שנסק אל על מאז ההנפקה. אקזיט בולט נוסף באשכול הרכב היה רכישת יישומון הניווט
ווייז על ידי גוגל, בסך 2.1 מיליארד דולר ב- 2013 .בשנת 2016 ,שש עסקאות אקזיט הסתכמו בסכום כולל של
205 מיליון דולר, עם מכפיל אקזיט ממוצע גבוה במיוחד של פי 8.11 על ההשקעה.
***
דו"ח האקזיטים המלא נגיש כאן. מידע מורחב לגבי מיזוגים ורכישות והנפקות ראשונות )IPO )שבוצעו על-
ידי חברות היי-טק ישראליות בין השנים 2016-2007 יתפרסם ב- ,2017 Yearbook Tech-High IVC ,
מדריך ההיי-טק, הון הסיכון והפרייבט אקוויטי הישראלי, שיצא לאור במאי 2017 .מידע נוסף זמין למנויי
.IVC של BI -ה כלי IVC Industry Analytics
הדוח מסכם אקזיטים של חברות היי-טק ישראליות בעסקאות מיזוג, רכישה או הנפקה ראשונה לציבור
)IPO ,)וכן עסקאות ביי-אאוט, בשנים 2012 עד 2016 .עסקאות מגובות הון-סיכון המוזכרות בדו"ח מייצגות
עסקאות אקזיט, בהן לפחות קרן הון סיכון אחת הייתה מעורבת כמשקיע לפני האקזיט. בנוסף, מנתח הדוח
עסקאות מיזוג ורכישה בהן הייתה מעורבת חברת היי-טק ישראלית כחברה הרוכשת, באותה התקופה