תביעות יצוגיות סביבתיות בישראל על 6 מיליארד ₪; התביעות הגדולות הן כנגד תרכובות ברום, מכתשים, אגד וחברות הדלק

בשנתיים האחרונות התביעות הייצוגיות שימשו כ"דור החדש" של האכיפה הסביבתית האזרחית כשלמעשה התובעים לרוב מונעים משיקולים כלכליים
ביום עיון שערך המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה בשיתוף עם לשכת עו"ד והתאחדות התעשיינים בנושא תביעות סביבתיות אזרחיות הוצגו נתונים המצביעים על התביעות הייצוגיות ככלי המשפטי המוביל בנושא אכיפה סביבתית בשנתיים האחרונות.

כיום היקף התביעות הסביבתיות הייצוגיות עומד על כ- 6 מיליארד ₪. התביעות הגדולות הן כנגד תרכובות ברום, מכתשים, אגד, חברות הדלק, חוד מתכות, כיתן דימונה, סולבר ועוד מספר תביעות קטנות.

בכנס אותו הנחה עו"ד אריה נייגר לקחו חלק , עו"ד רון גזית, עו"ד דלית דרור – יועמ"ש המשרד להגנת הסביבה, עו"ד תמי גנות מעמותת אדם טבע ודין, עו"ד עימנואל ויזר, עו"ד צבי אגמון, עו"ד פגי שרון, עו"ד אסף פוזנר .

בכנס נאמר כי הליך הגשת התביעות הייצוגיות הינו הליך מדאיג מאחר ומדובר בהפרטה של הליכי האכיפה הסביבתיים והעברתם למגרש של אינטרסים כלכליים. ניתן לראות תבנית קבועה של פעילות להגשת תובענה ייצוגית שלרוב מבוססת על מידע חלקי לא מדעי, ועל סטייה מתקן.

עורכי הדין צבי אגמון ואריה נייגר אמרו בכנס כי בשנתיים האחרונות התביעות הייצוגיות שימשו כ"דור החדש" של האכיפה הסביבתית האזרחית כשלמעשה התובעים לרוב מונעים משיקולים כלכליים. כל עוד האינטרס להשגת תביעה ייצוגית הוא כלכלי ולא ערכי או סביבתי התביעות אינן נותנות מענה אמיתי לסוגיה הסביבתית. להערכת עורכי הדין לא בטוח כי בתי המשפט ימשיכו להכיר לאורך זמן בתביעות הייצוגיות ככלי אכיפה אזרחי במקרה של איכות סביבה, והכלי יהפוך ללא רלוונטי.