הישראלים רוצים קירות: 62% מהציבור מבקרים בקניון לפחות פעם בחודש לעומת 46% ברחוב המסחרי, 39% בשוק ו-17% בפאואר סנטר

מסקר של התמ"ת עולה כי מרבית הציבור מעדיף לבצע את קניותיו בסביבות הממוזגות והנוחות של הקניונים על פני הסביבות הפתוחות של הרחובות והפאואר סנטרים
הקניון הולך ומרחיב את אחיזתו במרחב הקמעונאי והציבורי בישראל : 62% מהציבור הישראלי מבקרים בקניון לפחות פעם בחודש לעומת 46% ברחוב המסחרי, 39% בשוק ו-17% בפאואר סנטר.

הציבור הישראלי מבקר ברחוב כחמש פעמים בממוצע בחודש, בשוק כארבע פעמים בממוצע בחודש, בקניון 3.5 ביקורים בממוצע בחודש ובפאואר סנטר כשלושה ביקורים בממוצע בחודש. לעומת זאת, השהייה ברחוב היא כשעה וחצי בממוצע לביקור ובשוק אף זמן פחות מזה, לעומת כשעה ושלושת רבעי השעה בממוצע בקניון ובפאואר סנטר. כלומר, הציבור הישראלי אמנם נוטה לפקוד בתדירות גבוהה יותר את השוק והרחוב, אך שוהה זמן רב יותר בקניון ובפאואר סנטר.

בחינת פרופיל המבקרים בסביבות המסחריות השונות מעידה כי הקניון, הרחוב המסחרי והפאואר סנטר מושכים אליהם מגוון קהלים, בעוד שהשוק מהווה אבן שואבת בעיקר למיעוטי היכולת.

ממצאים אלה ואחרים עולים מסקירה שהושלמה לאחרונה במינהל מחקר וכלכלה בתמ"ת בנושא: דפוסי צרכנות בקניונים 2007. נושא זה מהווה חלק מתהליך בניית תשתיות נתונים רחבה בתחום הצרכנות של מינהל מחקר וכלכלה בתמ"ת הכולל, בין היתר, מעקב אחר דפוסי צרכנות מתפתחים וחדשים בישראל. הסקירה מתבססת על מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל, שמנה 1,115 משיבים. איסוף הנתונים התבצע בחודשים פברואר-אפריל 2008.

ממצאי הסקירה הנוכחית מעידים כי התחרות בענף המסחר הקמעונאי בישראל כיום היא מוגבלת. מרבית הציבור מעדיף לבצע את קניותיו בסביבות הממוזגות והנוחות של הקניונים על פני הסביבות הפתוחות של הרחובות והפאואר סנטרים. השוק נותר מאחור כסביבה המשרתת בעיקר את מיעוטי היכולת.

מרכזיותו של הקניון ביחס לסביבות המסחריות האחרות נובע ממספר סיבות: ראשית, הקניון הוא מבנה סגור, ממוזג ומאובטח ואילו שאר הסביבות חשופות יותר לפגעי מזג האוויר ולפיגועי טרור. שנית, תמהיל השיווק בקניון מגוון ומבוסס על מסחר ושירותים שונים, הפונים למגוון קהלים. שלישית, קניונים יוזמים פעילות תרבותית רבה, אשר מוצעת לקהל המבקרים ללא עלות. כמו-כן, הקניונים בישראל ממוקמים במרכזים עירוניים ונגישים הן בתחבורה פרטית והן בתחבורה ציבורית. יתרונות אלו של הקניונים הפכו אותם בשנים האחרונות למוקדים ציבוריים מרכזיים בעיר ועזרו להם לבסס עצמם כסביבה המסחרית המרכזית בישראל.

ההשלכות של מפת המסחר הקמעונאי העכשווית והשינויים העתידיים באופי הפעילות מצביעות על כך שהמסחר בישראל משתנה מסביבות מסחריות באחריות מוניציפאלית, המרכזות ריבוי של סוחרים מקומיים, לעבר סביבות בבעלות פרטית, המרכזות חנויות של רשתות ארציות ובינלאומיות. כתוצאה מכך, היכולת של סוחרים ותושבים מקומיים להתפרנס באופן עצמאי ממסחר הולכת וקטנה עם דחיקת רגליהם על-ידי גופים כלכליים ארציים ובינלאומיים.